הטיפול הטבעי בסטרס – אבי כל המחלות
לחץ או סטרס איננו בהכרח תמיד רע, הוא יכול להועיל לפרץ של אנרגיה ומיקוד, למשל אם אתם עוסקים בספורט תחרותי או צריכים לנאום או להציג בפני קהל. אז הסטרס עשוי להועיל, לדחוף אתכם קדימה ולהכין אתכם להתמודדות עם אתגרים. כך נמצא במחקרים. החוקרים שיערו כי אפיזודות של מתח מגבירות את עירנות המוח ודוחפות אותנו לביצועים גבוהים יותר. המתח, כך עולה ממחקרים, גם משפר את הקשר עם האינסטינקטים שלנו.
אבל מה קורה לנו כשהסטרס מתמשך? עובר עוד יום ועוד יום והוא איננו יורד. זה למעשה משפיע על הבריאות שלנו. זהו כבר לחץ כרוני.
על פי מחקרים, לחץ כרוני עלול לפגוע בריכוז הסידן, האשלגן, המגנזיום, האבץ, הניאצין(3B) ועוד מינרלים וויטמינים בגוף שלנו ויש לכך השלכות בריאותיות חשובות שכן לויטמינים ומינרלים הללו תפקידים מרכזיים בפעילות הגוף ובשמירה על הבריאות.
גם הרגלי האכילה שלנו מושפעים מסטרס מתמשך. מחקר משנת 2013 מצא כי נשים עם סטרס גבוה סבלו מהרגלי אכילה גרועים ועלייה בסיכון להשמנת יתר.
כמו כן סטרס גבוה נמצא במחקרים כמשפיע על אוכלוסיית החיידקים המיטיבים במערכת העיכול שלנו. אנשים בסטרס גבוה דיווחו על תסמינים של מעי רגיש כגון שלשולים, עצירות, כאבי בטן, נפיחות וגזים. ממחקרים עולה כי הדבר קשור בריכוזים נמוכים יותר של חיידקים מיטיבים מהקבוצה LACTOBACILLUS.
מחקרים נוספים מצביעים על השפעות נוספות של הסטרס הכרוני וביניהן עלייה בלחץ דם ורמות סוכר בדם, כאבי שרירים, כאבי גב, לחץ בחזה, הפרעות שינה, מחלות לב, מיגרנות, רגישות יתר של העור, ועד פגיעה במערכת החיסונית.
כשמערכת החיסון לא מאוזנת כתוצאה מסטרס מתמשך, התוצאה מתחילה בעייפות, שמקשה על תפקוד יומיומי, ועלולה להוביל עד מחלות אמיתיות כגון מחלות אוטואמוניות וסוגים מסוימים של סרטן.
אז מה הגורמים לסטרס? ישנם גורמים פיזיים כגון מחלה, ניתוח או תאונה. גם גורמים סביבתיים יכולים לגרום לסטרס – מלחמה, פיגועים, מיתון, אבטלה, תזונה לא נכונה, חשיפה לקור או לחום, זיהום סביבתי, רעש חזק, או קרינה. וכמובן, בל נשכח את הגורמים הנפשיים – לחצים בעבודה, לחצים כלכליים, גירושין, אלימות במשפחה, מחלה או מוות של קרוב משפחה ועוד.
זמנים לא קלים עוברים עלינו, תקופה של אי ודאות בריאותית וכלכלית ברמה עולמית, והרבה מטופלים מגיעים לקליניקה שלי עם תסמינים ומחלות שמקורם בסטרס.
כנטורופתית, אני עורכת תשאול מקיף, מלווה אותו גם בבדיקת לשון, ואבחון אירידולוגי (בקשתית העיין), מנתחת את בדיקות הדם של המטופל וחותרת להגעה לשורש הבעיה.
הטיפול טומן בחובו מגוון רחב של טיפולים לגוף ולנפש. תזונה בריאה ומאוזנת לטיפול בסטרס, נטילת תוספים להשלמת חוסרים, פיתוח חשיבה חיובית ושימוש בצמחי מרפא מיוחדים שנקראים "אדפטוגנים" המסייעים להסתגלות הגוף למצבי סטרס. בנוסף לכך ייתכן ואמליץ על טיפולי מגע להרפיית המתח, פעילות גופנית מתונה וקבועה, שינה מספקת, וישנם כלים רבים נוספים להרפיית המתח כגון צחוק (אל תצחקו, זה גם מוכח מחקרית כעוזר להורדת סטרס) יוגה, תרגילי נשימה, מדיטציות ועוד.
תפוח ואגסים הם בעלי אינדקס גליקמי נמוך – שמומלץ להפחתת סטרס (publicdomainpictures.net)
הטיפול התזונתי מאוד משמעותי במצב של סטרס מתמשך
הטיפול האפקטיבי כולל:
- הקפדה על 5-6 ארוחות ביום, 3 עיקריות ו2-3 ביניים כדי למנוע היפוגליקמיה ולהוריד את רמות הקורטיזול דבר שיוריד את הצורך בצריכת מזונות מתוקים וממריצים.
- צריכת מזון עשיר בסיבים תזונתיים – פירות ירקות דגנים מלאים וקטניות. מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת הרפואי The Journal of Physiology מראה כי תזונה עשירה בסיבים תזונתיים יכולה לסייע לטיפול בסטרס ובהשפעותיו על פעילות המעיים. מזונות שמכילים כמות גדולה של סיבים תזונתיים עוזרים מאחר שהסיבים מעוררים ייצור של חומצות שומן קצרות שרשרת (SCFA) במעיים. על פי החוקרים, נמצא כי רמות סטרס וחרדה פוחתות בנוכחות של חומצות שומן קצרות שרשרת.
- צריכת מזונות בעלי אינדקס גליקמי נמוך מ-55. האינדקס הגליקמי מדרג את המזונות לפי מידת השפעתם על רמות הסוכר בדם והוא מוגדר כעלייה ברמות הגלוקוז בדם במשך שעתיים לאחר אכילת 50 גרם פחמימות מהמזון הנבדק, וזאת ביחס לעלייה ברמות הגלוקוז לאחר אכילת מזון הביקורת, שהוא לחם לבן או גלוקוז. אינדקס גליקמי נמוך, עד 55, ניתן למצוא במזונות כגון קטניות (שעועית, אפונה, סויה, עדשים), באשכוליות, בתפוזים, בתפוחים, באגסים, בשזיפים, בדובדבנים, בבוטנים, ביוגורט. אינדקס גליקמי גבוה, ברמות של 70 ומעלה, ניתן למצוא בלחם לבן, בתפוחי אדמה אפויים, בקורנפלקס ובפופקורן. הקורטיזול נועד להעלות רמת סוכר. כאשר אנו אוכלים תזונה עשירה בסוכר שהיא בעלת אינדקס גליקמי גבוה מ55, מופרשת כמות גדולה של אינסולין. אינסולין גורם לנפילת רמת הסוכר ואז יש להעלות שוב את הרמה על ידי קורטיזול. עקב כך נגרם עומס על בלוטת האדרנל ויש הפרשה מוגברת של קורטיזול. בסופו של דבר בלוטת האדרנל מגיעה למצב של תשישות וחוסר איזון ואנחנו מרגישים את התוצאות.
- צריכת מזונות עשירים באשלגן: אבוקדו, בננה, מלון, משמשים, אגסים ועוד. במצבי סטרס יש איבוד אשלגן.
- צריכת מזונות שמכילים ויטמין C – ויטמין C שאנו צורכים מהמזון שאנו אוכלים, נמצא בחוסר במצבים של סטרס: גמבה, גויאבה, קיווי, פספלורה, פירות הדר (עדיף לימון), עלים ירוקים, בצל לבן, לפת, שום, אפונה, אספרגוס, סלק, קישואים.
צריכת מזונות המכילים B קומפלקס (דגנים קטניות שמרי בירה נבט חיטה). בעיקר B5 שנקרא גם ויטמין אנטי סטרס כיוון שהוא תומך בפעילות ההורמונלית של בלוטת האדרנל – אבוקדו, כרוב, קשיו, ברוקולי, נבט חיטה, פקאן כוסמת, זרעי חמניות, בטטות, עגבניות, נבט חיטה . - צריכת מזונות שמכילים אבץ – פירות ים, גרעיני דלעת, אצות, פולן, דגים.
הקפדה על מזונות המכילים סידן ומגנזיום – כרוב, קינואה, שקדים, ברוקולי, עלים ירוקים, כוסמת, טחינה, אגוזים, סרדינים, טחינה. - הקפדה על כמות נאותה של חלבון בתזונה – קורטיזול ברמות גבוהות גורם לפירוק מוגבר של חלבונים בגוף ולכן צריך להחזיר חלבונים לגוף: שקדים אגוזים, שילוב של דגן וקטניה, חלבונים מין החי.
- מומלץ מאוד לעשות דיאטת אלימינציה כי ישנם מזונות שאינם מתאימים לכל אחד וכתוצאה מכך יוצרים תגובה אלרגית שגורמת לחוסר איזון כימי כמו לדוגמה הגלוטן שבחיטה, לתנודות חדות ברמות הסוכר בדם ,לחוסר איזון בהורמוני הסטרס ולמצבי רוח משתנים . מזונות אלרגניים עלולים לכלול חיטה, חלב ומוצרין, תירס, בוטנים, ביצים, סויה, חומרים משמרים, צבעי מאכל ועוד. מתחילים בדיאטה זו ע"י מתן תפריט ללא מזונות אלרגנים בכלל, ואחר כך רצוי להשיב אל התפריט מזונות שונים בכל פעם מזון אחד ולצרוך אותו ברציפות במשך מספר ימים על מנת לבחון את תגובת הגוף אליו. לעיתים הגורם האלרגני אינו מזון אחד אלא הצטברות של מספר מזונות ששילובם יוצר את התגובה האלרגית. דיאטת אלימינציה עושים בפיקוח נטורופת מוסמך.
- חשוב ביותר להוריד מהתפריט קפאין ואלכוהול הגורמים להגברת הפרשה של הורמוני סטרס.
צמחי מרפא שנלחמים בסטרס
צמחי מרפא מהווים חלק בלתי נפרד מהטיפול הנטורופתי ותפקידם לעזור לגוף להסתגל למצבי הלחץ. הם נקראים משום כך אדפטוגנים מהמילה האנגלית to adapt – להסתגל.
צמחי מרפא אלו מכילים ברובם מרכיבים פעילים הדומים במבנה שלהם להורמוני בלוטת האדרנל ומשום כך מהווים משוב שלילי לבלוטה וגורמים להפחתה בהפרשת הורמוני הסטרס.
ישנם כ-15 צמחי מרפא אדפטוגנים והנטורופת ימליץ על אלה המתאימים ביותר לבעיות הבריאותיות, לאופיו ומזגו של המטופל.
למטופלים עם מזג חם, הנטורופת יבחר צמחים אדפטוגנים מקררים ומרגיעים כגון ויתניה משכרת, סנטלה אסייתיקה או גנודרמה. למטופל עם נטייה לקור ניתן להתאים צמחי מרפא אדפטוגנים חמים וממריצים.
לכל צמח יש תכונות נוספות שבעזרתן ניתן לדייק יותר את הטיפול. למשל הגנודרמה (פטריית הריישי), חוץ מהיותה אדפטוגנית, היא מטפלת גם במצב של יתר לחץ דם ורמות גבוהות של סוכר ושומן.
כמובן שהנטורופת יקח בחשבון את כל התמונה הרפואית של המטופל, ויתאים לו צמחי מרפא שמתאימים לו כמה שיותר, תוך לקיחה בחשבון גם את התרופות שהמטופל נוטל, כדי שלא תהיה התנגשות איתן.
פרט לצמחי מרפא אדפטוגנים, ניתן להוסיף לטיפול גם צמחי מרפא בעלי פעילות מרגיעה. חלק מהצמחים הללו ניתן ליטול בחליטות במשך כל היום כגון מליסה רפואית, קמומיל, ורבנה, וחלק ניתן ליטול גם בכמוסות או בנוזל. במקרה בו המטופל משתמש בתרופות הרגעה או תרופות משרות שינה יש לנקוט זהירות בשימוש בצמחי מרפא מרגיעים כי הללו עלולים להגביר את פעילותן ולהאריך את משך השפעתן של התרופות.
כאמור, סטרס ממושך עלול להוביל לחוסרים בויטמינים ומינרלים רבים שלהם זקוק הסוף. תפקידו של הנטורופת להתאים למטופל תוספים, גם באיכותם וגם במינון המתאים.
אומגה 3 תסייע להילחם בסטרס? צילום: pixabay
אילו תוספים נלחמים בסטרס?
התוספים המומלצים הם:
- אומגה 3 – חומצת שומן חיונית לתפקוד תקין של מערכת העצבים ולמניעת תהליכים דלקתיים בגוף.
- ויטמיני B החיוניים ליצור מוליכים עצביים ולתהליכי חילוף חומרים רבים בגוף
- מינרלים חיוניים כמו סידן, מגנזיום ואבץ
- נוגדי חימצון כגון ויטמין C, ויטמין E, סלניום, קו אנזים 10Q, ועוד המנטרלים רדיקלים חופשיים בגוף ומפחיתים את החימצון המוגבר הנגרם ע"י הסטרס.
- יתכן והנטורופת יתן גם מולטיויטמין איכותי לחיזוק ולשמירה על תפקוד תקין של מערכות הגוף.
בברכת בריאות איתנה
