ecosupp_FLY

Powered by WP Bannerize

ecosapp_CU_R

Powered by WP Bannerize

שבועות ושבעת המינים

מאת: חגית אריאלי – שיינפלד, רפואה איורוודית
חג השבועות, חג הקציר, חג הביכורים, חג מתן תורה – אין זה משנה איך תבחרו לכנות חג זה, עובדה אחת מוסכמת על הכול, כי חג זה הוא שיר הלל לפרי האדמה, לפירות, לעץ השדה ולדגנים בהם השתבחה ארצנו
רימון

צילום: pixabay

חג השבועות, חג הקציר, חג הביכורים, חג מתן תורה – אין זה משנה איך תבחרו לכנות חג זה, עובדה אחת מוסכמת על הכול, כי חג זה הוא שיר הלל לפרי האדמה, לפירות, לעץ השדה ולדגנים בהם השתבחה ארצנו ובכללם שבעת מיני הגידולים המוזכרים בספר דברים:
"כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, מְבִיאֲךָ אֶל-אֶרֶץ טוֹבָה: אֶרֶץ, נַחֲלֵי מָיִם–עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת, יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר. אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה, וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן; אֶרֶץ-זֵית שֶׁמֶן, וּדְבָשׁ." (דברים ח', ז'-ח').

כזכור, אחד ממנהגי החג שהיו נהוגים בתקופת המקרא היה הבאת ביכורים, דהיינו מתנות שניתנו לכוהנים בבית המקדש, לשם הקרבת מנחה לה'. במסורת היהודית, קיימת התייחסות מיוחדת לשבעת המינים בחג השבועות כמו גם בט"ו בשבט ובסוכות והם נחשבים למועדפים על פני מינים אחרים.

 

מה הקנה לשבעת המינים מקום של כבוד במסורת? על כך בסקירה הבאה:

 

חיטה – כל כך הרבה תהפוכות עברה החיטה בעשורים האחרונים…מ"אם כל הדגנים" , הנחשבת למזינה והנפוצה שבהם, הפכה החיטה למזון שלא מעטים בוחרים להימנע ממנו או להמעיט בצריכתו (בין היתר בשל תכולת הגלוטן שבה והשינויים הגנטיים שעברה החיטה הקדמונית ברבות השנים). באופן כללי ניתן לומר שלדגנים ולחיטה בפרט יש איכות מקרקעת. היא נחשבת למתוקה, כבדה מעט מקררת, מסייעת בבנייה וחיזוק עצמות ושרירים (לכן עשויה לגרום לעלייה במשקל) ונחשבת למזון אידיאלי להתפתחות וגדילה בהיבט המנטלי, רגשי וכמובן גופני. בנוסף משפרת איכות זרע, מספקת לגוף אנרגיה זמינה, מזינה (אך בעודף עשויה לגרום לליחה), מסייעת במצבים של נדודי שינה, עצבנות, בעיות גיל המעבר, הרטבה בקרב ילדים, הזעות לילה, שיעול, עצירות, בעיות בדרכי השתן ועוד.

בהיבט התזונתי מכילה החיטה ויטמינים מקבוצת , B ויטמין E, ברזל, סידן, מגנזיום, זרחן, אבץ, סלניום, אשלגן, חומצות שומן וסובין המהווה מקור לסיבים תזונתיים.
על מנת להנות מיתרונות החיטה מומלץ להשרות ו/או להנביט את החיטה. תהליכים אלו מסייעים בהפחתת כמות החומצה הפיטית (פיטאט, שמקורה בסובין) – חומצה הנמצאת בחיטה ומפריעה לספיגה של ויטמינים ומינרלים כגון סידן, אבץ וברזל. גם בישול איטי (40 מעלות צלזיוס למשך שעתיים) יספק מענה הולם לבעיה זו.

 

בהקשר זה ניתן להזכיר גם את עשב החיטה שנחשב כמסייע לטיהור הגוף מרעלים, נוגד חמצון ומקור לאנרגיה.

בנוסף על החיטה המוכרת לנו, מומלץ לגוון את התפריט ולהעשיר אותו במיני חיטה מיוחדים כגון: כוסמין (זן עתיק של חיטה שמקורו באירופה ונחשב עשיר יותר בחלבון וויטמיני B וכן הגלוטן שבו מתעכל בקלות רבה יותר), קמוט (זן נוסף של חיטה שמקורו במצרים ונחשב עשיר בחלבון, מגנזיום, אבץ, ליפידים, ויטמיני B, סידן, זרחן, אשלגן ונחושת).

חיטה (123RF)

חיטה

שעורה מוכרת גם בשם "גריסי פנינה" (גרגרי שעורה נטולי קליפה ונבט). השעורה עשירה בחלבון וויטמינים מקבוצת B, מינרלים כדוגמת סידן, ברזל, מגנזיום, אבץ ואף כרומיום. בנוסף עשירה בסיבים תזונתיים. בשנים האחרונות הפכה לדגן המועדף על סוכרתיים (גם משום האינדקס הגליקמי הנמוך שלה – 36 בלבד) ועל אלו המבקשים לאזן את רמות הכולסטרול בדמם ולהפחית ממשקלם.

ברפואה העממית משמשת השעורה לחיזוק טחול, לבלב וכיס מרה, טיפול בבעיות בכליות ודרכי השתן (נחשבת למשתנת), בצקות, הקלה על העיכול, הפחתת חום, דלקות עיניים, מחלות עור ועוד. גם עשב השעורה זוכה בשנים האחרונות לעדנה וביקוש בקרב קהל שוחרי הבריאות לניקוי ושמירה על בריאות מערכת העיכול ומערכת החיסון.

גפן אין כמו ענבים להרוות צימאון ולהעניק לנו מנה גדושה ומיידית של אנרגיה ביום קיץ חם. הענבים עשירים בסוכר ולחות הם נספגים בגוף במהירות ומעניקים לנו סוכר והזנה. בנוסף הם מספקים שלל ויטמינים K,A, B, C ומכילים מינרלים כגון: סידן, נחושת, פלואור, ברזל, מגנזיום, מנגן, זרחן, אשלגן, גופרית, סיבים תזונתיים, פקטין, ביופלבונואידים, פנולים ועוד.

מיץ ענבים נחשב כממריץ את חילוף החומרים ועיכול המזון, לכן גם מסייע בתהליכי ניקוי וטיהור של הגוף מרעלים. בנוסף, תכולת המינרלים הגבוהה שבו מסייעת לניקוי הדם וממריצה את פעילות הכבד. הענבים עשירים בנוגדי חמצון הידועים כבעלי פעילות אנטי סרטנית (בשל החומצה האלגית והחומצה הקפאית המשביתות את פעילות החומרים המסרטנים) ואנטי נגיפית.

הרזברטרול (נמצא בענבים אדומים וביין) מגן על מערכת כלי הדם והלב ונמצא אף כעשוי לסייע במניעת אוסטאופורוזיס ורמות תקינות של אסטרוגן.

 באיורוודה נחשב הענב לפרי הטוב מכולם ( "Drakshaa Phalottamaa”) ונעשה בו שימוש במגוון רחב של הכנות רפואיות (גם במתכונת של צימוקים) לטיפול במצבי אנמיה (ענבים כהים עשירים יותר בברזל), הגדלת ספירת זרע, דלקות בדרכי השתן, צימאון, חולשת שרירים, חום גבוה, שיעול כרוני, עצירות, כבד וטחול מוגדלים, הפרעות בתפקודי כבד וכליות.

גפן ופרי הענבים (123RF)

גפן ופרי הענבים

תאנה – לא תאמינו איזה מכנה משותף יש לנו עם האירנים, הסורים והתורכים… תאנים. מוצאו של פרי קסום זה בא"י כמו גם במדינות הללו. לחובבי סיפורי המקרא, זכורה התאנה כאחד מהפירות שהביאו המרגלים כעדות לביקורם בישראל (ובהם גם אשכול ענבים ורימונים). וגם בספר מלכים ב' מוזכרת התאנה כמי שסייעה למלך חזקיהו להירפא מתחלואיו – לאחר שנענה לעצת הנביא ישעיהו שהורה לו להניח דבלת תאנים על עורו כדי למגר את מחלת השחין. התאנה עשירה בויטמינים מקבוצת B, ויטמין C, בטא קרוטן, סידן, מגנזיום, אשלגן, זרחן וסיבים תזונתיים ועוד.

בין שלל יתרונותיה ניתן להזכיר את היותה לקסטיבית (משלשלת), נוגדת רעלים, מסייעת לטיפול באנמיה, פצעים וכיבים במערכת העיכול, צרבות, דלקות שיניים וחניכיים, דלקות עיניים, אסטמה, תשישות וחולשה ולהגברת האון. עם זאת, אכילת תאנים אינה מומלצת לאנשים בעלי מערכת עיכול חלשה או לסובלים משלשול או דיזנטריה.

רימון – פרי אדמדם ויפיפה זה מהווה ביהדות סמל לפריון, חכמה ושפע. ברפואה המסורתית נהוג להשתמש בפרי, כמו גם בקליפתו לטיפול במצבים של זיהומים בדרכי העיכול, תולעים,  בחילות והקאות, שלשול, גזים, שיעול, כאבי ראש, בצקות, פצעים וכוויות, טחורים, צהבת, דלקות חניכיים, אפטות ועוד. ברפואה ההודית המסורתית נחשב הרימון לבעל השפעה מקררת ונעשה בו שימוש לטיפול באנמיה, בעיות לב, חום גבוה, שיעול, דימומים, פריחות וגירויים עוריים, התייבשות, צריבה בעיניים, חומציות יתר וכאפרודיזיאק (מגביר חשק מיני ומשפר איכות הזרע). כמו כן הפרי ידוע בהשפעתו המיטיבה על מערכת העצבים.
רימון עשיר בסיבים תזונתיים, ויטמיני B, C, E, K ומינרלים כדוגמת סידן, ברזל, מגנזיום, זרחן, אבץ, אשלגן ונתרן.

בשנים האחרונות התפרסמו מחקרים המבססים את מעמדו של הרימון כאחד מהפירות עתירי נוגדי החמצון החשובים להפחתת כולסטרול, מניעת סרטן (השד במיוחד), לאיזון הורמונלי בגיל המעבר (בעיקר של רמות אסטרוגן והקלה על גלי חום) והאטת תהליך ההזדקנות.

זית – שמן זית נחשב לאחד מהשמנים הפופולאריים והבריאים ביותר בעולם, ואנו כמו יתר יושבי אזור הים התיכון, התוודענו לסגולותיו כבר מקדמא דנא. הוא נמנה על השומנים החד בלתי רוויים מקבוצת אומגה 3. בין יתרונותיו הבריאותיים ניתן למנות את תכולת נוגדי החמצון הגבוהה שבו (מכיל ויטמין E, קרטנואידים ופנולים), דבר המקנה לו פעילות אנטי סרטנית. יש המייחסים תכונה זו לעובדה כי שמן הזית הוא בין הבודדים המופק מהפרי והזרע גם יחד. בנוסף, מכיל גם ויטמין K , סידן, ברזל ואשלגן.

שמן הזית נתגלה גם כמסייע בהפחתת יתר לחץ דם, היווצרות קרישי דם, הפחתת כולסטרול וטריגליצרידים בדם (בשל תכולת הפיטוסטרולים), סיוע להפחתה במשקל, חיזוק מערכת החיסון, השפעה מיטיבה על מערכת העיכול (שיפור פריסטלטיקה, הגברת הפרשת מיצי מרה), האטת קצב בריחת סידן מהגוף, האטת תהליך ההזדקנות של התאים וחמצונם (הודות לחומצה האולאית ויתר נוגדי החמצון), שמירה על בריאות העור, סיוע לתפקוד המוח ועוד.

אגב, בניגוד לדעה הרווחת כי יש להימנע משימוש בשמן זית לצורך טיגון עמוק, במאמר שנכתב ע"י ד"ר זהר כרם מהמכון לביוכימיה, מדעי המזון והתזונה באוניברסיטה העברית נטען כי " בניגוד למיתוס, מבין כל סוגי השמנים הצמחיים הנפוצים על המדף, שמן זית איכותי הוא דווקא המתאים ביותר לטיגון. שמן הזית הוא השמן העשיר ביותר בחומצת השומן המומלצת והעמידה ביותר בחימום – חומצה אולאית (מכיל כ-73% חומצה אולאית, לעומת שמן קנולה המכיל כ- 63%). בנוסף, לשמן זית איכותי נקודת עישון המתאימה גם לטיגון עמוק, והוא עשיר בנוגדי חמצון טבעיים, התורמים אף הם לעמידותו בתהליכי החימום. אותם נוגדי חמצון הם אלה המקנים לו גם חלק מסגולותיו הבריאותיות, ובטיגון בשמן זית הם יעברו אל המזון המטוגן"..

מומלץ לרכוש שמן זית כתית בכבישה קרה, ברמת חומציות הנמוכה מ-0.8%. כמו כן, כדאי לרכוש שמנים שעל אריזתם מופיע תו האיכות של ענף הזית.

דבש ( הכוונה לתמרים)  מג'הול, דקל נור, חלאווי, חדראווי, ברהיתמרי, חיאני, זהידי, דרי ואמרי …אין איש שלא ימצא זן של תמר כלבבו. ככלל התמרים נחשבים למזינים מאוד ומהווים תחליף מצוין לסוכר. סוכר התמרים מהווה מקור נהדר לברזל ומשום כך מומלץ הפרי לשימוש במצבי אנמיה, כמו גם תשישות מינית, עייפות, דפיקות לב מואצות, הזנת העצמות ושיפור מתח השרירים. בנוסף נחשב הפרי לעשיר בסיבים תזונתיים, ויטמינים (A, B – כולל חומצה פולית, K) ומינרלים (סידן, מגנזיום, זרחן, אבץ ואשלגן). אגב, בארץ נחשב התמר לצמח מוגן.

תמר (123RF)

תמר

 

מעיון במקורות אנו למדים כי שמירה על אורח חיים בריא, לא חייבת להיות תורה מסיני…חג שמח!

השאירו תגובה: