תסמונת המעי הרגיז IBS

מהי תסמונת המעי הרגיז (IBS – Irritable Bowel Syndrome) הידועה גם בשמות תסמונת המעי העצבני או הרגיש?

תסמונת המעי הרגיז (IBS) היא מחלה המקיפה את כל מערכת העיכול ומופיעים בה התסמינים הבאים: כאב בטן עוויתי, תפקוד מעיים משתנה – עצירות או שלשול לסירוגין, הפרשת-יתר של ריר מהמעי הגס, גזים ונפיחות בבטן, בחילות וחוסר-תיאבון.

התסמונת מופיעה בתגובה לסטרס ולכן, במקרים רבים היא מלווה גם בבעיות נפשיות-רגשיות כמו חרדה או דיכאון ועשויה להתבטא גם בעייפות או בהפרעות-שינה.

הסיבה העיקרית למחלה הוא קצב חיים אינטנסיבי מדי, פחות מדי שעות שינה ותזונה דלת סיבים תזונתיים. תסמונת המעי הרגיז (IBS) נחשבת להפרעת העיכול הנפוצה ביותר ומעריכים שכ-20% מהאוכלוסיה סובלים ממנה (1 ל- 5). נשים לוקות בה פי 2 מגברים.

סיבות אפשריות נוספות להופעת התסמונת עשויות להיות: דלקת מעיים, טפילי-מעיים (כגון אמבות או קנדידה) ואי-סבילויות שונות למזון.

אכילת מזון עשיר בסיבים או בתבלינים – מחמירה את הסימפטומים. במידה ומזניחים את הטיפול במחלה לזמן ממושך, עלולים להופיע גם מחלות מפרקים ותפקודי-כבד ירודים.

אבחון של תסמונת המעי הרגיז (IBS) הוא עניין לא פשוט מכיוון שהוא נעשה בעיקר על דרך השלילה, כאשר הבדיקות לא מצביעות על מחלה אחרת.

מה ניתן לעשות (ומה אסור לעשות) כנגד תסמונת המעי הרגיז (IBS)?

החשוב מכל – בשום אופן אין ליטול תרופות נוגדות-עווית. אלה אמנם עוזרות נקודתית להקל על כאבי הבטן, אך גם מפחיתות, לטווח הארוך, את הפריסטלטיקה (התנועתיות) של המעיים, ובכך רב בהן הנזק על התועלת.

ומה כן?

-מפחיתים את הסטרס, כל אחד בדרכים המרגיעות אותו (טיפול פסיכולוגי, מדיטציה, יוגה, פעילויות אהובות ונעימות והורדת הלחץ הנפשי באופן כללי).

-עושים פעילות גופנית שתוצאותיה על מערכת העיכול חיוביות תמיד.

-משנים את התזונה: מורידים מהתפריט מוצרי חלב שהם ה"אשמים" העיקריים בהחמרת התופעות ובנוסף, מפחיתים צריכת אלכוהול, שומן מן החי, שתייה קלה תוססת, קפאין, מזונות מטוגנים, גלידות, עוגות, מרגרינה, מיצי-הדרים, תבלינים ומזונות חריפים וכל מזון מעובד.

-מגדילים בתפריט את כמות הסיבים התזונתיים (בעיקר מסוג המסיסים במים) – הרבה פירות (רצוי לא לקלף) וירקות (רצוי לבשל – ירקות טריים מקשים לעיתים על העיכול). מומלץ לצרוך פחות סיבים שמקורם מקטניות ומדגנים (ובעיקר לא סובין חיטה ששורט ומגרה את המעיים) ולעומת זאת – להגביר את צריכת הסיבים היוצרים ריפוד רירי במעיים דוגמת סובין שיבולת-שועל, גומי גואר ופקטין.

-כדאי מאוד להפסיק לעשן (העישון מגרה את המעיים).

בנוסף, כדאי לנקוט בפעולות הבאות, בהשגחת מטפל מוסמך:

-לבדוק אלרגיות ואי-סבילויות למזון, ולהרחיק מהתפריט את המזונות האלרגניים (ע"י דיאטת אלימינציה שבה צורכים בהתחלה רק מעט מזונות "בטוחים", ובהדרגה מוסיפים עוד ועוד מזונות ובוחנים את התגובה).

-"דיאטת ניקוי" למערכת העיכול– כמה ימי-צום בהם שותים רק מיצים מדוללים או מים ולאחריהם חוזרים בהדרגה לצרוך מזון מוצק (ירקות מבושלים טחונים בבלנדר מתאימים לשלב המעבר).

-ליטול פרוביוטיקה (חיידקי-מעיים טובים כגון אצידופילוס) לאיזון פלורת המעיים. קראו עוד על פרוביוטיקה

-לבדוק את רמת החומציות בקיבה (רוב הסיכויים שיימצא חוסר) ולקבל טיפול מתאים במידת הצורך.

-ליטול אנזימים לשיפור העיכול ולמניעת תסיסה במעיים.

במקרה התפרצות של קנדידה (פעמים רבות קורה במקביל) – יש לקבל טיפול משולב.

תסמונת המעי הרגיז (IBS) – טיפול באמצעות צמחי-מרפא:

צמחים מסוימים נחשבים יעילים ובטוחים לטיפול ב- IBS (תסמונת המעי הרגיז):

-שמן מנטה (פפרמינט) – מפחית את התכווצויות מערכת העיכול ומקל על הגזים. ניתן לבלוע אותו בכמוסות המתמוססות במעי הגס (2-3 כמוסות בין הארוחות).

-ג'ינג'ר (זנגוויל) – צמח זה ידוע כבר אלפי שנים כמצוין לטיפול בקשת רחבה של מיחושים בדרכי העיכול. נחשב ל"מגרש" גזים ומקל על כאבי-בטן (עד היום לא ידוע לגמרי כיצד הוא פועל).

-צמחים בעלי פעילות אנטי-עוויתית ישירה על דרכי העיכול, כגון: בבונג (קמומילה), ולריאן, רוזמרין, מנטה ומליסה. השימוש בהם בכל שילוב, עשוי להקל מאוד על כאבי הבטן והגזים הנלווים ל- IBS (תסמונת המעי הרגיז).

-רבים מהחולים ב– IBS (תסמונת המעי הרגיז), התרגלו לחשוב ש"צריך ללמוד לחיות עם המחלה", אך בהחלט ניתן להקל על הסבל בשיטות שהוזכרו.

ד"ר טל שחר

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו