פיברומיאלגיה- היבטים תזונתיים

פיברומיאלגיה (דאבת השרירים) היא מחלה שכיחה הפוגעת ב-3-4% מהאוכלוסייה. 95% מהחולים הן נשים בגילאים בין 30 ל-50 שנה, אך בין החולים ניתן למצוא גם ילדים וקשישים. תסמיני המחלה הינם: כאבים כרוניים בשלד, בשרירים ובמפרקים (ללא רקע דלקתי), הפרעות שינה, עייפות, קשיים בריכוז ובזיכרון, תחושת נימול בידיים וברגליים, סחרחורות, רגישות לקור, אור, ריח, רעש ועוד.

תסמונת העייפות הכרונית פוגעת ב-0.5% מהאוכלוסייה. נשים בגילאים בין 20 ל-40 שנה הן הנפגעות העיקריות, אך גם במקרה זה ילדים וקשישים בין החולים. התסמונת מתבטאת בתשישות כרונית, קשיים בריכוז ובזיכרון, הפרעות שינה, כאבי שרירים או פרקים, בלוטות לימפה מוגדלות ועוד.

פיברומיאלגיה ותסמונת העייפות הכרונית הן מחלות הקשורות האחת בשנייה, ומייצגות מצב של משבר אנרגתי חמור בגוף החולה. קיימות סיבות רבות למשבר אנרגתי בעידן המודרני, והעיקריות הן:

1. מחסור תזונתי נרחב: בתזונה המודרנית כ-18% מהקלוריות הנצרכות ליום מקורן בסוכר, 18% נוספים מגיעים מצריכת קמח לבן וצריכה מוגזמת של שומנים רוויים מהחי. קיים מחסור חמור בוויטמינים, מינרלים, אנזימים ואבות מזון חיוניים אחרים, וזאת כתוצאה מתהליכי העיבוד שרוב המזונות עוברים. צריכת תזונה שכזו, העשירה בקלוריות ריקות, גורמת למגפת השמנה מחד ולמצב של תת תזונה מאידך. מנגנוני ייצור האנרגיה בגוף דורשים רכיבי תזונה רבים. מחסורם של אלה אינו מאפשר הפיכת שומנים ורכיבי תזונה אחרים לאנרגיה. התוצאה היא השמנת יתר ותשישות כרונית.

חשוב מאד לאבחן, בעזרת בדיקות דם שיגרתיות, האם קיים מחסור בויטמין B6, ויטמין B9 (חומצה פולית), וויטמין B12 (החשוב מאד לתפקוד תקין של מערכת העצבים). ויטמינים מסוג B משתתפים בתהליכי יצור האנרגיה בגוף ומחסורם פוגע בתהליכים אלו. רוב האוכלוסיה סובלת מחסור במגנזיום, המשתתף ביותר מ-300 תהליכים בגוף. מחסור ביסוד זה יכול להיות אחראי על כאבי שרירים ומחסור באנרגיה. המגנזיום הוא מינרל תוך תאי ורמתו בדם חייבת להיות תקינה. רמה תקינה של מגנזיום בדם אינה בהכרח מצביעה על רמה תקינה שלו בתאים עצמם. מחסור בברזל בדם גורם לאנמיה שיכולה להיות נם היא סיבה לעייפות.

התזונה לחולי פיברומיאלגיה חייבת להיות מותאמת אישית, מבוססת על בדיקות דם, תוך שימת דגש על מזונות המגבירים את רמות האנרגיה בגוף ונלחמים בעייפות הכרונית.

2. מחסור בשעות שינה: בעבר, האדם ישן בממוצע כתשע שעות בלילה. כיום בעידן הטלויזיה, המחשב, בילוי שעות רבות מחוץ לבית, הסטרס בעבודה ובבית, ירד הממוצע לפחות משבע שעות שינה בלילה. בשעות הלילה, הגוף עסוק בספיגת רכיבים חיוניים מהתזונה, תיקון נזקים שונים, ועוד. קיצוץ בשעות שינה פוגע בתיפקודים הנ"ל. לחולה פיברומיאלגיה, מומלץ לעבור בדיקה לאיכות השינה במעבדת שינה לאבחון הגורמים המפריעים את שנתו. ניתן לשפר את איכות השינה בדרכים טבעיות בעזרת שיטות להפגת מתחים, צריכת מזונות המקדמים שינה, ונטילת צמחי מרפא מרגיעים. משטר השינה גם הוא חשוב. רצוי ללכת לישון בשעה עשר בלילה, ואז עד שעה שש בבוקר ישנן שמונה שעות שינה. החדר בו ישנים חייב להיות חשוך, ללא הפרעה של אור. כשעתיים, לפני השינה מומלץ שלא לראות סרטי מתח. רצוי לאכול ארוחת ערב קלה בסביבות השעה שבע בערב. בתנאים אלו, איכות השינה משתפרת.

3. מערכת חיסון מותשת: בשנים האחרונות, הוספו לסביבתנו כ-85,000 כימיקלים חדשים. מערכת החיסון חייבת להתמודד עם כימיקלים אלו. המזונות המעובדים הנפוצים בימיינו עשירים מאד בתוספי מזון שונים (צבעי מאכל, חומרי טעם, חומרים מיצבים, חומרים מתחלבים, ויטמינים סינטטיים, ועוד). במזונות המעובדים חסרים אנזימי עיכול שהיו במקור ברכיביהם ונהרסו בתהליך העיבוד. הכבד, שהוא האיבר העיקרי המטפל ברעלים הנספגים בגוף, חייב לעבוד קשה על מנת לנטרל את כל תוספי המזון. חשוב ללמוד לקרוא תוייות מזון ולודא שאכן המזון נקי מתוספי המזון הנ"ל.

שני רופאים שחלו בפיברומיאלגיה והצליחו להירפא ממנה, מדווחים על כך בספרים: ד"ר יעקב טיטלבאום בספרו "From fatigued to fantastic", ד"ר ג'ינברה ליפטון בספרה "Figuring out Fibromialgia".

המלצתם העיקרית היא לבצע בדיקת דם לבירור המזונות להם יש לחולה אי סבילות. במצב של אי סבילות למזון מסוים, מערכת החיסון מתייחסת לחלבון המזון כחלבון זר. צריכת מזון זה, יום יום או לעיתים קרובות, מאלצת את מערכת החיסון להילחם בחלבונים של מזון זה כאילו היו וירוס או חיידק. כתוצאה מכך נוצרת דלקת במעי הדק הגורמת למעי דליף. במצב זה חודרים לדם חומרים שעוכלו חלקית וחומרי רעל אחרים המצויים במעי וגורמים דלקות מישניות במקומות שונים בגוף. במקרה של מעי דליף, יש פגיעה בספיגת אבות המזון לדם והתוצאה תת-תזונה, עליה באלרגיות ומחלות אוטואימיוניות. מניתוח תוצאות בדיקות דם לאי סבילות, מתברר כי אצל רוב הנבדקים קיימת אי סבילות לחיטה ולחלב פרה. הורדת החיטה, הסוכר והמזונות הנוספים שאצל החולה קיימת אי סבילות עבורם, משפרת בד"כ באופן משמעותי את המצב הגופני. סיבות נוספות ל"מעי דליף" הן קנדידה ודלקות מעיים אחרות. גם קנדידה במערכת העיכול יכולה לגרום לכל התסמינים של מחלות אלו, וחשוב לאבחנה.

4. פגיעה באוכלוסיית החיידקים הטובים במעיים: השימוש הנרחב באנטיביוטיקה ובנוגדי חומציות בקיבה, שינה באופן דרמטי את הרכב החיידקים במעיים וגרם לריבוי יתר של חיידקים רעילים הפוגעים במערכת החיסון ובאנרגית האדם. רצוי להוסיף לחולים במחלות הנ"ל פרוביוטיקה – חיידקים טובים (שלא הוכנו על מצע חלב) ומזונות עשירים בסיבים תזונתיים, המהווים קרקע גידול לחיידקים הטובים.

5. מחסור הורמונלי: מחלות אוטואימיוניות הן הסיבה העיקרית להיפותיראודיזם – מחלת הישימוטו (תת פעילות של בלוטת התריס) ומחלת אדיסון (פגיעה בבלוטת האדרנל) . זהו מצב בו הגוף מזהה את חלבוני הבלוטות הנ"ל כחלבונים זרים ותוקף אותם. סטרס פוגע בבלוטות אלו ובהיפותלמוס (מרכז השליטה בהורמוני הגוף במוח). בלוטת התריס ובלוטת האדרנל, חשובות לייצור אנרגיה בגוף ובשליטה על המתחים. ברוב המקרים, ניתן לאזן בלוטות אלו בעזרת תזונה מתאימה וצמחי מרפא.

6. מחסור בחשיפה לשמש ובפעילות גופנית: האדם מבלה כיום את רוב זמנו בישיבה במשרד ובבית, מול המחשב והטלויזיה. מצב זה גורם למחסור בחשיפה לקרני השמש, בשעות השיא שלה, האחראיות על יצור ויטמין D בעור האדם. לרוב האוכלוסיה בארץ ובעולם יש מחסור חמור בויטמין זה. ויטמין D הוא קריטי בויסות מערכת החיסון, רמות האנרגיה בגוף, הופעת מחלות אוטואימיוניות, התפתחות סרטן, דלקות בגוף ועוד. חשוב מאד לבצע בדיקת דם לברור רמת ויטמין זה. לקריאה נוספת בנושא ויטמין D הכנסו לכאן.

פעילות גופנית מגבירה את רמות הארגיה בגוף ושומרת על תפקוד תקין של מערכת השלד של האדם. כל חולה פיברומיאלגיה ועייפות כרונית, חייב לבצע פעילות גופנית בהתאם ליכולתו ולהגבירה לאט בצורה מבוקרת.

7. חיי סטרס מוגברים: החיים המודרניים אחראיים לסטרס מוגבר בעבודה ובבית. הסטרס פוגע במערכת החיסון, באיכות השינה, מחסור בהורמונים ועוד. המתח פוגע בבלוטת התריס ובבלוטת האדרנל. כדאי להיחשף למתח כמה שפחות, ללמוד שיטות להפגת מתחים, ובמידת הצורך להעזר במזונות וצמחי מרפא.

לפי הרמב"ם, ראשי התיבות של 'בריאות' הם 'בולם רוגזו, יפחית אוכלו, וירבה תזונתו', וזוהי בבחינת כל התורה על רגל אחת. כל חולה פיברומיאלגיה ועייפות כרונית חייב לאמץ אורח חיים בריא המחייב תזונה מותאמת אישית למצב בריאותו, ללמוד טכניקות להפגת מתחים ושיפור שינה, ולבצע פעילות גופנית בהתאם ליכולתו הגופנית.

דודסון זהבה

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו