עצירות–תופעה או מחלה?

עצירות הינה הפרעה במערכת העיכול, הכוללת קושי לסלק פסולת צואתית שהצטברה במעים. עצירות קיימת כאשר תדירות היציאות נמוכה משלוש פעמים בשבוע או שהיציאות כרוכות בקושי ובמאמץ (אף אם הן סדירות), או שיש יציאות קשות / יבשות, או הרגשת יציאה לא שלמה בחלק גדול מהניסיונות.

העצירות היא הפרעה שכיחה וסובלים ממנה כ- 25% מהאוכלוסייה בעולם המערבי. היא נפוצה יותר בגיל מבוגר ונפוצה יותר אצל נשים מאשר אצל גברים, אך גם אצל תינוקות וילדים. העצירות לא נחשבת מחלה אלא תופעה כרונית.

התזונה המקובלת בעולם המערבי, העתירה בשומן ודלה בסיבים תזונתיים, היא הגורם העיקרי לרוב מקרי העצירות, אם כי לא היחיד (גם מסיבות נפשיות, בריאותיות, התנהגותיות ואחרות משפיעות, כפי שיפורט בהמשך). כאשר חסרים בתזונה סיבים תזונתיים ונוזלים, המעי הגס לא מקבל את הגירוי המתאים ואינו מתכווץ בצורה סדירה, כתוצאה מכך הצואה לא נדחפת כנדרש לאורך המעי.

הטיפול בעצירות צריך להתחיל בטיפול בגורם ולא בתוצאה

בהיבט ההוליסטי והתזונתי חשוב לטפל בעצירות באמצעות הכנסת תיקונים בתזונה ובאורח החיים ולא באמצעות משלשלים, חוקנים ותרופות (מתברר, כי  10%-20%מהסובלים מעצירות משתמשים במשלשלים). לפעמים, שימוש רב שנים במשלשלים עלול לגרום לעצלות מעיים, לתלות בתכשירים ולנזק בלתי הפיך למעיים.

מה גורם לעצירות?

גדולי המרפאים הטבעיים במאה הקודמת כמו: שלטון, מאייר, ג'נסן, אן-ןיגמור, גרסון, האי, תומסון (שיטת קינגסטון), ועוד טענו שרוב המחלות נובעות מאורח חיים לקוי, מתזונה לא נכונה, מעצירות ומתפקוד לקוי של מערכת העיכול.

כאמור, ברוב המקרים עצירות נגרמת מתזונה קלוקלת, אך יש גם סיבות רבות נוספות כמו: מתח, מחלות, תרופות מסוימות (שאחת מתופעות הלוואי היא עצירות), חוסר שתייה, צמחייה לא מאוזנת של חיידקים "טובים" במעי, עודף משקל, חוסר פעילות גופנית, שימוש קבוע או מופרז בתכשירים אנטיביוטיים, או בתכשירים משלשלים.

עצירות נפוצה בקרב קשישים, נשים הרות, אנשים הרתוקים למיטה, אנשים הלוקים בהפרעה בתפקוד רצפת האגן ובליקויים בניעות המעיים.

קיים גם הפן הרגשי / אישיותי, הכולל הימנעות רצונית מיציאות כדי להימנע מכאבים הנובעים מטחורים, פיסורה, או בגלל מחסור בשירותים זמינים, או נקיים, מחוסר יכולת להביע רגשות ותחושות ("להוציא") ומהפרעות נפשיות.

בנוסף, עצירות היא בעיה משנית למחלות ותופעות כמו: מחלת פרקינסון, מחלות מערכת העיכול,  גידולים במערכת העיכול, בעיית חילוף חומרים הנובעת מתת פעילות של בלוטת התריס, פגיעה בחוט השדרה, זאבת, טרשת נפוצה.

האם יש סכנה בעצירות? בהחלט כן!

במצבי עצירות תנועת המזון החוצה נעצרת ועקב נוכחות חיידקים המזון נרקב, תוך יצירת גזים ותוצרי פרוק בלתי רצויים. הפסולת שנשארת מותירה על דפנות המעי שכבות של ריר דביק. שכבות אלה מתעבות במשך הזמן, מפריעות למעבר הצואה ומחריפות את בעיית העצירות.

עצירות כרונית עלולה לגרום להתרחבות, מתיחה, או היצרות של המעי הגס. בנוסף, החלק הרוחבי של המעי הגס עלול לשקוע ולהשפיע על איברים נוספים באזור כמו שלפוחית השתן.

עצירות גורמת למגוון מחלות ותופעות כמו: יצירת אבני צואה, גזים, נפיחות, כאבי בטן, כאבי ראש, אי נוחות פיזית ונפשית, הפרעות במצב הרוח, דיכאון, נדודי שינה, הרעלה כתוצאה מספיגה חוזרת של רעלים לדם, בעיות בעור, בקע מפסעתי, דלקת ורידים ודליות, דלקת מפרקים, נשימה באושה, ספיגה לקויה של חומרי מזון, עלייה במשקל, תסמונת המעי הרגיש, מחלות ודלקות במערכת העיכול (טחורים, פיסורה ועוד), סרטן המעי הגס.

הטיפול בעצירות

א. במקרים בהם מתפתחת עצירות מתמשכת יש לפנות לבירור רפואי הכולל תשאול, בדיקות דם, בדיקה פיזית ואם צריך גם בדיקות הדמיה ואבחונים פולשניים.

ב. מומלץ לא להשתמש באופן סדיר בחוקן ובתכשירים משלשלים (שמן פרפין, עלי סנה, תה טיבטי, מלח אנגלי, קוביות פרי, סיבים, תרופות משלשלות).

ב. חשוב למנוע מצבי עצירות, תוך הסתייעות באיש מקצוע מתחום התזונה.

ג. אין להתעלם מהבעיה או להקל בה ראש (זהו פעמון אזעקה המודיע על שיבושים במערכת העיכול).

יש לפנות לעזרה רפואית כאשר מופיעה עצירות ממושכת מעל עשרה ימים, עצירות מלווה בחום, כאבי בטן, בחילות והקאות, ועצירות חדשה שמופיעה לפתע מעל גיל ארבעים.

הטיפול הקונבנציונלי

ברפואה הקונבנציונאלית בדרך כלל נעשה שימוש בתרופות משלשלות, בתכשירים מגדילי נפח, או בשמנים מינראליים.

הטיפול הטבעי: מטפלים בסיבה ולא בתוצאה!

כדאי להתחיל בהליך של ניקוי רעלים מתאי הגוף, מהכבד ומהמעיים, באמצעות צום מיצים של מספר ימים (3 – 5 ימים). מומלץ לבצע צום מיצים בהדרכה ובהשגחה של מומחה לנושא.

הטיפול התזונתי
להימנע ממזונות הגורמים לעצירות כמו: קמח לבן ומוצריו, סוכר לבן, אורז לבן, גבינות, בשר בקר, מזון מטוגן, מעושן, מעובד, קפה, תה, קקאו ומוצריו, מזון נטול סיבים (חלבון מהחי).

להוסיף לתזונה מזונות עשירים בסיבים כמו: ירקות חיים ומבושלים, נבטים ונבטוטים, פירות חיים ויבשים, זרעונים (חמניות, דלעת, שומשום, פשתן, דגנים מלאים, קטניות, סלק אדום חי או מבושל (תרופה טבעית לטיפול בעצירות).

לצרוך ירקות עליים, המספקים תאית ואשלגן לצורך התכווצות תקינה של שרירי המעי וכן כלורופיל לניקוי המעי ומניעת גזים.

לצרוך מזון פרוביוטי כמו: יוגורט עזים, ירקות מותססים כרוב חמוץ, מיסו, טמפה, המספקים  חומצה לקטית טבעית ושומרים על פלורת המעי.

פירות יבשים (במיוחד שזיפים ותאנים) מסייעים לשיפור פעילות  המעי.

זרעי פשתן עשירים בסיבים, אומגה 3, מהווים מקור פרה-ביוטי מצוין.

לצרוך 1-3 כפות שמן זית כתית מעולה, אורגני, המסייע בסיכוך המעי והקלת התנועה בו.

להקפיד על שתייה, בין הארוחות (מים, תה צמחים, מיץ ירקות, מרק ירקות).

חשוב מאד לגוון את התזונה במהלך היום, אך לא רצוי לצרף מזונות רבים מידי באותה ארוחה.

"תרופות" טבעיות ותוספים

2 כפות סובין או "דיסיבית" בכוס מים, או 2 כפיות פסיליום עם 2 כוסות מים (לתקופה מוגבלת).

מגנזיום: טבלית אחת ביום – מעורר פריסטלטיקה.

אצת כלורלה: 1 – 2 ביום – עשירה בסיבים פרה-ביוטיים. מטהרת ומנקה את המעי.

אנזימי עיכול ופרוביוטיקה – 1-2 ביום – תוספת חיידקים "טובים" לחיזוק צמחיית המעיים.

מולסה: 1 – 2 כפיות

לאחר השכמה לשתות 2-3 כוסות מים.

לשתות כל בוקר כוס מים פושרים עם מיץ לימון, או מיץ אשכוליות טרי (מדולל במים).

להשרות בערב 3 פירות יבשים (שזיפים או תאנים) – לשתות בבוקר על קיבה ריקה. 

להשרות כף זרעי פשתן בכוס מים ולשתות בבוקר.

טיפולים עם שמנים אתריים

עיסוי הבטן התחתונה  עם כיוון השעון 15 דקות פעמים ביום, עם אחת מתערובת השמנים הבאים:
1. CC 5  שמן זרעי ענבים כבסיס בתוספת 2 טיפות שמן אתרי רוזמרין ו- 1 טיפה שמן אתרי לימון.

2. CC 5 שמן שקדים כבסיס בתוספת 2 טיפות שמן אתרי אניס ו – 2 טיפות שמן אתרי ג`ינג`ר.

אורח חיים וכללי התנהגות

1.  לעיסה יסודית של המזון.

2.  פעילות גופנית יומית, נמרצת וסדירה (הליכה, ריצה, שחייה, אופניים).

3.  תרגילים ייעודיים לאזור הבטן כמו: קרוב ברכים לחזה, אופניים (סיבובי רגליים), כפיפות בטן.

4.  נשימות עמוקות בישיבה או בשכיבה.

5.  עיסוי או שיאצו בבטן ובגב התחתון.

6.  לא להשתמש בחוקן, קולוניק ובמשלשלים באופן קבוע (שמן פרפין, שמן קיק, עלי סנה, תה טיבטי, מלח אנגלי, קוביות פרי, נרות גליצרין, טיפות, אבקות ותרופות משלשלות).

7.   לא לשבת זמן ממושך במקום אחד.

8.   לשבת בשירותים כל בוקר לאחר הארוחה (גם אם אין צורך).

9.   לא להתאמץ בזמן הישיבה בשירותים (למניעת קרעים וטחורים).

10. להרפות ולנשום עמוק בעת הישיבה!

11. להשתדל לא להתאפק – להיענות לקריאת הטבע בכל מצב !

12. תנוחה מומלצת – כריעה.

הפן הנפשי

חשוב לשלב טיפולים בפן הנפשי. למצוא דרכים וטכניקות להפגת מתחים המתאימות לנו כגון: מנוחה, תרגילי הרפיה, מדיטציה, דמיון מונחה, יוגה, טאי צ'י, צ'י קונג, מוסיקה מרגיעה(קלאסית, ייעודית להרפיה ולמדיטציה).

טיפולי גוף (עיסוי, שיאצו, רפלקסולוגיה, טווינא וכד') מסייעים  להקטין מתח ולשפר תנועתיות מעי.

להשתדל לא לשמור דברים בבטן – לשתף אדם קרוב ואמין, או מטפל מקצועי בתחושות, ברגשות ובמחשבות.

מקורות

1. האינציקלופדיה החדשה לריפוי טבעי, ד"ר ג`יימס באלך, ד"ר מארק סטנגלר.

2. התחדשות, דר' פנינה בר סלע.

3. חכמת הקישקע, אליס מ. סורוקי

4. סודות הבריאות – קשה לעיכול, ויקטוריה דולבי טאוס.

5 www.naturemed.co.il

6.  www.herbology.org.il

7.  www.zom.co.il

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו