ברוכים הבאים ל"מבחן הצלחת" להצלחה בחיים
מבחן הצלחת להצלחה בחיים. צילום: pexels
ברשותכם, אשמח לפתוח בתרגיל דמיון מודרך קצר.
דמיינו לעצמכם את הסיטואציה הבאה:
אכלתם אתמול בשעה מאוחרת ונשבעתם שדי! ממחר אתם מתחילים דיאטה או לפחות אוכלים בריא.
אגב, גם הבטחתם שמחר, לא משנה מה – אתם קמים במרץ ומסיימים סוף סוף את הפרויקט ההוא בעבודה שדחיתם שוב ושוב.
אבל אז עולה הבוקר.
השעון מצלצל ומעיר אתכם בעצבנות אחרי עוד לילה של שינה קצרה ואפילו טרופה.
ההבטחות במצב כזה הופכות נחלת האתמול (כי בינינו מי יכול להתמודד עם משהו לפני הקפה של הבוקר?!).
וכך, באווירת מרמור בוקר, אתם שותים קפה תוך כדי פיהוק, ונזכרים בפרויקט שדחיתם והבטחתם ש.. אבל רגע, קודם נסיים את הקפה, וכבר יד אחת גוללת בטיקטוק – רק לכמה רגעים – עד שאתעורר.
ביד השנייה, אתם כבר אוחזים קרואסון שוקולד (כי ביננו חייבים גם משהו מתוק עם הקפה, ואתם גם זקוקים לאיזו זריקת מרץ).
בוקר טיפוסי: סלולארי ביד אחת ו"משהו קטן" לצד הקפה ביד השנייה. צילום: pexels
מפה לשם, השעות חולפות מהר, הפרויקט שוב נדחה למחר ואתם כבר גוללים בוולט, ומתלבטים מה כדאי להזמין לארוחת צוהריים.
נשמע מוכר? אולי כדאי שתמשיכו לקרוא…
אז מה בעצם קורה פה?
ובכן, תתפלאו לשמוע, אבל ייתכן שיש קשר בין ההרגל לדחות משימות לבין ההרגל לנשנש אוכל מנחם.
ואפילו יש קשר בין מרכיבי הצלחת (בארוחה אופיינית שלכם) לבין מידת ההצלחה והאושר שלכם בחיים.
אז נכון שבמבט ראשון, הצלחה, דחיינות ותזונה נראים כמו שלושה דברים ממש לא קשורים.
אך במבט מעמיק יותר, שלושת הנושאים הללו לא רק שזורים זה בזה, אלא באופן מפתיע ייתכן שהמפתח להצלחה טמון דווקא במה שאנחנו אוכלים…
מה מונע מאיתנו להשיג את ההצלחה שאנחנו כל כך רוצים?
רבים מאיתנו יודעים בדיוק מה אנחנו צריכים לעשות כדי להגיע להישגים: לסיים את התואר, להשלים פרויקט בעבודה, להתמיד בשגרת אימונים.
ובכל זאת, משהו פנימי עוצר אותנו – דחיינות.
היא גם מעזה להופיע ללא הזמנה, ולרוב תצוץ ותפריע ברגעים הקריטיים.
כך סביר שגם אתם נתקלתם בסיטואציות שונות, בהן במקום לגשת למשימה החשובה, אנחנו פתאום מגלים דחף עז לסדר את שולחן העבודה, לבדוק הודעות ישנות, או להכין לנו כוס קפה רביעית.
זה לא שאנחנו לא רוצים להצליח.
להיפך, הרצון שם.
אבל יש פער בין הרצון לבין המעשה.
מכינים עוד קפה במקום לגשת למשימה. צילום: pexels
מדוע זה קורה לנו?
לפי מחקרים ופסיכולוגים, דחיינות היא למעשה מנגנון הגנה שנועד להתמודד עם רגשות לא נעימים.
לכן, לרוב היא תגיע דווקא לפני משימות גדולות, כאלו שמקדמות התפתחות אישית והצלחות בכל תחומי החיים.
אגב, היא יכולה להיות גם ביטוי של עצלנות ושעמום.
כדי להימנע מהתחושות האלה, המוח מחפש פיצוי מיידי במקום אחר.
קחו לדוגמה אישה אחרי יום מתוח במיוחד: יד אחת מושטת לטלפון, והיד השנייה נשלחת אל המקרר ומחפשת את הדבר הכי נגיש לאכול שלא דורש משימות הכנה בעומס הנתון.
במקרה כזה, כפי שמתארת החוקרת יהודית כץ, פעולות קטנות כמו נשנוש מתוק או אפילו קיפול כביסה נותנות לנו “ניצחון מהיר” – סיפוק מיידי!
אלו משכיחים לרגע את אי-הנוחות והעומס של המשימה הגדולה.
אם לדייק, "הפעולות הקטנות" משחררות במוח דופמין.
זהו אותו כימיקל של עונג שמתפרץ כשאוכלים שוקולד או מקבלים מחמאה.
בכך, אנחנו מעצימים בעיקר את הנטייה לדחיינות.
לרגעים נרגיש מצוין, אבל בינינו, המציאות שעומדת להתפרץ ודופקת בדלת היא ש:
- הדד-ליין של הפרויקט שקיווינו לסיים היום עדיין שם.
- המשימות לאמץ אורח חיים בריא לא התקדמו, לצערנו, בשום צורה.
יד אחת בטלפון, יד שנייה שולפת משהו מהמקרר. צילום: pexels
רואים לך את הדחיינות בצלחת!
לצד רשימת המשימות שאנחנו דוחים, רבים מאיתנו דוחים ל"מחר" גם את ההרגלים הבריאים שלנו.
עם יד על הלב, מה תענו אם אשאל אתכם כמה פעמים הבטחתם לעצמכם לאכול בריא מיום ראשון או "אחרי החג"? או כמה פעמים נשבעתם לעצמכם לחזור להתאמן?
אם זה קרה לכם יותר מפעם אחת או פעמיים – כנראה אימצתם את ההרגל הלא נכון!
גם אם לא נעים לנו תמיד להודות בכך, ישנו קשר בין דחיינות ותזונה.
בדיוק כמו שאנחנו דוחים משימות בעבודה או בלימודים, כך אנחנו נוטים לדחות שינויים באורח החיים, בשגרת כושר ובכלל באימוץ הרגלים בריאים, כאלו שייטיבו עמנו גם בטווח הארוך.
האם יש תרופה לדחיינות?
יש, בטח!
ותתפלאו… לא ניתן להשיג אותה בבתי המרקחת, אלא רק אצלכם!
אז איך יוצאים מהלופ הזה?
אחד הפתרונות המפתיעים מגיע ממחקרו של פרופ’ דן אריאלי, החוקר ישראלי ממובילי הכלכלה ההתנהגותית.
במחקר זה אריאלי ביקש מהסטודנטים שלו לקבוע לעצמם דד-ליין להגשת עבודות במהלך הסמסטר – ולהתחייב מראש, תוך ידיעה שמי שלא יעמוד בדד-ליין שקבע לעצמו ייענש בהורדת ציון.
התוצאה מעניינת: הסטודנטים דווקא בחרו להציב לעצמם מועדים קרובים (ולא לחכות לרגע האחרון). הם עמדו בזמנים – והשיגו ציונים גבוהים יותר מכיתות אחרות.
המסקנה של אריאלי סיפקה זווית מעניינת לבחינת תופעת הדחיינות, משום שלטענתו הדרך הטובה ביותר "לרפא" דחיינות היא קשיחות מראש.
דהיינו: הצבת לוחות זמנים קצרים וסנקציות ברורות על איחורים, מה שיעלה את היעילות, ישפר את הביצועים ואף ישאיר תחושה טובה של סיפוק בסוף.
כלומר, לפי פרופ' אריאלי, משמעת עצמית – אפילו כפויה – יכולה לחולל פלאים.
הסטודנטים של פרופ' אריאלי – הצליחו לנצח את הדחיינות. צילום: pexels
מה בשבילך, דחיינות בצלחת או בפיתה?!
ובכן, הבנו כבר שדחיינות עלולה לחבל בהרגלי האכילה שלנו, עכשיו הגיע הזמן לבדוק איך הרגלי האכילה משפיעים בחזרה על היכולת שלנו להצליח.
מתברר שהתזונה היא לא רק עניין של משקל או בריאות פיזית – היא ממש משפיעה ישירות על הביצועים שלנו, על הריכוז ואפילו על כוח הרצון.
למשל, במחקר אוסטרלי עדכני ששופך אור על הקשר בין תזונה טובה להישגים – החוקרים עקבו אחר כמעט 650 תלמידי תיכון והגיעו למסקנה שאכילת ארוחת בוקר בריאה מביאה לרמות גבוהות יותר של מוטיבציה ותפקוד לימודי באותו יום.
אם כך, מדוע לנו להתעלם ולא להפנים את הלקח גם בחיי היומיום הבוגרים שלנו
הרי ככל שאנחנו מזינים את גופנו בתזונה מאוזנת – חלבונים, ירקות, דגנים מלאים – כך אנחנו מעניקים למוח את הכלים הדרושים לו להתמיד במשימות, להתגבר על עייפות ולחשוב בצלילות.
לא בטוחים שזה נכון? נסו לפשפש בזיכרונכם ותגלו שברוב המקרים שאכלתם ארוחה כבדה מלאה בסוכרים ופחמימות ריקות, סביר שיכולת הריכוז שלכם ירדה משמעותית.
גם מחקרים מצאו כי אנשים ששומרים על תזונה מאוזנת ומתמידים בפעילות גופנית, מדווחים על ביצועים גבוהים יותר גם בתחומים אחרים בחייהם, כולל עבודה וניהול זמן.
אם כך, אם נזכור בזמן לתדלק את הגוף שלנו ב"דלק הנכון", אין ספק שצפויה לנו נסיעה חלקה ומהירה יותר – כל הדרך להצלחה!
התזונה שלנו משפיעה גם על התפקוד הקוגניטיבי, רמת הערנות והמוטיבציה. צילום: pexels
למאמרים קודמים בנושא:
זה הטריק שיגרום לכם סוף סוף להתמיד בהרגלים בריאים
לסיכום – אל תחכו למחר עם ההחלטה הכי חשובה בחיים שלכם!
הצלחה, ככל הנראה, היא דווקא תולדה של הרגלים קטנים ויומיומיים.
ההצלחה בכל תחום נוצרת בעיקר כשאנו לומדים לתפוס את עצמנו ברגעי הדחיינות הקטנים, ובוחרים במודעות במקום בדחיינות.
לכן, במקום לדחות – עשו כבר עכשיו משהו קטן!
החליפו קולה במים ובמקום ג’אנק פוד או רביצה על הספה – בחרו בחלופה שתקדם אתכם.
אם תתמידו, ייתכן שמחכה לכם עתיד בריא, שמח ומוצלח!
אז בפעם הבאה שאתם מתלבטים בין ארוחה מזינה, לקרואסון נוסף, פשוט תשמרו על מודעות ותמשיכו לשאול את עצמכם ולענות בכנות: כמה דחיינות השפיעה על ההצלחה שלכם היום, וכמה קיבלתם – במבחן הצלחת?
המאמר נכתב בהשראת הפודקאסט של רדיו-בלע-בלע בו התארח אמיר וינוגרד – דיאטן קליני וספורט. צילום והפקה: דני בן דוד
מקורות
1.Tice, D. M., & Baumeister, R. F. (1997). Longitudinal study on procrastination and health. Psychological Science, 8(6), 454-458.
2.Ariely, D. (2010). The Upside of Irrationality. HarperCollins.
3.Steel, P. (2007). The nature of procrastination: A meta-analytic and theoretical review of quintessential self-regulatory failure. Psychological Bulletin, 133(1), 65-94.
4.Martin, A. J., & Elliot, A. J. (2016). The role of breakfast in academic achievement. British Journal of Nutrition, 115(6), 1125-1133.
5.Sinha, R., & Jastreboff, A. M. (2013). Stress eating and brain reward systems. Biological Psychiatry, 73(9), 827-835.
