המקרר הביתי שלנו

נכון שאתם אומרים לעצמכם: "צריך לקנות עם רשימת קניות", אבל לרוב מגיעים, בדקה ה-90, למכולת הכי יקרה בשכונה, או עוברים בסופר בשעות הערב, "מתים" מרעב ומעייפות, ואוספים ביד קלה כמה דברים, רק כדי למלא את המקרר?

טוב, אולי אתם לא. אבל ברוב הבתים זו התמונה. אני פוגשת הרבה מאוד הורים צעירים, והורים וותיקים ובעלי משפחה לתפארת, שמרגישים שהנקודה הכואבת בחשבון הבנק היא סל הקניות המשפחתי. וגרוע מכך – זו לא רק הנקודה הכואבת כלכלית אלא גם בריאותית. העובדות הרי ידועות: כשקונים שטויות, מוצרים מוכנים וכמה סנדוויצ'ים רק כדי למלא את הבטן, יוצאים עם כיס ריק ובטן מלאה. מלאה מדי.

האם אפשר לשנות הרגלי תזונה של שנים, או דפוסים משפחתיים וזוגיים שגורים? בהחלט כן.
זה דורש רק מעט מוטיבציה, הרבה ידע ואולי גם תמיכה שתעזור בצעדים הראשונים.

הנה כמה מהדברים שאנחנו רגילים אליהם, וכדאי מאוד לשנות:

1. השאלה האמיתית היא כמובן מה לא קונים: לא קונים דברים יקרים רק כדי למלא את הבטן… לא קונים מוצרי מזון רק כי נדמה שהילדים אוהבים אותם, משום שלא ניסו שום דבר אחר, לא קונים רק כי "יש במבצע", משתדלים כמה שפחות מזון מוכן, ובעיקר – מתחילים בבדיקה שיטתית.

בסדנת "המקרר הביתי" בדיאדה, נבדוק בין היתר את רשימת הקניות שלכם: למשל, מדוע אתם מעדיפים מעדנים קטנים ומלאי סוכר לילדים, במקום בקבוק גדול של יוגורט וסילאן (דבש תמרים)?  מה בעניין השלגונים שממלאים את המקרר, והאם אפשר היה לעשות אחרת? אנחנו נבדוק את כל המוצרים שהתרגלנו אליהם, וננסה להציע תחליפים שיהיו גם זולים יותר (בטווח הארוך) וגם בריאים יותר לבני המשפחה.

2. מתי ואיפה קונים.  באופן דומה: לא קונים בערב, כשעייפים, לא קונים ברגע האחרון במכולת, ועדיף מאוד לא לקנות "על קיבה ריקה"… כי קיבה ריקה היא מתכון בדוק לעגלה מלאה מדי. עדיף לתכנן את הקנייה לפי סוגים ומוצרים. למשל, ירקות מומלץ לקנות בשוק.

אני משתמשת באזור המרכז ב"כרמלה" (הבאת ירקות מהשוק הביתה, במחיר 15 ש"ח דמי משלוח), ואם כי אין לי שום קשר אישי אליהם, אני ממליצה מאוד על החיסכון בזמן. מוצרים בסיסיים ויבשים אפשר לקנות ברשתות זולות, מוצרים טריים ובשרים כדאי לקנות במקום שמוכר לכם כבעל איכות גבוהה. אפשר לחלק את הקנייה על פני השבוע, ולהתחלק בעבודה עם בני הזוג. קניית מוצרים בסיסיים אפשר לבצע אחת לחודש.

3. איך קונים? כמובן שאתם יודעים: על פי רשימת קניות. אבל זה לא מספיק. כיצד אתם בונים את רשימת הקניות שלכם? מה הרעיון שעומד מאחורי המוצרים שאתם קונים? האם אצלכם בבית נוהגים לבשל בימים מסוימים, או אולי מעדיפים כמעט לא לבשל? האם אתם מבינים את התוויות הקטנות שמאחורי המוצרים?

בסדנה נעסוק בכל הפרטים הללו: למשל, יש בתים שבהם משתמשים במוצרים מוכנים, וכדאי לא להתווכח עם המציאות. אבל גם בעולם ה"מוכנים" יש הבדלים גדולים בין מותגים שונים, בעיקר בכמויות החומרים המזיקים שמצויים שם, בויטמינים שמוכנסים למוצר, ובהשלכות של חלק מהמוצרים על הבריאות הכללית. למשל, כל מוצר שמכיל צבעי מאכל מסוג E מומלץ לא להכניס הביתה, שכן מחקרים רבים הוכיחו שחומרים אלה נמצאים בהתאמה לסיכוי לחלות בסרטן.

יש בתים שבהם נהוג לבשל רק בסופי שבוע, ולכן כדאי לבנות רשימת קניות של דברים שאפשר לבשל ולהקפיא, והם בריאים ומזינים לכל בני הבית.

4. איך משנים הרגלים? הרגלים משתנים כשאנחנו מתחילים לנסות דברים חדשים. המחשבה של הורים רבים שאני פוגשת, אומרת "אין סיכוי שהילד שלי יטעם את ז-ה!". לרוב, המחשבה נובעת מכך שהם עצמם לא טועמים דברים חדשים, או מחוסר ניסיון… ילדים מוכנים לנסות דברים חדשים אם מלהיבים אותם, ואם זה נראה טעים וזה גם טעים… עוגיות מטחינה מלאה וסילאן טעימות לא פחות מעוגיות חמאה. סלט יפה בהמון צבעים יכול לגרום גם לילד סרבן לפקוח עיניים, במיוחד אם הוא שותף בהכנה.

ההרגל הוא מחשבתי: אם נגיד שזה בלתי אפשרי, נפגוש ילדים בני עשר עם סוכרת או עם בעיות השמנה, והורים מתוסכלים מהרגלי התזונה של עצמם ושל בני ביתם. אפשר להתחיל בשינויים קטנים, ולהמשיך מהם לקנייה והכנה של מזון טעים, זול ונוח להכנה, אך גם מזין הרבה יותר.

5. כסף, תזונה והעולם החדש. הרבה פעמים שמעתי את האמרה: "אוכל בריא הוא אוכל יקר". אני ממש לא חושבת שזה כך. פסטרמה היא מזון יקר ומאוד לא בריא, ולעומת זאת גזרים חתוכים הם מזון זול ובריא. אוכל בריא לא חייב להיות אורגני, אלא עשוי מחומרים שתורמים לבריאות, מכיל מרכיבים נכונים של חלבונים, פחמימות וויטמינים, ומעט שומן רווי ככל האפשר. למען האמת, הרושם שלי מחיי ומחייהם של אחרים שעבדו אתי, הוא שככל שעולה המודעוּת – ההוצאה הכספית יורדת דווקא, שכן אנחנו לא "קונים סתם", אלא קונים ומבשלים ואוכלים מתוך מודעות והנאה.

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו