להסתכל על המזון באמת - חלק ב'

אוהבים פסטרמה? אוהבים נקניקיות?

לאחרונה שמעתי באחת מתוכניות הבריאות את אחת מהדיאטניות הבכירות בארץ אשר המליצה למאזין לשלב סנדוויץ' פסטראמה בכל יום כארוחה במהלך ימות השבוע.
בעיני דיאטניות קליניות רבות סנדוויץ' פסטראמה הוא בהחלט מזון סביר יש שם פחמימה, חלבון, שומן ואפשר לעשות כריך בפחות מ 500 קלוריות "ולשמור על הגזרה" אז הכול בסדר לא? אז זהו, שמסתבר שלא בהכרח.

תחקיר כולבוטק במפעל זוגלובק חשף בעזרת מצלמה נסתרת את הזוועות היום יומיות המתרחשות בתעשיית הבשר.
אם כן, מה מסתתר מאחורי השם "פסטרמת עוף"? פיסת גוף שנקרעה מתרנגולות שרובם מגיעים נכים וחולים למתקני השחיטה מעורבב עם חלקי גוף טחונים אחרים ועוד, בד"כ בתוספת נתרן ורשימה ארוכה של חומרים מזיקים לבריאות. הרכיבים בהם מואכלים העופות בתעשייה אינו נחשף לציבור.

על פי דו"ח מבקר המדינה מ- 2009, מגדלי העופות השתמשו בתכשירים המכילים את החומר ארסן. מדובר בחומר רעיל, שיכול להזיק לבריאות גם בחשיפה במינון נמוך. הארסן לא מתפרק בגוף, אלא מצטבר לכדי רמת ריכוז גבוהה מהמותר. רוב העופות בישראל מולעטים כל חייהם בזרזי גדילה אנטיביוטיים מסוכנים, שנאסרו לשימוש במרבית המדינות המפותחות. בעלי חיים אילו צוברים בתוך גופם טוקסינים תעשייתיים.

ומה עם אותן נקניקיות שרבים עדיין קונים אותם והם משווקים כמזון אהוב לילדים ? בעוד שלא סביר שנראה במדיה המרכזית בזמן הקרוב כתבה מסוג "הסיגריה הבריאה ביותר" או "הסיגריה הכי פחות מזיקה" ע"י השוואה בין כמות העטרן או מספר החומרים המסרטנים בכל סיגריה.הרי שניתן למצוא אף "כתבות בריאות" שעוזרות לנו לבחור את "הנקניקייה הכי פחות מזיקה" או "הנקניקייה הבריאה ביותר" אם "הילד לוחץ" על ההורים לקנות לו.

במקום להזהיר את הציבור כי מדובר בתערובת כימיקאלים מסוכנת ומסרטנת לבריאות שיש להימנע ממנה לחלוטין ולדרוש מהמחוקק לשים הזהרת בריאות על מנת לא לסכן את המשפחה והילדים, ניתן למצוא טבלאות השוואה של היכן יש פחות מ"ג מלח או קלוריות ב 100 גרם וזאת מבלי לשכוח כמובן שהלחם בכריך יהיה מלא והמיונז דיאטטי.

חומרים תעשייתיים המקובלים מאד בנקניקיות הם ניטריטים וניטראטים שמצויים בהרבה מהחברות. ע"פ הספר "בריאות ותוספים במזון" ד"ר ח.ש. סדובסקי- "הניטריטים וניטראטים אלו הם תרכובות הנגזרות מחומצה חנקנית. יחד הם רעילים ומזיקים לבריאות. בעלי רעילות גבוהה עם תכונות החשודות כקרצינוגניות (מסרטנות). פגיעתם רבה במישורים נוספים כמו מערכת הדם,חילוף החומרים של חמצן ועוד. הכוללת פגיעה ברקמות הגוף ותהליכים רבים של חילוף חומרים מתעכבים.

הניטריט או הניטראט עלול לגרום לכאבי ראש, לסחרחורת ולקשיי נשימה, עלול לפגוע בחילוף החומרים ובבלוטת התריס, עלול לפגוע בתאי הדם האדומים ויתכן אף שגורם למחלות סרטן מסוגים שונים כמו סרטן הקיבה. כמו כן קיים חשד שילדים הניזונים מחומרים רעילים אילו או תינוקות של אימהות שניזונו בעת ההיריון וההנקה מנקניקיות סיכוייהם לחלות בסרטן המוח או בלוקמיה גבוהים משל ילדים אחרים,"למרות שחומרים אילו רווחים בתעשיית המזון מוטב להימנע מהם לחלוטין".
לפרטים נוספים על הקשר בין אכילת בשר לסרטן.

מזון כעסקת חבילה

מזון הוא עסקת "חבילה" אותו יש לבדוק בהיבט הרחב ביותר. אין ספק בחשיבות של צריכה מספקת של אבות המזון, ויטמינים ומינרלים.

אנו זקוקים לסידן – אך איננו זקוקים למוצרי חלב ולמגוון הרכיבים בחלב שאינם טובים לבריאותנו, מקורות צמחיים רבים מכילים סידן וכמו כן קיים ויכוח לגבי הכמות האופטימאלית לנו אנו זקוקים,יתכן וההמלצות הרשמיות גבוהות מידי.

אנו זקוקים לחלבון – אך איננו זקוקים לבשר, אנו יכולים לקבל חלבון איכותי מהצומח מבלי להכניס לגופנו רכיבי מזון שאינם בריאים לנו.

אנו זקוקים לחומצות השומן מסוג אומגה 3 –אבל אין סיבה שנכניס לגופנו כספית ומתכות כבדות מדגים ,המזון המזוהם ביותר בכדור הארץ ובכך נסכן את בריאותנו.

כמה טוב שיש כיום אפשרות לצרוך אומגה 3 ללא סיכון בצורת :זרעי הפשתן,זרעי הצ'יה,שמן המפ, אגוזי מלך או באמצעות נטילת תוסף מאצות המכיל את חומצות השומן ארוכות השרשרת EPA ו DHA .

דרור בך, נטורופת והרבליסט קליני בוגר קמפוס ברושים,אוניברסיטת ת"א
בוגר B.A בכלכלה עם התמחות במינהל עסקים מאוניברסיטת בן גוריון בנגב.

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו