האם פרוביוטיקה היא באמת הפתרון לבעיות במערכת העיכול?
האם פרוביוטיקה היא התשובה לבעיות במערכת העיכול? צילום: pixabay
מהי פרוביוטיקה ומה הקשר שלה למערכת העיכול שלנו?
כבר מפירוש המילה מיוונית, אפשר ללמוד כי מדובר בחבורת חיידקים טובים וחמודים סך הכל, שבאה לשרת את החיים שלנו פה על פני האדמה (פרו=למען/בעד ; ביו = חיים).
החיידקים הפרוביוטיים יושבים לאורך כל מערכת העיכול שלנו, בעיקר באיזור המעי הגס.
לכל אדם יש שילוב ספציפי וייחודי של זנים, ממש כמו טביעת אצבע, כאשר חיידקים מסוג Bacillus שולטים בסצנה.
החיידקים הללו עוזרים לנו להשלים את תהליך העיכול, חלקם אף מייצרים ויטמינים מסוימים, והם חשובים לתפקוד מערכת החיסון שלנו.
מוצרים פרוביוטיים
עם עליית המודעות לחשיבותם לתפקוד מערכת העיכול שלנו (ולא רק לה), ובמקביל לעלייה בשכיחות מחלות שונות במערכת העיכול, נעשים מאמצי מחקר מתקדמים וממוקדים, ובעקבותיהם צצים ללא הרף מוצרי מדף שונים, בין אם בצורה של הוספת חיידקים פרוביוטיים למוצרי מזון (כדוגמת יוגורט) ובין אם בצורת תוספי תזונה.
בנוסף, בשנים האחרונות גם המזונות הכבושים הביתיים החזירו עטרה ליושנה.
פרוביוטיקה ניתן ליטול כתוסף תזונה. צילום: pixabay
האם מומלץ לכם לצרוך פרוביוטיקה במידה וקיימת בעיה במערכת העיכול?
מאז אמצע שנות ה-90, מחקרים קליניים מצביעים על כך שטיפול פרוביוטי יכול לסייע בטיפול בהפרעות מסוימות במערכת העיכול, לעכב התפתחות אלרגיות בילדים, לטפל ולמנוע זיהומים בנרתיק ובשתן בנשים.
בגלל מגבלות הקיימות בעולם המחקר הפרוביוטי, חשוב להתמצא בנתונים העולים מהמחקרים ולבצע התאמה אישית ככל שניתן בין האדם למוצר.
לעיתים זן חיידקי בודד עשוי לעשות את העבודה לבדו ולעיתים יש צורך בשילוב מסוים של זני חיידקים. לא תמיד נחוץ או מותר בכלל להמליץ על מוצרי פרוביוטיקה.
למשל, במחלות כמו קרוהן וקוליטיס לא מומלץ כיום לשלב פרוביוטיקה בשלב הראשון של המחלה.
יש מספיק שינויים תזונתיים שניתן לבצע על מנת לשפר את המצב, להפחית את הסטרס ולשלב תוספי תזונה וצמחי מרפא שיפחיתו את הדלקת וירגיעו את התסמינים.
במצבים כמו תסמונת המעי הרגיש, אחת מהפרעות מערכת העיכול התפקודיות השכיחות ביותר, פרוביוטיקה יכולה להקל על תסמינים כמו גזים ונפיחות בבטן, בין השאר בשל שיפור תנועתיות המעי ושינוי מאזן החיידקים.
אם קיים מצב כמו SIBO (צמיחת יתר של חיידקים במעי הדק), דווקא לא מומלץ להשתמש בפרוביוטיקה כקו טיפולי ראשון, אלא קודם כל יש צורך בקטילת החיידקים הקיימים והימנעות מפחמימות שמייצרות תסיסה במעי (״דיאטה דלת פודמאפ״).
למאמרים נוספים בנושא:
פרוביוטיקה – הרבה רעש עם קמצוץ של מדע
מהי פרוביוטיקה וכיצד היא מסייעת?
מה ההבדל בין פרוביוטיקה לפרביוטיקה?
אתם לא גנריים, אז גם הטיפול בכם לא צריך להיות גנרי
לסיכום, כמו בכל דבר שקשור לבני אדם, גם אם המחקרים חיוביים, אנחנו עדיין צריכים לוודא שאכן מה שכתוב במחקר מתאים למערכת העיכול של כל אחד ואחת מאיתנו.
רוצים לשמוע עוד?
קרן וולקומיר תשתתף בפאנל "מהפכת המיקרוביום" שידון בחיידקי המעי ובהשפעתם על בריאותנו, בשעה 18:30, ביום חמישי ה-18.11, בתיאטרון גבעתיים.
לפרטים והרשמה: אוכלים בריא 12
מקורות
- The microbiome and inflammatory bowel disease . Kerri L Glassner, Bincy P Abraham, Eamonn M M Quigley. 1, Jan 2020, J Allergy Clin Immuno. , Vol. 145, pp. 16-27.
- Probiotics, prebiotics and synbiotics- a review. Kavita. R. Pandey, Suresh. R. Naik, and Babu. V. Vakil. 12, Dec 2015, J Food Sci Technol., Vol. 52, pp. 7577–7587.
