חלב בלי להטריד אף פרה

סוד השקדים

חלב הוא נוזל לבן, סמיך מעט ממים, עשיר, טעים, ומצוין עם גרנולה בבוקר או שוקו לקראת ערב. אך, מאיפה הוא מגיע?

השפעותיו של חלב הפרה- סיפור אישי

החלב הראשון שהכרתי הגיע מאמא שלי. כשהתחלתי ללכת, אמא העניקה לי חלב פרה ובהמשך הרחיבה את ההיצע לגבינה לבנה 9%. הציור על האריזה לימד אותי מאיפה מגיע החלב. במשך שנים רבות לא ידעתי כלום אודות חלב עיזים או כבשים ובודאי שלא שמעתי על חלב קוקוס. היה רק דבר אחד שקוראים לו חלב והוא הגיע מפרה (באדיבות תנובה). צרכתי ממנו כמויות בלתי מוגבלות.

בגיל ההתבגרות התפתחו אצלי בעיות עיכול (בקופת החולים אמרו: "קיבה רגיזה") ואלרגיות שהלכו והחמירו (בקופת החולים אמרו: "אולי נעשה לך זריקות? לפעמים זה עוזר, ולפעמים לא"). את מי לא האשמתי: דשא, אבק, פולן, פרחים, צבעים וחומרי אמנות אחרים. בגיל 21, כשהגעתי למרפאה עם התקף קוצר נשימה שגרם לי לחשוב שאני הולכת למות, אובחנתי כ'אסטמטית'. מה לי ולאסטמה? לא היה לי מושג מה קורה. מאז, התווסף לטישו משאף 'וונטולין' שתמיד תמיד היה איתי בתיק.

בגיל 25, כשמערכת העיכול שלי קרסה, מישהו הציע לי להפסיק לאכול מוצרי חלב. הדבר נשמע לי בלתי סביר! מה אוכלים במקום? איך אוותר על מאפה תפוחי האדמה בשמנת החביב עלי כל כך? מה אמרח על החלה המתוקה במקום גבינה? למזלי ניחנתי במשיכה להרפתקאות וזו נראתה לי הרפתקה מעניינת. ה"תחליפים" נמצאו על מדפי חנויות הטבע (היו אז בערך שלוש כאלו בתל אביב) בדמות חלב הסויה, האורז והשקדים. אחרי מספר חודשים מצאתי את ה'וונטולין' בתחתית התיק והשלכתי אותו לפח. צריכת הטישו ירדה ב-90%. מערכת העיכול שלי עלתה על מסלול שיפור.

הצטרפות לתנועת ה- Raw Food

ההרפתקה הייתה כל כך מוצלחת ובאופן טבעי התפתח בי תיאבון לעוד. המשכתי ללמוד בהתלהבות – מאנשים שפגשתי בדרכי, מספרים, מהאינטרנט ובעיקר מגופי שלי. לפני מספר שנים נחשפתי לתנועת ה-Raw Food  ומאז הצטרפתי לחבורה ממש לא סודית שחוקרת את הטבעונאות (ותודה לאופק שמוביל את התנועה בארץ ואף נתן לה את שמה העברי). אני מתכוונת לתפישת תזונה שמשלבת דאגה לבריאות גופנו, דאגה לסביבה והנאה שלמה. בסדנת החלב אני שמחה לחלוק בידע שלי בענייני חומרים לבנים וטעימים עם כל מי שכבר יש לו תחושות בטן (תרתי משמע)!

הכנת חלב קשיו ועוד מטעמים

חלב קשיו הוא טעים ומפנק וקל ביותר להפוך אותו ל'יוגורט' או 'שמנת'. מבחינה בריאותית, השקדים עדיפים על קשיו אבל אותם צריך לקלף ולכן הם יבואו בהזדמנות אחרת. קשיו הוא הכי קל לטיפול וכל מה שעושים איתו טעים להפליא. העיקרון פשוט: משרים את הקשיו במים לשש שעות, מערבלים בבלנדר – זהו! אם הבלנדר קצת חלש, ייתכן שיהיה צורך לסנן.

ככל שנשים יותר מים, החלב יצא יותר דליל. לחלב סמיך יותר, נסו להשוות את היחס בין כמות המים לכמות הקשיו. ככל שנערבל את הקשיו יותר זמן, החלב יצא יותר סמיך ויישאר לנו פחות 'בשר' בשלב הסינון. אפשר להקפיא את החלב במגש קרח ולהשתמש בשייקים מאוחר יותר.
אם הקשיו נשארים במים לזמן ארוך יותר משש שעות ומזג האוויר חם, אפשר לשים במקרר. הם יכולים לחכות שם יומיים ויותר עד שמתחשק לנו חלב. רצוי להחליף את המים פעם ביום.

מחלב קשיו אפשר לעשות המון דברים: יוגורט, שמנת, שייקים, מרקים – מה לא. בשביל יוגורט או שמנת, אנחנו צריכים "מתחיל" (Starter). האהוב עלי הוא תמיסת EM (חיידקים מועילים, על כך בפעם אחרת) אבל אפשר גם כמה טיפות לימון או מיסו (מחית סויה – ניתן להשיג בחנויות טבע), או שאריות מהיוגורט הקודם.

אם עשינו סינון, יש לנו 'בשר' שאיתו אפשר גם כן לעשות המון דברים טעימים! למשל, אפשר לערבל אותו עם דיבשה או פרי מקומי לקבלת קרם לבן מתוק, לערבב עם אבקת חרובים או קינמון ווניל לקבלת קרם חום מתוק וטעים, או להקפיא שכבות של קרם קשיו בצבעים שונים לעוגת גלידה (אמרנו כבר בננות?).

מתכון לגרנולה ביתית Raw

הבסיס לכל גרנולה נאה, היא כוסמת מונבטת. נורא קל: שמים כוסמת קסומה בצנצנת, ממלאים במים, אחרי רבע שעה מכסים ברשת וגומיה והופכים, מחכים 24 שעות והופ – יש! אפשר גם לחכות יותר ואז הנבט מתארך לו, אפשר גם פחות, וזה גם תלוי במזג האויר ובמצב הרוח של הקוסמת.

בכל אופן, לכוסמת הזו אני מוסיפה בטטה חיה טחונה, פירות, תבלינים וזרעים, מי ההשריה של פירות מיובשים כמו צימוקים או תמרים הם ההמתקה וכמובן ככל שמוסיפים יותר פירות טריים, זה גם מקבל מתיקות טבעית נפלאה.

לבסיס של הכוסמת והבטטה מוסיפים:

שקדים (מושרים, קלופים)
אגוזי מלך (מושרים)
זרעי דלעת (מושרים)
תמרים (מושרים, טחונים)
כמה טיפות לימון, קינמון טחון טרי

אם אתם מוצאים כעת פיטנגו בחצרות ביתכם, ניתן ללקט ולהוסיף לגרנולה. פשוט מפרידים את הפרי מהגרעינים ומוסיפים את כל המיץ החמצמץ שניגר מהם אל התערובת.
כל זה נכנס לתנור הייבוש ויוצא פשוט מעולה!

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו