EITAN

Powered by WP Bannerize

EITAN

Powered by WP Bannerize

כנס בריאות המוח - סיקור הרצאות ומידע שימושי

מאת: אילת אופיר
כתבה אחת מתוך סדרת כתבות מההרצאות בכנס מוח בריא

כנס רוטרי ואוכלים בריא בנושא בריאות המוח – הקדמה על הכנס:

זיכרון ואלצהיימר

ד"ר קארין אלמן שינה, מומחית בנוירולוגיה ובהפרעות זיכרון, בעלת המרפאה לנוירולוגיה מותאמת אישית ורופאה בכירה במרפאת הזיכרון באיכילוב, פתחה את הכנס בהרצאתה שעסקה בזיכרון ואלצהיימר.
ד"ר אלמן סיפרה לקהל על ארבעת סוגי הדמנציה השונים המוכרים היום:

בנוסף, ד"ר אלמן דיברה על גן APOE 4 שנשאות שלו מעלה את הסיכון לפתח אלצהיימר בגיל צעיר יחסית (65 ומעלה) והוא מהווה גורם סיכון. הבשורה הטובה היא שגילוי מוקדם מאפשר לקחת יוזמה ולנסות למנוע או לדחות את התפתחות המחלה כי יש מה לעשות והרבה וזו הייתה הבשורה של הכנס הזה.

כנס מוח בריא
כיצד מתפתחת מחלת האלצהיימר

ישנם 2 חלבונים: חלבון אמילואיד וחלבון טאו, כאשר הם מצטברים במוח הם גורמים לנזק והרס הדרגתי של תאיו. חלבון הטאו מצטבר בתוך הנוירונים (תאי העצב במוח) ואילו האמילואיד מצטבר עליהם, מבחוץ. זה כמובן גורם להרס התאים ופוגע בתפקודם. הגילוי המוקדם חשוב למניעה כי האמילואיד מתחיל להצטבר במוח 40 שנה קודם לפני שמופיעות בעיות הזיכרון. בנוסף מתרחש במוח תהליך דלקתי אשר משפיע ופוגע בתפקוד של התאים התומכים בנוירונים.

בעקבות המחלה המוח מתנוון ויש דלדול ברקמת המוח, הוא פשוט מצטמק וניתן לראות את זה בבדיקות ההדמיה. המחלה פוגעת באזורים שונים של המוח שכל אחר מהם אחראי על תפקודים ספציפיים ולכן החולים חווים מגוון שינויים והפרעות בתפקוד בהתאם לאזור שנפגע. יכולה להיות ירידה קוגניטיבית קלה בעקבות דלדול של תאי המוח באזור מסוים אולם במחלת האלצהיימר נראה דלדול משמעותי.

דמנציה ווסקולרית

נגרמת ע"י אירועים מוחיים, היצרות וסתימה של כלי דם. החולה יחווה קשיים ביציבה, בהליכה וקשיים קוגניטיביים של ארגון וניהול קשב.

מחלת גופיפי לוי

זהו מעין שילוב של תסמיני אלצהיימר ופרקינסון יחד. למחלה גורם חלבון בשם אלפא סינוקלאין אשר שוקע במוח. החולים חווים ירידה בחוש הריח, הזיות ראיה ותסמינים האופייניים למחלת הפרקינסון – קושי בהליכה וביציבה, קישיון בשרירים ועוד.

דמנציה פרונטו-טמפורלית

במחלה זו חווים החולים שינויים באופי, בהתנהגות ובתפקודי השפה והיא עלולה להופיע כבר בגיל 50.
אבחון הפרעות זיכרון ייערך ע"י רופא אשר יתשאל את המטופל וייעזר גם בסביבה הקרובה שלו. היום קיימות גם בדיקות נוירופסיכולוגיות ממוחשבות וכמובן הדמיות כמו CT או MRI בהן ניתן לראות את האזורים שנפגעו במוח, גודל הפגיעה וגם לשלול גידול או דימום. אם למשל רואים שיש אטרופיה (ניוון של תאי המוח) באזור ההיפוקמפוס יודעים שמדובר באלצהיימר. קיימת בדיקה נוספת עם חומר ניגוד אשר מיועדת לגלות אם יש הצטברות של חלבון אמילואיד והיא נקראת PET FDG. לפחות מבחינת הבדיקות ואמצעי האבחון שעומדים לרשות הרפואה, אין ספק שחלה התקדמות בנושא.
בדיקות נוספות הן: ניקור מותני שתפקידה לגלות אם יש דלקת, גידול, הצטברות של חלבון טאו או אמילואיד שניתן למדוד אותם. הצטברות גדולה של חלבון אמילואיד או טאו עלולה להיות גורם מנבא להתפתחות אלצהיימר ולקצב ההתדרדרות הצפוי.

בדיקות נוספות שניתן לעשות הן: ספירת דם, כימיה, מינרלים ומלחים, ויטמיני B12, TSH (מדד לתפקוד בלוטת התריס) ויטמין D, חומצה פולית, רמות סוכר ושומנים בדם, קרישיות יתר ונוגדנים לזיהוי תגובה אוטואימונית או למזהמים שונים.
קיימות בדיקות מעבדה מעמיקות יותר שניתן לעשות באופן פרטי: רמות של ויטמינים ספציפיים, הומוציסטאין (גורם סיכון למחלות לב וכלי דם), כל תפקודי בלוטת התריס על מנת לגלות בעיות בתפקוד שלה המשפיעות גם הן על הזיכרון. בנוסף: בדיקת מתכות, מערכת העיכול, רגישויות למזון, נוגדי דלקת, נוגדי חמצון, בדיקה גנטית לגילוי הגן המקושר לאלצהיימר (APOE4) חומצות אורגניות בשתן, הורמונים ועוד.

טיפולים לאלצהיימר הקיימים כיום

כרגע אין הרבה אלטרנטיבות, לא תרופות ולא טיפולים אלא רק תרופות שבולמות את התדרדרות המחלה ומאיטה את קצב התקדמותה. יש מספר תרופות שפועלות במנגנונים שונים. את אחת מהתרופות אפילו מפיקים מצמח ה"גינקו בילובה" והיא נקראת סרבונין.

 

דיאטה מומלצת

מה עלול לפגוע במוחנו? צילום: pixabay

מה פוגע בבריאות המוח

יש חשיבות לנפח המוח וכמה רזרבה מוחית יש, כלומר מספר תאי המוח וכמה הם עמידים בפני נזקים וגם כמה התקשורת בין הנוירונים במוח תקינה.
מדובר ברזרבה קוגניטיבית – מוח יעיל, גם אם נגרם לו נזק הוא עוקף אותו ומנסה לפצות על מנת להגיע לתפקוד מיטבי. פעם חשבו שלמוח אין אפשרות לחדש את עצמו אבל היום יודעים שתאי המוח כן מתחדשים וכך נוצר לו מושג חדש בהקשר זה – נוירו-פלסטיות.

 

גנטיקה ואפי גנטיקה

תחום זה נחקר כ-10 שנים בקירוב ועוסק בהשפעות אורח החיים, המשקל, התזונה, הסביבה, פעילות גופנית, רעלים ומתכות על מה שהגנים שלנו מיצרים. בנוסף יש השפעות רבות אחרות כמו רקע משפחתי, גנטיקה ואף בעיות בראיה ובשמיעה בהן חשוב לטפל כי הן גורמות לירידה קוגניטיבית. דבר נוסף שפוגע בתפקוד המוח ובזיכרון הן חבלות ראש, תרופות שינה, תרופות אנטי-אפילפטיות, תרופות לערמונית וגם הרדמה לפני ניתוח.

גם גורמי סיכון ווסקולריים כמו היצרות כלי הדם, עישון, אלכוהול וסכרת – כולם פוגעים בבריאות כלי הדם ועקב כך גם במוח.

ג'אנק פוד

ג'אנק פוד פוגע במוח? צילום: PEXELS

תזונה, רעלים ואורח חיים

חסרים תזונתיים, מזון מתועש, מעובד ודל בנוטריינטים גורמים לדלקתיות בגוף. יש חשיבות רבה גם לאורח החיים ולהרגלים שלנו כמו שינה ופעילות גופנית. הפרעות שינה למיניהן כולל דום נשימה בשינה יכולים לפגוע בתפקוד הקוגניטיבי.

ד"ר אלמן מדגישה את חשיבותה של האינטראקציה החברתית. בדידות ודכאון מגדילים את הסיכון לפתח דמנציה. לפעילות חברתית יש השפעה חיובית מאד על המוח, היא גורמת לנו לבחון וללמוד כל הזמן. פעילות גופנית אירובית, אימון כוח ומתיחות, שלושתם חשובים ותורמים לשמירה על בריאות ותפקוד תקין של המוח.

מתח ולחץ מזיקים לבריאות וגם בהקשר הזה. מתח גורם לגוף לייצר קורטיזול (הורמון סטרס) וזה בא על חשבון ייצור הורמוני מין אשר טובים לזיכרון. מצב זה אם הוא נמשך לאורך זמן הינו בעייתי. ידוע שלגברים, טסטוסטרון גבוה טוב נגד אלצהיימר ולנשים האסטרוגן והפרוגסטרון ממלאים אותו תפקיד.

גם רעלים, מתכות וחומרי הדברה אשר אנחנו נחשפים אליהם במסגרת העבודה או באזור המגורים פוגעים בבריאות המוח. חשיפה לאלומיניום מעלה את הסיכון לפתח אלצהיימר ב-70%.

ומה אומרים החוקרים

מחקר שפורסם במגזין "לנסט" הראה כי למי שמקפיד על פעילות גופנית, תזונה בריאה, פעילות וקשרים חברתיים ואימון קוגניטיבי תהיה פחות ירידה בזיכרון.
המחקר מדבר על 9 גורמים חיוניים למניעת דמנציה ביניהם: חמצון, אפי-גנטיקה, צריכת סוכר, צריכת שומנים ודלקת כרונית בגוף. בכל אחד מהנושאים הללו ניתן לטפל ובכך להשפיע ולשפר את המצב. החוקר מדבר על 3 סוגי אלצהיימר: סוג אחד שהוא דלקתי, סוג שני מוגדר כניווני והשלישי טוקסי, רעילות הנגרמת על ידי עובש, מתכות ורעלים שונים. לדבריו קיים טיפול לכל שלושת הסוגים.

נקודה אחת חשובה שצריך לזכור: צריך לטפל במכלול הבעיות על מנת להשיג שיפור במצב החולה. מחלות כרוניות נגרמות בשל חוסר איזון בין מוות של תאים והתחדשותם וניתן להשיג שיפור בעזרת טיפול הוליסטי.

המסר החשוב ביותר של ההרצאה היה כי אפשר לעכב ולעצור את התדרדרות המחלה ע"י תזונה מתאימה, פעילות גופנית, הורדת רמות סטרס, צום לילי, שיפור איכות השינה והקפדה על מספיק שעות שינה, תרגול טכניקות הרגעה כמו יוגה ומדיטציה, הקשבה למוזיקה מרגיעה וכמובן אימון קוגניטיבי. מחקר זה התפרסם גם במגזין מנטה בעברית.

לסיכום: אלצהיימר הינה מחלה עם גורמים רבים וחשוב לטפל בכולם ולזכור שאין פתרון פשוט וצריך להירתם ולהשקיע בטיפול על מנת להגיע לתוצאות.
תכנית הטיפול תהיה מותאמת אישית לכל מטופל ולצרכיו הייחודיים, כמובן בהתחשב במה הוא מסוגל לבצע. הטיפול יכלול תמיד שיפור באורח החיים, הרחקת גורמים סביבתיים מזיקים, אסטרטגיות לשיפור הזיכרון, אימון אישי, אימון קוגניטיבי ומעל הכול שילוב המטופל באופן אקטיבי בטיפול.

הכתבה באדיבות אילת אופיר, מטפלת בכירה באיור וודה והרבליסטית קלינית ayeletoffir@gmail.com; היא מסכמת חלקים מכנס מוח בריא, כנס שנתי של רוטרי ישראל – גישות חדשניות מניעה וטיפול שחל בתל אביב.

הכנס שנערך היה ראשון מסוגו בארץ של מיזם "רוטרי היפר לייף"- מיזם התנדבותי העוסק באיכות, אריכות וערכיות החיים, למיגור האלצהיימר. בכנס לקחו חלק, מרצים מהשורה הראשונה. בכנס הוצעו  מגוון הרצאות פורצות דרך בנושא המוח הבריא, הם חלקו עדכונים ממחקרים חדשניים, והמשתתפים קיבלו כלים מעשיים לשימור המוח, מידע על תזונה מיטיבה לאיכות חיים ועוד.

השאירו תגובה: