טעים להכיר: אפרת לקט

צילום: תמי גלאור

אפרת לקט – יזמית בתחום ההורות והחינוך, בעלים של בית הספר לאימון אמהות ומחברת הספר ״אמא מאמנת״ מעניקה הצצה לצלחת שלה.

• מה המאכל שאת הכי אוהבת לאכול?

אני אוהבת לאכול את כל מה שאסף שלי מבשל, הוא יצירתי כל כך בהכנת האוכל המשפחתי שלנו והוא תמיד מפתיע ומגוון. אבל הכי הכי אני אוהבת את קציצות הדגים שהוא מכין!

• מה האוכל המושלם לשבת בבוקר?

השקשוקה של אסף שלי, גם הילדים שלנו לא מסכימים לאכול שקשוקה בשום מקום אחר, גם בטיול הקראוונים שערכנו בשנה שעברה זכתה השקשוקה שלו במקום הראשון בתחרות בין כל משתתפי הטיול, אפילו בתנאי שטח אסף מצליח לשמור את הטעמים המיוחדים שלה. עם המון עגבניות טריות, בזיליקום ולדעתי יש לו מרכיב סודי שהוא לא מגלה מה הוא.

• תארי את ארוחת הבוקר הממוצעת שלך

סלט עשיר וגדול, מלא בירקות טריים, מתובל בשמן זית איכותי וקצת לימון, זו ארוחת הבוקר של כל המשפחה וגם הילדים לוקחים חלק בהכנה שלו ויושבים לאכול לפני שמתפזרים למסגרות הלימודים.

• איזה מיתוס הכי גדול על תזונה את מכירה?

המיתוס הגדול שהתנפץ לי השנה הוא הוא ששומן משמין.

בשנה האחרונה צללנו יחד כמשפחה לחקור את נושא הסוכר. אני קוראת את ״שנה ללא סוכר״ של איב א. שאוב, ואת ״רעל מתוק״ של דיוויד גילספי ובזה אחר זה התנפצו לנו מיתוסים משמעותיים המפתיע ביניהם היה מחקר 7 המדינות שבעצם גזר על כולנו פירמידת מזון שרק הגדילה את התחלואה וההשמנה החריגה. הפרוייקט הזה של גמילה מסוכר משפחתית התחיל בעקבות השתתפות בתוכנית של ״האחים גיל״, יחד, הקשבנו למידע חדש שגרם לנו לרצות לדעת עוד. והיום אנחנו מקפידים על תזונה ללא סוכר, למדנו איך סוכר ״מתחפש״ בכל מיני סוגי מזון שאנחנו אוכלים, ולקחנו על עצמנו יחד כמשפחה הימנעות מסוכר פרט למקרים חריגים שהגדרנו ואנחנו עוד מגדירים ככל שהזמן מתקדם והאתגרים מתבהרים לנו.

אפרת – אמא מאמנת. צילום: תמי גלאור

• איזה מאכל מעלה לך הכי הרבה זיכרונות?

ברקוקש – מאכל מרוקאי מסורתי, מין קוסקוס עבה שטובע בחמאה, חלב, קינמון וסוכר אבל כדי להרגיע, אספר שסבתא שלי נהגה להכין פעם בשנה בפורים ומאז פעם בשנה בלבד אני מוצאת מישהי שעוד יודעת להכין אותו

• מה בחיים, אבל בחיים לא תאכלי?

מאכלי ים על כל סוגיהם ושום דבר נא. ככלל אני לא משתגעת על אכילת בשר או דג בצורתם המקורית, אלא הם מסתתרים בתוך קציצה…

• איזה אוכל תיקחי איתך ליום ארוך ולא צפוי?

הימים שלי מתוכננים מראש, אז מעט מאוד פעמים אני לא יודעת מה והיכן אהיה היום. אבל אם בכל זאת יש יום מפתיע ואני צריכה להיערך במהירות אני סומכת על השפע מסביב שאוכל לבחור מתוכו את מה שבריא ומזין אותי, אם אני יודעת שאני הולכת להיות במקום מבודד ושומם (מה הסיכוי שזה באמת יקרה?) יש לי תמיד תפוח ירוק ושקית קטנה עם שקדים ואגוזי מלך.

• מה החטא האהוב עליך?

מילפיי. אבל אני לגמרי לא קוראת לזה חטא, זו בחירה, מודעת ומנומקת שלי, אני לא ״אחטוף״ חתיכה מהעוגה הזו על הדרך אלא אקפיד לאכול אותה, כמו כל קינוח אחר, במקום איכותי, שעושה שימוש במוצרים ברמה גבוהה, ואז אני לא משלמת את מחיר תחושת החטא אלא נהנית מכל ביס!

כך או כך אני אוכלת קינוח טוב פעם בחודש בלבד.

• במי לבחור, דיאטנית קלינית או נטורופתית?

אני יכולה להמליץ על מה עבד והיה נכון לי, לא חושבת שיש המלצה אחת שנכונה לכולם. לי חשוב בתהליך שאני עוברת, להבין ולקבל ידע על מזון ועל הקשבה לגוף שלי, למנגנוני השובע והרעב שלי ולסממני הגוף (היוש צרבות ושלום לכן פחמימות…)

אותי ליוותה במשך שלוש שנים, ליבנת ארז-עזריה, שהיא ״מתקנת תזונה״, אצלה למדתי שאוכל בריא זה לא רק סלט, שלוקח לפעמים הרבה פחות זמן להכין אוכל בריא וגם למדתי שאוכל בריא יכול להיות יפה תואר על הצלחת.

• מה דעתך על המשפט? "זה לא מה שאת אוכלת אלא מה שאוכל אותך?"

בעבודה שלי אני מאמנת אימהות להיות ״ האמא שאת רוצה להיות״, במרחק הזה בין האמא שהן מפנטזות להיות לבין האמא שהן מצליחות להיות, נכנסים המון רגשות אשמה שהם עניים טריקי מאוד כי החפירה העצמית הזו, במה לא עשיתי כמו שצריך ו״למה אני לא מצליחה להיות האמא שאני רוצה להיות״, החיטוט הזה הוא חסר תכלית אבל נותן תחושה של ״עבודה״.

כאילו אם אחפור בסיבות ללמה צעקתי על הילד שלי היום או הארכתי את היום בעבודה כדי לדחות את המפגש עם הילדים אחר הצהריים, אם רק אחשוב על זה ואחפור לעצמי זה ישנה משהו מחר. אבל האמת היא שמה שיזיז אמא לכיוון של האמא שהיא רוצה להיות הוא בעיני ידע וכלים, אחרת היא משכפלת התנהגויות שלא סבלה בילדותה. כמובן שאצל הרבה מהאימהות שאני פוגשת, החיטוט הזה מתורגם כמעט תמיד לאוכל. כמעט תמיד למתוק מנחם. אז בעיני אם מטפלים במקור של רגשות האשמה, עוזרים במשהו גם למניעה של אכילה רגשית.

• המתכון המנצח של אפרת – כדורי תמרים

בבית שלנו אסף אחראי על האוכל, אני מבשלת מידי פעם מאכלים מרוקאים שהמתכונים שלהם עוברים מדור לדור אבל גולת הכותרת, מה שמפיל כל מי שמגיע אלינו הביתה, קטן כגדול, חובב או שונא תמרים, הם כדורי התמרים שלמדתי מליבנת ארז- עזריה. הבית שלנו שוקק חיים ונכנסים ויוצאים בו המון אנשים בשבוע, חברים של אביתר ואלה שלי, חברים שלנו, תלמידות, אנשי מקצוע, כולם רוצים עוד מהדבר הזה – כדורי תמרים.

המתכון של ליבנת ארז עזריה הוא

15 תמרי מג׳הול איכותיים מגולענים

חצי כוס אגוזי מלך

שליש כוס גרעיני חמניה

רבע כפית קינמון

חצי כוס אבקת קקאו טבעית ללא סוכר

כפית תמצית וניל טהורה

טיפה מלח

גרידת לימון (לא חובה, הילדים פחות אוהבים את הטעם)

תהליך ההכנה

במגימיקס טוחנים את כל המרכיבים יחד, ככל שהתמרים טריים ולחים יותר, התערובת דביקה יותר וקל לקרוץ ממנה כדורים.

קורצים כדור קטן (כי מדובר בפצצת אנרגיה) ומגלגלים בקוקוס טבעי.

אני מכניסה את הכדורים לקסא אטומה ובין שכבה לשכבה חוצצת עם נייר אפיה. ואז מעבירה למקפיא לשעה לפחות, אחרי שהם מתקשים אני מעבירה אותם למקרר.

מספיקים שני כדורים קטנים כדי לתת מנת אנרגיה מתוקה ובריאה וכדי שיהיה מספיק לכל השבוע אני מכינה כמות כפולה.

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו