תכנון- המפתח להצלחה

אני רוצה להתחיל בוידוי: אנחנו באמצע הקיץ והגינה שלי נראית על הפנים! עלי הדלעת שלחו זרועות לכל עבר והשתלטו על השיח של הלוביה, הצילייה של העגבניות רופפת ונוטה ליפול, הירקות נראים בסדר מינוס.

מחשבות על הצלחה וכישלון

המחשבות שעולות הם מחשבות על הצלחה וכישלון – מחשבות שמלוות אותי לאורך העשייה בתחומים רבים בחיי. הדפוס הוא מוכר וברור – כשמצליח אני שמח וכשאני נכשל אני מבואס, נותן לעצמי בראש וכד'.

איך יוצאים מהדפוס הזה? שאלת מיליון הדולר. תשובה אחת מצאתי בקבלה, שאומרת שלהיות מספר 8 זה גם טוב אולי אפילו יותר טוב מלהיות מספר 1, אם זה מסב לך רוגע שלווה ונחת. מסקנה נוספת: חשוב להגדיר לעצמנו משימות שניתן לעמוד בהם ולעשות את הדברים בצורה יסודית וכמו שאישה זקנה פולנייה אמרה:"אם כבר עושים, אז עושים כמו שצריך". כמה פשוט ככה עמוק ונכון.

הדרך הנכונה זה להתבונן על הדברים ולא להתחבר אליהם רגשית

אני חושב שהדרך הנכונה זה להתבונן על הדברים ולא להתחבר אליהם רגשית. כלומר, אם אני מגדל ירקות ויש דברים שהשתבשו בדרך זה לא אומר עליי שום דבר, פשוט זה מה שקרה ואולי אפילו אפשר לצחוק על כל העניין:"חה חה חה איזה קטע! עליי ענק של דלעת השתלטו לי על השדה", אפילו אפשר לכתוב על זה סרט אימה: "השתלטות עליי הדלעת בגינת הירק".

השמצתי את הדלעת וזה לא יפה, כי מה שכן יצא מכל הסיפור זה דלעת ענק ששוקלת מעל  ל-40 קילו ועכשיו אני באמת יכול להבין מהיכן קיבל השראה כותב האגדה הבלתי נשכחת "סינדרלה".

 
דלעת בת 40 ק"ג צילום: דני מרשק

בכל עונה חשוב לתכנן את השתילות

בכל עונה לפני שאנחנו מתחילים שתילות חשוב לתכנן את השתילה. בתכנון יש לקחת בחשבון מספר גורמים:

1. אופי הגדילה של הצמח – משתרע/ צומח לגובה/ נפח הצמח, אם הצמח משתרע  צריח לקחת בחשבון  את המרחק, לדוגמא: שתיל של דלעת המשתרע על רדיוס של מעל ל-2 מטר זה אומר שברדיוס הזה לא נשתול משהו אחר. תירס צומח לגובה, פלפלים צומחים לגובה אבל צריכים חיזוק כדי שהשתיל לא ייפול כשהוא מתחיל לגדול ולהתמלא בפלפלים, לכן או שמדלדלים אותם או שקושרים אותם למוט שנתקע באדמה ליד השתיל.

2. מרחק שתילה בין שתילים – כל שתיל צריך מרחק שונה. למשל את התירס זורעים כל 20 ס"מ כרוב כל 40 ס"מ, הקישוא שיש לו תפרחת רחבה כל 60 ס"מ וכו'.

3. משך הגדילה משתיל/זרע ועד לשתיל בוגר שמניב ירקות – השאיפה היא ליצור מחזוריות של שתילות כדי לקבל אספקה שוטפת של יבול. לדוגמא, שתיל של עגבנייה מגיע למצב שהוא נותן פרי תוך 3 חודשים ואז הוא נותן פירות (עגבניות) במשך חודשיים, אם הוא מקבל תנאים טובים של קומפוסט, השקייה והצללה. לכן נשתול את המחזור השני של העגבניות חודשיים לאחר המחזור הראשון (נניח ואנחנו מתחילים לשתול עגבניות במאי המחזור השני יהיה ביולי).

4. גודל של השטח עליו אנחנו מעוניינים לגדל– הגודל כן קובע! במקרה הזה קטן דווקא יכול להיות טוב. אם אתם מגדלים חובבים ההמלצה שלי ללכת על קטן, המטרה של הגידול היא ליהנות. כשאנחנו מגדלים על שטח קטן, ניתן יותר בקלות להשתלט על הגידול ובמיוחד קל יותר להשתלט על העישוב. מניסיוני לעונה זו, עדיף גינה קטנה ומטופחת, מאשר גינה גדולה ומוזנחת.

והמתכון שלי להפעם: פסטה עם דלעת, זוקיני ועגבניות מיובשות בחלב קוקוס

מתכון ל-4 סועדים:

1. חבילת פסטה מלאה – לבשל בסיר לפי ההוראות ולהעביר למסננת.

2. בווק או סיר רחב להקפיץ בצל חתוך לקוביות ו-3 שיני שום חתוכות לפרוסות דקות (אפשר כרישה במקום בצל)

3. כשמזהיב להוסיף:
כוס וחצי קוביות דלעת בגודל של 1.5 ס"מ
6-8 עגבניות מיובשות מושרות במים וחתוכות לרצועות
2 כוסות עלי תרד ניוזילנדי שטופים
חופן בריא של נבטי מש
חצי כפית צ'ילי (לבחירה)/ 2 כפות צ'ילי מתוק
מלח/ פלפל גרוס

4. מקפיצים ל- 4-5 דקות עד שהדלעת מתרככת קלות אבל שומרת על צורתה. לאחר מכן מוסיפים קופסא של חלב קוקוס וחצי כוס מים.
מביאים לרתיחה ומוסיפים את הפסטה המבושלת. מערבבים לספיגת טעמים 2-3 דקות.
ניתן להגיש עם בוטנים קצוצים או קשיו / כוסברה קצוצה.

לבריאות!

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו