אנתוציאנינים

צילום: pixabay

מי אתם אנתוציאנינים?

אנתוציאנינים: פיגמנטים אדומים-סגולים ממשפחת הפלבונואידים.

משפחת הפלבונואידים

הפלבונואידים הם משפחה גדולה של פיטוכימיקלים מגנים הנמצאים בירקות ובפירות. הפלבונואידים פועלים לעתים קרובות כנוגדי חמצון.

אנתוציאנינים הם נוגדי חמצון חזקים במיוחד והם ידועים כמגנים מפני תהליכי הזדקנות.

אנתוציאנינים – "הגנה נוגדת חמצון"

תכולת אנתוציאנינים בכרוב הסגול מספקת לו יכולת הגנה גבוהה בפני תהליכי חמצון. ואכן, במחקר מקיף שהשווה את הפעילות נוגדת החמצון של מגוון רחב של מזונות צמחיים, התגלתה לכרוב הסגול פעילות נוגדת חמצון גבוהה מאוד וגבוהה בהרבה מזו של הכרוב הירוק. הכרוב הסגול עשיר הן באנתוציאנינים והן ברכיבים נוגדי הסרטן האופייניים לירקות ממשפחת המצליבים. כך שאכילתו מספקת לפחות שני יתרונות בריאותיים "במחיר אחד".

אנתוציאנינים – הגנה בסגול

אנתוציאנינים הם ככל הנראה הקבוצה החשובה ביותר של הפיגמנטים הצמחיים הנראים לעין, לצידו של הכלורופיל. אנתוציאנינים נאכלו בכמויות גדולות על יד אבותינו הקדמונים, והם נמנים על בעלי ההשפעות הפיזיולוגיות החזקות ביותר בין כל התרכובות הצמחיות. אנתוציאנינים גם שובי עיין ביופיים: הם מקנים צבע לירקות ולפירות אדומים וסגולים וכן לפרחים כמו לפרחי אמנון ותמר ולפטוניות.

אנתוציאנינים – להגנה מפני חמצון

יחסית לפלבונואידים אחרים, אנתוציאנינים מובילים ביכולתם נוגדת החמצון. מנגנוני ההגנה שלהם כנגד חמצון כוללים הגנה בפני רעלנים שונים, הגנה על ליפידים בממברנות התאים מפני חומרים מזיקים, הגנה על חומצות אמינו מפני מחמצנים ועוד. מחקרים מראים כי לסוגים מסוימים של אנתוציאנינים, יכולת נוגדת חמצון הגבוהה פי ארבעה מזו של ויטמין E.

אנתוציאנינים – להגנה על המוח

המוח רגיש במיוחד לנזקי חמצון. ניסויי מבחנה מראים שאנתוציאנינים מסוימים מגנים על לפידים ברקמת המוח מפני חמצון. נוסף על כך, חלקם עשויים להגן מפני מחלות עצבים על ידי מניעת ניטראציה של טירוזין. תגובת ניטראציה (סיפוח N02) של החומצה האמינית טירוזין באנזימים ובחלבונים, נחשבת לסיבה עיקרית לנזק מוחי במחלות ניווניות של מערכת העצבים ובטראומות מוחיות. טירוזין שעבר ניטראציה חוסם אתרי קולטנים של גורמי גדילה עצביים ובכך מונע צמיחה עצבית חדשה ומעכב תיקון של עצבים. אנתוציאנינים מסוימים תורמים למניעת התהליך הזה.

מחקרים נוספים מראים שפירות וירקות עתירי אנתוציאנינים גורמים להיפוך בפגמים עצביים תלויי גיל בבעלי חיים.

אנתוציאנינים – להגנה מפני טרשת עורקים

יכולת של האנתוציאנינים לפעול נגד מחמצנים, גורמת להם להיות לוחמים חזקים נגד טרשת העורקים. ראשית, הם מונעים צעד חשוב בהיווצרות הטרשת: חמצון LDL (הכולסטרול "הרע"). שנית, הם מגינים על שלמותם של תאי האנדותל, המרפדים את דפנות כלי הדם. במחקר שערך משרד החקלאות האמריקני נמצא שאנתוציאנינים מפירות נקלטו במהירות אל תוך הממברנות של תאי אנדותל ומנעו שם חמצון על ידי מי חמצן ועל ידי מחמצנים אחרים. החוקרים הסיקו שעשויות להיות לכך השלכות חשובות על מניעת מחלות כלי דם. נוסף על כל אלו, לאנתוציאנינים נודעת השפעה מַרְפָה על כלי דם.

אנתוציאנינים – להגנה מפני סיבוכי הסוכרת

רוב סיבוכי הסוכרת נגרמים על יד נזק של רמות סוכר גבוהות בדם לכלי דם זעירים. חלבוני הקולגן מתחברים לסוכרים ונוצר קולגן של כלי דם, פולימרי ולא-נורמלי. במחקר גרמני קיבלו 12 חולי סוכרת מבוגרים 600 מ"ג אנתוציאנינים מדי יום, במשך חודשיים. דוגמאות של רקמת החניכיים שלהם נלקחו לפני הטיפול ואחריו. לאחר הוספת האנתוציאנינים פחת באופן מובהק ייצור הקולגן הלא-נורמלי.

סוכרת גורמת לנימים להיות חדירים למולקולות גדולות יותר מהרצוי. כך למשל, החלבון אלבומין נודד אל תוך החלל שבין התאים ואינו נקלט כראוי על ידי המערכת הלימפטית. במחקר שנערך לאחרונה בצרפת התגלה שטיפול בפירות עתירי אנתוציאנינים, במודל של בעלי חיים חולי סוכרת, שמר על פעילות נורמלית של מחזור הדם הנימי, לרבות סינון קפילרי תקין של אלבומין וקליטתו על ידי המערכת הלימפטית.

מחלת הרטינופאתיה הסוכרתית היא אחד הסיבוכים החמורים ביותר של הסוכרת, ועלולה לגרום לעיוורון. המחלה מתפתחת כאשר הגוף מנסה לתקן נימים שניזוקו והם דולפים, אך עושה זאת על ידי ייצור יתר של חלבונים לא תקינים. לא זו בלבד שהאנתוציאנינים מונעים מן הנימים לדלוף מלכתחילה, אלא שהם גם מונעים התרבות בלתי מבוקרת של חלבונים לא תקינים. מצבם של שלושים חולי רטינופאתיה סוכרתית מתוך ארבעים שלקחו חלק במחקר איטלקי, השתפר במידה מובהקת לאחר שנטלו 120 גר' אנתוציאנינים מדי יום במשך שבועות אחדים.

אנתוציאנינים – להגנה מפני דלקות בכלי דם ואלרגיה

מחקרים מראים שלאנתוציאנינים השפעות חיוביות על מצבי חולים שונים. אחת הסיבות לכך נעוצה בתכונותיהם נוגדות הדלקות. ניסויים בבעלי חיים הראו שתגבור התזונה באנתוציאנינים מנע ביעילות דלקות ואת הנזק לכלי דם הבא בעקבותיהן. במהלכה של דלקת, אנזימים פוגעים ברקמת חיבור בנימי הדם, ודם דולף מהם לרקמות הסובבות. מחמצנים משתחררים ומזיקים אף יותר לדפנות כלי הדם. אנתוציאנינים מגינים בדרכים אחדות. ראשית, הם מנטרלים אנזימים ההורסים רקמות חיבור. שנית, יכולתם נוגדת החמצון מונעת פגיעה של מחמצנים ברקמות חיבור. ולבסוף, הם מתקנים חלבונים שניזוקו בדפנות כלי הדם.

יכולתם נוגדת הדלקות של האנתוציאנינים הוכחה כמסייעת להפחתת תגובות אלרגיות. באחד המחקרים ניתנו לבעלי חיים היסטאמין וסרוטונין, שני חומרים הגורמים לתגובה אלרגית ומגבירים את חדירות נימי הדם. לבעלי החיים ניתנו פלבונואידים שונים כתוספים. נמצה שאנתוציאנינים היו בעלי ההשפעה נוגדת הדלקת החזקה ביותר בין כל הפלבונואידים שנבחנו. אנתוציאנינים עשויים להועיל גם במניעת כיבי קיבה ומחלות סרטניות, ויתכן אף להשפיע על שיפור הראייה.

חוקרים ממליצים: להגביר את צריכת האנתוציאנינים

חוקרים טוענים כי התזונה המודרנית איננה מספקת אנתוציאנינים די הצורך, וכי אנו סובלים ממחסור בהם. אבותינו אכלו כפי הנראה הרבה יותר אנתוציאנינים מאתנו, כיוון שגרגרים למיניהם היוו חלק גדול של מזונם. לכן, הם ממליצים להגביר את צריכת המזונות העשירים באנתוציאנינים בתפריט.

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו