יום ההולדת הנכון

יש לי היסטוריה כאובה עם ימי ההולדת של בני הצעיר. לפני שנתיים, כשטרנד הבריאות היה חם וטרי, החלטתי, על דעת עצמי (פחות או יותר) שאת יום ההולדת של עילי, בני הצעיר, נחוג בצנעה, בבית, לחברים, ללא ג'אנק כלל.

התכנית האמנותית הייתה פתלתלה, מושקעת ומשעממת: בלשים בטבע… הצילו…..

לא התעצלנו ולא התקמצנו, קנינו בקר, טרי, מהאטליז הכי מפולצן באיזור, במחיר שלוש ספרות לקילוגרם, הכנו בבית המבורגרים עסיסיים וטעימים, אפיתי לחמניות כוסמין (לבן) שמנמנות ואווריריות, היה סלט, קוביות צ'יפס אפויות בתנור ועוגה פיצפונת עם נר זיקוק אומלל, שאמר כאלף עדים: 'פישלת אמא, בגדול!' הייתה דממה אילמת מסביב לשולחן, הילדים אכלו באימה את מה שהוגש ואמרו בכנות לעילי את מה שכבר ידענו בזמן אמת: 'לא היה כיף'.

כאמא רגישה ומסיקת מסקנות, ניגשתי במרץ לתכנון יום ההולדת הבא, בדיוק שנה מאוחר יותר.

בריכה, בלי שום תכנית אומנותית. שקיות מרשרשות ליוו את כניסתנו המפוארת לאתר האירוע. המון ג'אנק היה שם. לחמניות, נקניקיות, שתייה מתוקה, ממתקים… כאילו עמי ותמי פשטו על רחבת הדשא וכיסוה. הייתי משוכנעת שאני חוזרת עם חצי הביתה. התבדיתי. הכל חוסל. הקרמבו האחרון (עליו זממתי), חוסל מתחת לאפי ונבלע בגרונו של חברו של בני.  עילי אמר לי בשקט שזה היה יום הולדת מאד כייפי.

הגענו ליום ההולדת של השנה. במועד, שהינו בחו"ל וחגגנו שם, לאחר מכן, תחילת שנת הלימודים, בלגן, מחלות, באיחור אלגנטי של 4 חודשים, נחוג יום ההולדת העשירי שלו.
הפעם נהגתי בחכמה ובאיפוק שאינם מאפיינים אותי. שאלתי את עילי מה הוא רוצה.

הפור נפל: הוא בחר בסדנת בישול בריא לכל הבנים בכיתתו ולקינוח – סרט. התחלקנו לשלוש קבוצות, כל קבוצה הכינה פריט אחד עבור כל הילדים.

בתפריט: פוקצ'ות אישיות לכל ילד (בעזרת קיסמים חוררנו את השם של כל ילד, עם התוספת שכל אחד בחר – זעתר, שמן זית, זיתים, תירס,מוצרלה).

פיצה – עם תוספות שונות.

שייקים של פרי – תות, בננה, קיווי, אננס ופסיפלורה, עם חלב אמיתי.

ולקינוח, עוגת Raw food על פי מתכון של שירלי בר, בעלת שלוש שכבות שרק ילד אחד ההין לטעום. היא יצאה מדהים, אבל כנראה שעדיין לא בשלה הדרך…

היה רעש, שיקשוק כלים, כולם התרוצצו כמרקחה וכעבור שעה, עמדה על השולחן ארוחת לתפארת מדינת ישראל, די בריאה, טרייה, טעימה וכייפית.

לשלב הסרט, קנינו בניצת הדובדבן וופלים אורגניים והכנתי בעצמי פופ קורן אורגני שהתחסל כולו. שקית אחת בעלות של 6.5 ₪, האכילה 17 פיות רעבים, במאכל המתפצפץ הזה.

הפעם, אמר לי עילי את המשפט שכל כך רציתי לשמוע, כבר שנים לאחור: 'אמא, זה היה יום ההולדת הכי כיפי, שאי פעם היה לי'.

ומה אני למדתי? שהשתלטנות מהשטן, שיש זמן לכל דבר וצריך לתת לתהליכים לשקוע, שמי שהמציא את  עיקרון המטוטלת היה גאון (תנועה מקיצוניות לקיצוניות) והכי חשוב: צריך להקשיב.

פוקצ'ה קלאסית

מצרכים:

1  ק"ג קמח
20  גרם שמרים יבשים
1  כף מלח
1  כף סוכר
2 כפות שמן זית משובח
כ-2 כוסות מים קרים לפי ספיגת הבצק

אופן ההכנה:

1. מערבבים את החומרים, מוסיפים את המים באיטיות עד לקבלת בצק.
2. לשים את הבצק כעשר דקות, מקמחים ועוטפים במטלית לחה. מתפיחים את הבצק כשעה.
3. לאחר שהבצק תפח, לשים אותו מעט כדי להוציא אוויר ומחלקים ל- 4 חלקים.
יוצרים כדור מכל חלק ועוטפים בניילון נצמד. מצננים במקרר לפחות שעתיים.
4. מוציאים את הבצק מהמקרר ומניחים בטמפרטורת החדר כשעה לפני רידודו. מרדדים בצורת אליפסות ומורחים את הבצק בשמן זית ומפזרים מלח גס ועשבי תיבול.
5. אופים כעשר דקות בתנור שחומם מראש ל-250 מעלות עד להשחמה מלאה.

פופקורן

להכין פופקורן לבד בבית. אני יודעת שישנם אנשים שיודעים להכין פופ קורן בבית, אבל לפי איך שהילדים הסתכלו עלי, ראיתי שהם לא ממש מכירים את התהליך.

החומרים הדרושים:

1/2 שקית פופ קורן אורגני
3 כפות שמן זרעי ענבים
מלח לפי הטעם

אופן ההכנה:

שמים בסיר גדול את השמן ומחממים מאד, אך ללא עישון.
שמים את גרעיני הפופקורן בסיר ומנערים כך שכל הגרעינים ייגעו בשמן.
מכסים את הסיר במכסה ומדי פעם מנענעים את הסיר. ברגע שמתחילים לשמוע פצפוצים, מנמיכים את האש לרמה בינונית, ומאזינים לפיצוצים הקטנים. כשהפיצוצים נרגעים (עניין של כמה דקות), מסירים מהאש, שמים מלח ומגישים.

לימור עברון גילת, אקטיביסטית מזון & בריאות.

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו