זהירות מתוספי סידן
צמחים במקום תרופות?, צילום: 123RF
פרדוקס הסידן
צריכת תוספי סידן מאוד מקובלת כיום, מתוך האמונה שהוא שומר על מסת העצמות. רבים חושבים שזו הדרך הטובה ביותר, אולי אפילו היחידה, לשמירה כנגד אוסטאופורוזיס. אולם כיום יותר ויותר מחקרי תזונה מראים כי סידן ממקורות של מזון מסייע במניעת אוסטיאופורוזיס אך לא סידן מתוספים. נטילת תוספי קלציום קרבונאט וקלציום ציטראט מאוד נפוצים אולם תוספים כאלו לא עוזרים לשמירת מסת העצמות – הם מעלים במידה דרמטית את השכיחות של התקפי לב.
במחקר שפורסם לאחרונה בעיתון המקצועי Heart נמצא שבקרב אנשים שלוקחים בקביעות תוספי סידן כאלו, יש סיכון גבוה ב-86% ללקות בהתקף לב ומחלות לב אחרות, לעומת אלו שלא נוטלים תוספי סידן אלא מקבלים את כל הסידן הדרוש להם ממזון. לסידן מן המזון אין סיכון כזה. סידן מתוספים מעלה גם את הסיכון להיווצרות אבני כליה. סידן ממקורות של מזון כמובן שאינו גורם לכך.
יש כיום מחקרים רבים המלמדים שנטילת תוספי סידן מזיקים ללב ולא עוזרים לעצמות. ההמלצות של הממסד הרפואי לנשים מעל גיל 50 הן לקחת מדי יום 1,200 מ"ג סידן. לשם השוואה, בתפריט המסורתי של האיכרים בסין, אשר אינם שותים חלב ומוצריו, יש לא יותר מ- 250 מ"ג סידן ליום. ב-3000 השנים ויותר של השפה המדוברת אצל הסינים אין אפילו מונח לבריחת סידן!
99% מן הסידן המצוי בגוף נמצא בעצמות ובשיניים. אם אדם לא יקבל די סידן ממזונו, הגוף יוציא אותו ממאגרים אלו. בתרבות המערבית צורכים כמות רבה של חלב ומוצריו ובכל זאת מחלת האוסטיאופורוזיס שכיחה למדי. מסתבר שצריכת סידן ללא כמות מספקת של מגנזיום וויטמין D מגבירה סיכוי להתקפי לב. אפילו צריכת סידן עם ויטמין D3 אין די בה. אין היא מונעת הסתיידות עורקים.
היותר טובה של אספקת סידן לגוף היא באמצעות המזון. המקורות היותר טובים לסידן הם ירקות עליים, הקליפה הלבנה של פירות הדר, חרובים, זרעי שומשום מלא ומיץ עשב חיטה וגם חלב ומוצריו, אולם רק אם מדובר בחלב מלא. יש גם צמחי בר אכילים רבים העשירים במינרלים. השכיחים ביותר הם חלמית, סרפד אותו ניתן לשלב במיצי ירקות, מרור הגינות, ניסנית ועוד.
