amorphicalMag_Fly
Humor_Fly

מה בין עצירות כרונית לתסמונת מעי רגיז?

מאת: עדי זוסמן BSc RD MBA - תזונאית קלינית ומאמנת בריאות, מפתחת הגישה האינטגרטיבית לבריאות מערכת העיכול, מחברת הספר "דרך הבטן", המנכ"ל והבעלים של "דרך הבטן" ושותפה בגסטרופלנט
זמן קריאה: 3 דקות
הנה נושא שתזונאיות ותזונאים רבים נתקלים בו, ומרגישים בלבול, כמו גם המטופלים והרופאים שלהם. אז בואו נעשה סדר בסוגיה – איך להבדיל בין עצירות כרונית לתסמונת מעי רגיש/ז (IBS)? ואיך לטפל נכון תזונתית והתנהגותית?

מה בין עצירות כרונית לתסמונת מעי רגיז? צילום: pexels

Humor_In

נועה (שם בדוי), בת 21, מאובחנת כ-3 שנים עם IBS (תסמונת המעי הרגיש).

הסימפטומים שלה כוללים:

נועה מדווחת על הקלה בנפיחות אחרי התרוקנות.

אחרי שמצליחה להתרוקן (לעתים בעזרת נורמלקס או נר גליצרין) – יש יותר יציאות באותו יום (פעם-פעמיים בשבוע).

אין לה כאבי בטן באופן רגיל.

אין צרבות.

איזה טיפולים היא כבר עושה?

היא נוטלת תרופה נוגדת דיכאון וחרדות, פרוביוטיקה, אנזימי עיכול ופחם פעיל.

כל אלה הומלצו לה על ידי מטפלים שביקרה אצלם או בפורומים בפייסבוק.

הרופא האחרון שביקרה אצלו המליץ לה להתמיד בתזונה דלת FODMAP (תזונה שבה מוציאים מהתפריט מזונות החשודים בהחמרת התסמינים, בעיקר כאלה המכילים פחמימות מסוימות).

היא מקפידה כבר מעל שנה, אך עדיין סובלת מכל התסמינים.

מתי החלה לסבול?

בזמן השירות הצבאי שלה בבסיס מרוחק מהבית.

היא נגעלה מהשירותים, סירבה להתרוקן שם והרגילה את עצמה להתאפק עד שהיתה חוזרת הביתה.

הכל התחיל מדחייה מהשירותים בבסיס הצבאי. צילום: pexels

הכל התחיל מדחייה מהשירותים בבסיס הצבאי. צילום: pexels

בטרם נעבור להמלצות שקיבלה, בואו ניישר קו ונשים כאן כמה הגדרות.

מהי תסמונת המעי הרגיש/ז – IBS Irritable Bowel Syndrome?

מדובר במחלת מעיים תפקודית או/ו מיקרוביאלית.

כלומר, היא מתרחשת גם בפן התפקודי של תנועתיות המעי, הקשור לפן העצבי, וגם ברמה של הפרעה מיקרוביאלית – ברמת מיקרוביוטה של המעי.

השכיחות שלה גבוהה וגדלה בשנים האחרונות  –  10-20% מאוכלוסיית העולם, בעיקר בארצות המפותחות.

ניתן לחלק אותה ל-4 סוגים, לפי הקריטריונים של ROME IV:

IBS-D – יותר מ-¼ מהיציאות מאופיינות בסולם בריסטול 6-7 (יציאות רכות מידי עד נוזליות), ופחות מ-¼ בבריסטול 1-2 (יציאות קשות מידי).

IBS-C – יותר מ -¼ מהיציאות מאופיינות בסולם בריסטול 1-2 ופחות מ-¼ – בבריסטול 6-7.

IBS-M – סובלים משתי התופעות לסירוגין.

IBS-U – בלתי מוגדר.

התסמינים הנוספים כוללים גזים, נפיחות, כאבי בטן ואי סדירות ביציאות.

הסימפטום החיוני למתן אבחון של IBS מסוג כלשהו הוא כאבי הבטן, ללא קשר ליציאות או לנפיחות.

כאבי בטן הם הסימפטום המרכזי למתן אבחון של IBS. צילום: 123RF

כאבי בטן הם הסימפטום המרכזי למתן אבחון של IBS. צילום: 123RF

לעומת זאת, מהי עצירות כרונית?

משך המחזור הטבעי של בלילת המזון במעי עד היציאה הינו 24-72 שעות.

זאת בתנאי שאין תסמינים נוספים, וההתרוקנות מקלה וקבועה, ללא מאמצים.

עצירות Constipation מוגדרת לפי עפ"י Rome I, כך:

תדירות יציאות נמוכה מ-3 פעמים בשבוע.

קיים קושי לסלק פסולת צואתית שהצטברה במעי הגס, יציאות כרוכות במאמץ על מנת להתרוקן.

מרקם היציאות קשה ויבש, בסולם בריסטול – 1-2.

תתכן תחושת שריטה בעת יציאת הצואה.

הרבה פעמים – יש גם תחושה של חוסר התרוקנות גם לאחר יציאה.

התופעה בעלת שכיחות גבוהה – כ-20% מהאוכלוסייה סובלים מההפרעה.

ומהי עצירות סמויה?

מאחר שיש דמיון בין שתי התופעות של עצירות כרונית ותסמונת מעי רגיש/ז לכיוון עצירותי, לפעמים רופאים ומטפלים נוטים להתבלבל.

התופעה אפילו מוכרת בספרות המקצועית והיא מכונה "עצירות סמויה", או "עצירות שמתחפשת ל IBS-C".

עצירות ועצירות סמויה יכולה לגרום לסבל מתמשך. צילום: unsplash

עצירות ועצירות סמויה יכולה לגרום לסבל מתמשך. צילום: unsplash

מה המאפיינים של עצירות סמויה?

בראש ובראשונה, יש לבצע בדיקות לשלילת צליאק.

אחר כך לתשאל את המטופל ולראות אם יש לו את הסימנים הבאים:

התופעות הללו יכולות לקרות גם אצל נערים או ילדים.

מחקר שעקב במשך חודשיים אחר קבוצת ילדים בני 12 בממוצע, שהיו מאובחנים עם סוגים שונים של תסמונת המעי הרגיש/ז מכל הסוגים.

ההתערבות כללה מתן חומר משלשל קל מסוג פוליאתילן גליקול (המוכר בישראל כנורמלקס) במינון של 1-1.5 ג'/קג'/יום למשך 3-6 ימים.

אחרי 2 חודשים התוצאות הראו שיפור ניכר בתסמינים של כאבי בטן והתרוקנות תקינה ב 38 מתוך 42 נבדקים!

למעשה, רק 2 מהמשתתפים נשארו עם האבחנה המקורית של IBS.

IBS או עצירות? גם הרופאים מתבלבלים. צילום: 123RF

IBS או עצירות? גם הרופאים מתבלבלים. צילום: 123RF

ההמלצות שלנו לשיפור העיכול

נחזור לנועה שלנו.

לאחר תשאול מעמיק שלה, הטלנו ספק באבחון של המעי הרגיש.

במיוחד, יש לזכור שתזונה דלת FODMAP לרוב דלה יחסית בסיבים תזונתיים, מה שיכול להחמיר את העצירות, במקרים של אבחון שגוי.

החלטנו על אסטרטגיה תזונתית והתנהגותית מתוך הנחת יסוד שנועה סובלת מעצירות כרונית, שהתפתחה על רקע ההתאפקות הממושכת וסטרס שחוותה בשירות הצבאי שלה.

להלן מספר המלצות לדוגמא, שציידנו אותה בתהליך הטיפולי:

להפסיק להתאפק – להרגיל את המעי להתרוקנות בשעות הבוקר, בהתאם לשעון הביולוגי של המעי הגס.

לתרגל ישיבה בכלל ובעת התרוקנות בפרט – בכריעה. אפשר להיעזר בשרפרף מתחת לרגליים, ליד האסלה.

להיגמל באופן הדרגתי מתרופות משלשלות.

להכניס יותר פעילות גופנית אירובית, יוגה או פלדנקרייז.

שתיית מים מרובה, במיוחד על קיבה ריקה, בתוספת 1 כף שמן זית (זה מפעיל את הקולטנים של מיצי מרה, מה שמסייע בהנעת המעי).

הגברת סיבים תזונתיים ל- 30-50 ג'/יום – באמצעות דגנים מלאים, ירקות טריים ומאודים.

מיצי ירקות טריים, סחוטים מירקות – סלק אדום, גזר, קייל, גבעולי סלרי.

ציידנו אותה בפורמולת צמחים שעוזרת להניע את הפריסטלטיקה, ולהעלות את האוסמולריות במעי.

וכמובן, לא לשכוח את הפן של הגוףנפש: כל הפרעה בריאותית הינה ביטוי של קונפליקט רגשי בלתי פתור.

עניינים של עצירות, לעתים קרובות, קשורים לפחד לא מבוטא וקושי לשחרר, או כמו שלואיז היי מגדירה את זה – חוסר יכולת לשחרר את הפסולת של החיים.

חשוב לטפל בגוף ובנפש. צילום: 123RF

חשוב לטפל בגוף ובנפש. צילום: 123RF

ביום ראשון ה-7/7 עדי זוסמן תקיים וובינר חינמי מיוחד למטפלים שמפרט 7 כללים לעבודה עם מטופלים עם בעיות עיכול. מספר המקומות מוגבל.

לפרטים והרשמה לחצו כאן

צרו קשר עם עדי זוסמן



    * שדות חובה




    רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו