ecosupp_FLY

Powered by WP Bannerize

ecosapp_CU_R

Powered by WP Bannerize

מולאסה – מקור מצויין לברזל

מאת: עדנה מינץ, תזונאית קלינית טבעית ומנחת סדנאות בישול בריא
מולאסה (דבשה בשמה העברי) שצבעה שחור Blackstrap, היא הסירופ שנותר מתעשיית הסוכר. הוא נוצר בהרתחה השלישית לאחר שנוצרו כבר הקריסטלים של הסוכר המזוקק. לכן הוא סמיך ודביק.

כידוע, בתהליך הלבנתו וזיקוק של הסוכר, מאבדים את כל הויטמינים והמינרלים. אולם אין הם הולכים לגמרי לאיבוד אלא נשארים במולאסה. בניגוד לסירופים כגון סירופ תירס או אגבה, שמכילים פחמימות מסוג פרוקטוז ללא ויטמינים ומינרלים, סירופ המולאסה מכיל ויטמינים ומינרלים רבים. בעצם כל סוגי הסוכר החום מקבלים את צבעם מן המולאסה. אגב, בסוכר לבן יש 99% סוכרוז, ואילו במולאסה 65% סוכרוז בלבד.

בתהליך עיבוד הסוכר ובתהליך הלבנתו משתמשים בדו-תחמוצת הגופרית. משתמשים בדו-תחמוצת הגופרית גם כאשר קנה הסוכר נקטף בעודו צעיר מאד. יש לוודא שהמולאסה היא אכן טבעית, כהה, ללא גופרית ורצוי מגידול אורגני.

דייויד כריסטופר, העומד בראש בית הספר לרפואה טבעית בספרינגפילד, יוטה, טוען שקנה הסוכר בצורתו הטבעית, הינו מזון בסיסי עקב היותו עשיר במינרלים וויטמינים. בתהליך הזיקוק לסוכר הופך הסוכר עצמו לחומצי, וקשה לגוף לעבד אותו. לא רק זאת, אלא שהסוכר מוציא מהגוף ויטמינים ומינרלים עקב היותו חומצי מאד. הגוף משתמש במינרלים כדי להשיג את איזון החומצה-בסיס.

ההסטוריה של המולאסה

ייצור הסוכר מעצם טבעו קשור בסחר העבדים שהובאו מאפריקה לאיים הקאריביים לעבוד שם בחוות קני הסוכר. עד סוף המאה ה-19 נחשבה המולאסה לממתיק זול מסוכר. בהסטוריה של ארה"ב יש שני מאורעות שקשורים למולאסה. האחד הוא חוק המולאסה משנת 1733 שהעבירו הבריטים כדי למנוע מהמתיישבים לסחור עם שטחי הודו המערבית שאינם תחת שלטון אנגלי. חקיקה זו היתה אחת  הסיבות להתקוממות ולמרד המתיישבים. האירוע ההסטורי השני אירע בשנת 1919 באסון הדבשה של בוסטון, בו התבקע אחד המיכלים הגדולים של הדבשה וממנו זלגה דבשה בגובה 35 רגל (למעלה מ-10 מ') לרחובות בוסטון, ובאסון נספו 21 איש.

לצמח קנה הסוכר שורשים עמוקים באדמה, והוא יונק משם מינרלים כגון  ברזל וסידן. בכף אחת מולאסה טבעית יש 20 אחוז מהתצרוכת היומית של אשלגן, 27 אחוז מנגן, כ-20 אחוז מהתצרוכת היומית של ברזל, 15 אחוז סידן, כ-5 אחוז סלניום, ורוב ויטמיני B קומפלקס. מלבד זאת ניתן למצוא במולאסה מינרלים כמו נחושת ואבץ בכמויות זעירות. כמו כן היא מכילה חומצה זרחתית. כאשר יש בגוף מחסור בזרחן ובחומצה זרחתית, עלול להיווצר מצב  של ניוון תאים טוטלי – בייחוד תאי עצב ששולחים מסרים למוח ומרגיעים את העצבים.

לפי הרפואה הסינית, מזונות מתוקים כגון מולאסה, תמר, בטטות, לתת אורז או לתת שעורה מחזקים את האנרגיה בגוף. (להבדיל מסוכר שמחליש את הגוף).

כמו כן לפי הרפואה הסינית מומלץ לקחת מינונים קטנים של מולאסה לחיזוק הצ'י של טחול-לבלב ולחיזוק הצ'י של הריאות.

בכף מולאסה יש 0 שומן ו-45 קלוריות. אמנם לא נעשו מחקרים מדעיים על המולאסה, אולם קיים ספר משנות החמישים של המאה הקודמת שנכתב ע"י חוקר מזון בשם CyrillL Scott. אותו ספר יצא עתה מחדש לאור ומעורר ענין רב.

מולאסה היא מקור מצויין לברזל

• מולאסה נמצאה כתרופה טבעית לאנמיה, בייחוד אנמיה חרמשית, היות והיא מכילה כמות יפה של ברזל.
מולאסה מסייעת בחיזוק זרימת הדם, אשר מסייע להסיע ברזל לאורך מערכת הדם.
• נטילת תוספי ברזל מלאכותיים איננה פותרת את הבעיה, כי לפי Scott  ספיגתם איננה טובה, מה גם שבטווח הארוך הם עלולים לגרום לבעיות במערכת העיכול
ברזל וסיגן נספגים בצורה מיטבית ממזון ולא ממקור סינתתי.
• ספיגת ברזל ממולאסה עדיפה על פני בשר היות וכך חוסכים חלבון מן החי ושומן רווי.
אספקת ברזל מהמזון חשובה במיוחד לנשים בגיל המחזור וכן לנשים בהריון או נשים מיניקות. גם לתינוקות ולילדים יש צורך מוגבר בברזל.

באילו עוד מצבים מועילה המולאסה

• דלקת מיפרקים
• עצירות,
• דרמטיטיס, אקזמה ופסוריאזיס
• תשישות
• נשירת שיער וציפורניים חלשות
• מחלת לב
• תופעות גיל מעבר
• בעיות עצביות,
• בעיות פריון
• מניעת מחלות בכלל.
המינון המומלץ הוא כפית מולאסה בכוס מים חמימים פעם עד שלוש פעמים ביום. זאת כדי לשמור על בריאות במיטבה. יש ליטול לפני הארוחות או עם ההשכמה בבוקר, לפני השינה בלילה ועוד פעם בין הארוחות.

שימושים:

אפשר להמתיק עם זה תה או קפה – במקום סוכר.
אפשר להשתמש באפיה (במקום סוכר).  המידה: במקום כוס סוכר – חצי כוס מולאסה.
אפשר להשתמש ברטבים.
אפשר להוסיף לדייסות או ל"שוקו" מחלב אורז או חלב שקדם עם אבקת חרובים ו מולאסה.

הערה:  יש לסייג את נטילת המולאסה לגבי חולים סוכרתיים (למרות שהינה בעלת ערך גליקמי נמוך). כמו כן יש לצפות שהתוצאות תתקבלנה לאחר שימוש ממושך של שבועות ואף חודשים.

השאירו תגובה: