האמת על הסטטינים

צמחים במקום תרופות?, צילום: 123RF

סטטינים הם קבוצת תרופות להורדת כולסטרול, אשר אושרו לשימוש לצורך מטרה זו, בארה"ב, בשנת 1987. בפברואר 2010 הרחיב מנהל המזון והתרופות האמריקאי את ההתוויה לשימוש בסטטין (רוזובסטטין) על בסיס מחקר שכונה JUPITER Trial.

התווייה חדשה זו הוסיפה כשישה מיליון וחצי אנשים בריאים למסדר נוטלי הסטטינים – כתרופה לכל החיים. התווייה חדשה זו מתיימרת להפחית באופן משמעותי את הסיכון לאירוע לב או שבץ קטלניים אצל אנשים בריאים. לכאורה – רפואה מונעת.

ד"ר רוברטס – רופאה קרדיולוגית אמריקאית ידועה, מנהלת את המרכז לבריאות הלב לנשים בביה"ח ע"ש מרים ברוד איילנד. היא מכהנת כפרופסור בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת בראון. בנוסף – היא עוסקת במחקר, בעיקר בהיבטים המגדריים של מניעת מחלות לב בקרב נשים. מחקריה פורסמו בכתבי העת הרפואיים המובילים בעולם.

בספר זה, שיצא בימים אלו בתרגום לעברית בהוצאת פוקוס, היא חושפת את מה שהיא מכנה – המדע היומרני והמזויף שנמצא ביסודן של רבות מן ההנחיות לרופאים בבואם לטפל בחוליהם. היא חושפת את ניגודי האינטרסים בין מנהל המזון והתרופות לבין תעשיית התרופות, מדענים וחוקרים.

בנקיטת עמדה זו היא מסתכנת בלא פחות מאשר נידוי מהקהילה הרפואית אך מאחר והיא אדם שמחויב לאמת, לאדם ולבריאותו, כך לפחות אני התרשמתי, היא נוטלת את הסיכון הזה ופורשת יריעה רחבה של ליקויים במחקרים שנערכו לגבי השפעות, תועלות וסיכונים (תופעות לוואי) שבנטילת סטטינים. בנוסף, היא מאשימה את יצרניות התרופות בפרסום מטעה במכוון של תוצאות חיוביות לכאורה, לצד הסתרת ממצאים ש"אינם מפרנסים את החברה המייצרת"

כולסטרול – אכן מפלצת?

כולסטרול הוא שם כולל למולקולות שומן שמיוצרות בכבד שלנו (ושל כל שאר בעה"ח – להם יש כבד. כלומר – צמח לא יכול לייצר כולסטרול). שומן הכולסטרול חיוני ביותר לבריאות המוח, תאי הגוף, וכן – לתפקוד תקין של המערכת ההורמונאלית הכוללת את מערכת הרבייה. הכולסטרול הוא מולקולת היסוד של הורמונים רבים.

בעבודתי, אני פוגשת נשים צעירות המתקשות להרות ושוקלות להיעזר בטיפולי פוריות הורמונאליים. מפענוח בדיקות הדם שלהן עולה כי רמת הכולסטרול "הרע" ((LDL בדמן הינה נמוכה במיוחד (תופעה שכיחה בקרב צמחוניות / טבעוניות אדוקות או נשים המזניחות את תזונתן).

לעומת זאת, כשרמת הכולסטרול ה"רע" (LDL) גבוהה מדי, האדם חשוף לפגיעה מצטברת בכלי הדם בהם מתפתחת דלקת כתוצאה משקיעת המולקולות הכבדות הללו ומצטבר "פלאק טרשתי" – רובד משקעים ורכיבי דלקת שפוגעים בגמישותם של כלי הדם, מעין "חלודה" ב"צנרת" שלא מאפשרת זרימת דם חלקה ותקינה ועלולה בין היתר לגרום ליתר לחץ דם, להצר את היקף העורקים או לשחרר חתיכות פלאק לזרם הדם. הדברים הללו מגבירים את הסיכון לאירועי לב / שבצים קשים.

הרמה המומלצת של כולסטרול LDL הינה אישית, ונגזרת בין היתר מגורמי הסיכון, במידה וישנם, למחלות כלי דם ולב. מדד נוסף שמשפיע על הרמה המומלצת של כולסטרול LDL הוא רמתו של הכולסטרול "הטוב" HDL.

מקורות הכולסטרול: מזון – מהחי בלבד, אם כי "שמנים רעים" צמחיים, כגון מרגרינה או שמנים מחומצנים – שעברו טיגון, גם הם מהווים גורמים להיווצרותו. כולסטרול נוסף – הוא זה שמייצר הכבד שלנו.

הנה כמה ממסקנותיה של המחברת:

1. במידה ואתה סובל ממחלת כלי דם ולב, יוכלו הסטטינים להפחית באחוזים מועטים בלבד את רמת הסיכון לאירוע קטלני.

2. במידה ואתה סובל ממחלת כלי דם ולב, תזונה נכונה לבדה יכולה להפחית את רמת הסיכון לאירוע קטלני, זאת – ללא תופעות לוואי חמורות שעלולות להופיע גם לאחר שנים של נטילת סטטינים.

3. במידה ואינך חולה במחלת כלי דם ולב, סטטינים לא יפחיתו כהוא זה את רמת הסיכון לאירוע קטלני.

4. במידה ואת אישה עם גורמי סיכון למחלות כלי דם ולב-  סטטינים לא יועילו בהפחתת הסיכון לאירוע קטלני ולעומת זאת – עולה הסיכון להופעתן של תופעות לוואי קשות.

5. בין תופעות הלוואי שנצפו ונחקרו עד היום כתוצאה מנטילה כרונית של סטטינים: חולשה וכאבי שרירים (כתוצאה מהפרעה בייצור אנזים Q10), מיופתיה (נזק לשרירים), רבדומיוליזיס (פגיעה קשה בשרירים), פגיעה במוח ובמע' העצבים, פגיעה בכבד, פגיעה במפרקים ועוד.

6. ישנם מטופלים שכדאי שייטלו סטטינים, לדוגמא – אנשים בעלי נטייה גנטית לייצור מוגבר של כולסטרול, או חולי כלי דם ולב עם רמת כולסטרול גבוהה מאוד ועם יותר משני גורמי סיכון.

התזונה הטובה ביותר לכולסטרול: תזונה ים תיכונית

קראתי את ספרה של ד"ר רוברטס בשקיקה. הוא אכן מרתק, היא מנתחת ב"אזמל חד ומדויק" כדבריו של ד"ר דן קרת, העורך המדעי של המהדורה העברית, את המחקרים החשובים שהובילו רופאים רבים לרשום סטטינים ביד קלה למטופליהם.

כבת למשפחה מרובת נפשות ולאם שהקפידה על כללי תזונה בריאה עבור כל ילדיה, ממליצה ד"ר רוברטס בספרה על התזונה הים תיכונית. היא מטפלת בעזרת תזונה זו ברבים ממטופליה, והקשר האיטלקי שלה מוסיף חן רב למתכונים שהיא מציעה בחלק האחרון של הספר.

כנטורופתית, אני מציעה למטופלי שהתזונה תהיה "תרופת הבחירה הראשונה" לטיפול ברמות שומנים גבוהות/ לא מאוזנות בדם (היפרליפידמיה / היפר כולסטרולמיה), כשלצידה – פעילות גופנית שמעלה את רמתו של הכולסטרול "הטוב".

המזון ראוי שיהיה טרי, לא מעובד, דל בשומנים מהחי (אם בכלל), עתיר בסיבים תזונתיים – סופחי שומנים ממע' העיכול, ובנוגדי חמצון – שיסייעו בצמצום תהליכי הדלקת שמתפשטת בכלי הדם ובאיברים השונים של אנשים הסובלים ממחלת כלי דם – טרשת עורקים (סקלרוזיס).

תזונה שהיא בסיסית ברובה, שתמיר תזונה שהיא חומצית ברובה (כזו שמבוססת על שומנים וחלבונים מהחי, וכן – סוכרים פשוטים), תוכל לצמצם מימדי דלקת בכל הגוף. כך – התועלת תהיה ניכרת ברבדים נוספים – כשגוף מבריא באמת, הוא מבריא בכל אבריו. כך יוכלו אנשים אמיצים אלה – שבוחרים בשינוי אורח חייהם, ליהנות מפירות בריאות נוספים, מתוקים להפליא, כגון הפחתת משקל, הפחתת כאבים ומיחושים שונים שעם השנים כמו נערמים על הגוף, יכולת חשיבה צלולה ובהירה, תחושת ערנות וחיוניות, מראה עור בריא ונקי יותר, ואפילו תחושת גילוי עצמי, הגשמת משאלות ומימוש כישרונות חבויים!

מעבירים את הבשורה

כוחה של התזונה רב משנוכל לשער. לא אחת אני חוזה לנגד עיני בשינויים ובהתפתחויות מרחיקות לכת של מטופלים ש"לקחו עצמם בידיים" והאחריות שהם הולכים ומגלים כלפי גופם, מתרחבת אט אט למימדים נוספים של הקיום שלהם, והם חשים את העוצמה והחופש הטמונים באורח חיים נבחר ולא אקראי, בתזונה מבוררת ולא מזדמנת, בחיים מבוררים ונבחרים ולא "זורמים" בתרדמת קולקטיבית, בזילות שמובילה להזנחה ושבעקבותיה מזדחל החולי.

התעוררות בריאה זו – הולכת ומתפשטת ויוצרת מעגלים שהולכים וגדלים. כל "מתעורר" נוסף, מרחיב את התדר ולמעשה כבר שותף ליצירת מעגלים נוספים בכך שהוא "מעביר את הבשורה הלאה".

ספרה של ד"ר רוברטס – בכוחו לעורר אנשים רבים הנוטלים סטטינים מתרדמת מסוכנת. הוא מציע להם לבחון מחדש את בחירתם, ולשאול את הרופא שרשם להם את התרופה את השאלות הנדרשות, וכן – לבדוק את האלטרנטיבה הנפלאה – תזונה בריאה ואורח חיים בריא, שיוכלו, במקרים רבים, להמיר תרופות נוספות.

לסיום,  כנטורופתית, אני ממליצה לשלב בתזונה בכלל ובתזונה לשיפור פרופיל שומני הדם בפרט, מזונות עתירי סיבים תזונתיים ובייחוד מזונות עשירים בנוגדי חמצון כגון  גוג'י, פולי קקאו נא, אצות – ספירולינה וכחולה ירוקה, עשב חיטה, פירות יער ועוד.

מזונות נוספים שחשובים לתזונה זו הם שמן קוקוס, זרעי צ'יה, דוחן, קינואה ועוד.

צמחי מרפא ותוספי תזונה גם הם משמשים בטיפול הנטורופתי לאיזון פרופיל שומני הדם. צמחים ש"סוחטים" את כיס המרה ושמעודדים ייצור מרה בכבד (צמחים כולרטים וכולגוגים) – יסייעו בהפחתת רמת הכולסטרול בדם, כיוון שישמשו לייצור המרה שמתפנה דרך מע' העיכול החוצה. צמחים נפוצים לשימוש זה הם שן הארי (טרקסקום), ארטישוק (סינרה), גדילן (סיליבום מריאנום) ועוד.

איילת בוקר נוה

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו