BARA_FLYL

Powered by WP Bannerize

MY_P_FLYR

Powered by WP Bannerize

חוק סימון מוצרים - מה אומרים המומחים?

ב- 1 בינואר רפורמת סימון מוצרי המדף ביוזמת משרד הבריאות תיכנס לתוקף. רפורמה שמטרתה לעזור לציבור להבחין בין מזון בריא ומזיק. אבל האם המהלך באמת יעשה סדר או אולי יבלבל אותנו עוד יותר?

טלי מחלב – "אין כאן הצהרה בריאותית אמיתית"

פנינו לטלי מחלב, מאמנת לאורח חיים בריא, מרצה ומנחת סדנאות בארץ ובחו"ל ובעלת אתר הבריאות naturetali.com שמביעה אכזבה: "חיכינו בקוצר רוח לקמפיין משרד הבריאות שיעודד את הציבור לרכוש יותר מזון בריא ופחות מזון מעובד, אבל אם נעמיק בפרטים, המדבקות האדומות והירוקות יספרו לנו האם המוצר שלפנינו מכיל סוכר, נתרן ושומן רווי בכמות כזו או אחרת, וזהו".

טלי טוענת שהצהרה בריאותית אמיתית – ממש אין כאן ומסבירה מדוע: "ראשית, מדובר בשלושה מרכיבים בלבד: סוכר, נתרן ושומן רווי. אף אחד לא נותן את הדעת למרכיבים מזיקים אחרים כמו צבעי מאכל, חומרי טעם וריח, חומרים משמרים, כמו גם טכניקת הכנת מזון בעייתית כמו טיגון.

 

  1. ברור שתעשיית המזון חרדה מהמהלך הזה והיא תעשה הכל כדי לעמוד בתקן המדבקה הירוקה:
    1. חטיף צ'יפס שכמות הנתרן שלו הופחתה מ- 550 ל- 490 מ"ג כדי לעמוד בתקן, עדיין רחוק מלהיות מזון בריא.  שמנים צמחיים נחותים כמו שמן דקל, חמניות או סויה, מזיקים הרבה יותר מחמאה או שמן קוקוס שנחשבים לשומנים רוויים ובאופן מקום הם יקבלו מדבקה ירוקה.
    1. המהלך הזה עלול לעשות עוול למוצרי מזון בריאים ולהציג באור שלילי מזונות מזיקים. חטיף אגוזים, תמרים וצימוקים שהמתיקות שלו מגיעה מהפירות המיובשים והוא לא מכיל תוספת סוכר ואין בכלל מרכיבים סינטטיים, יקבל מדבקה אדומה ועוגיות עם תחליף סוכר מלאכותי ורשימת מרכיבים סינטטיים יזכו במדבקה ירוקה.
  2. למעשה, הבעיה האמיתית היא התדמית השגויה שהמוצרים המזיקים בעלי המדבקה הירוקה עלולים ליצור בציבור. מבחני הטעימה שנעשו בתקשורת בקרב ילדים מראים לנו הורים שמחים וצוהלים שאומרים בפירוש "יופי סוף סוף נוכל לקנות לילדים חטיפים בריאים, בלי רגשות אשם". חטיפים מהסוג הזה יעודדו צריכה מוגברת שתוביל להשמנה ולשורה של מחלות שהן תוצאה של צריכה לאורך זמן שמתחילה כבר בילדות. וזה, נורא ואיום בכל קנה מידה.
  3. אחד מתוצרי הלואי של המהלך הזה הוא התייקרות המוצרים. העלויות של יצרניות המזון אדירות, סוכר הוא חומר גלם זול שמגדיל את נפח המוצר, ולכן במקום 5 גרם סוכר שיופחת ממעדן סויה, היצרנית תצטרך להגדיל את כמות הסויה שמחירה גבוה בהרבה מכמות הסוכר שהופחת. בנוסף, גם טבלאות הערכים התזונתיים ישתנו מה שיחייב את יצרניות המזון להשמיד את כל מלאי האריזות הקיימות ולייצר אריזות חדשות, עלויות שככל הנראה יביאו להתייקרות אותם מוצרים. אם המהלך הזה יגרום לציבור לרכוש פחות מזון מעובד בגלל מחירו היקר – אני דווקא בעד, ושיוכלו יותר פירות וירקות".

ברור שתעשיית המזון חרדה מהמהלך הזה והיא תעשה הכל כדי לעמוד בתקן המדבקה הירוקה:

אז האם המהלך אכן ירתיע את הציבור מצריכת חטיפים מלוחים, ממתקים וקולה?

"הלוואי, אבל ממש לא בטוח. אני חושבת שהסימון אמנם בקדמת האריזה אבל הוא עדין מדי כדי להרתיע. כדי ששינוי אמיתי יקרה צריך את האמת חשופה כפי שהיא, בלי הקלות ובלי צנזורה. צריך מהלך דומה לזה שעשה משרד הבריאות לתעשיית הטבק. הזהרות בוטות, כנות, שלא משתמעות לשתי פנים. מוצר זה פוגע בבריאות וגורם למחלות. את המציאות הזו אין שום סיבה ליפות. בריאות הציבור קודמת לכל".

(נתרן מעל 500 מ"ג, בנוזלים 400 מ"ג, סוכר מעל 13.5 גרם ובנוזלים מעל 10 גרם ושומן רווי מעל 5 גרם או 4 גרם בנוזלים.)

טלי מחלב: "הבעיה האמיתית היא התדמית השגויה שהמוצרים המזיקים בעלי המדבקה הירוקה עלולים ליצור"

 

רון יפה – "מה עם דלי סוכר?"

רון יפה ( N.D, M.T.O.M, DHS, CFMP) הנו נטורופת מוסמך המטפל באמצעות טיפולים אלטרנטיביים; הוא לא מתלהב במיוחד מהחוק: "זה מעט מידי ומאוחר מידי. מתמקדים בשומן, מלח וסוכר בעיקר – אבל יש הרבה מוצרים מעובדים ומלאים בחומרים יותר מזיקים מסוכר, מלח ושומן. זה כן טוב שיש את זה, אבל כמה זה יעזור לאנשים לא לגשת למדף ולבחור את זה – לא יודע. זה כן צעד טוב בכיוון הנכון.

בנוסף – איך יגדירו דברים בריאים ותחליפים? מה עם דלי סוכר שיש בהם ממתיק מלאכותי יסומנו כבריאים? אני לא יודע איך זה יעבוד".

רון יפה

 

יש לך טיפ לבחירה חכמה של מוצרי מזון?

"למעשה יש לי שלושה כללים קלילים שיעשו לכל אחד סדר:

1. אם אתה לא מצליח לבטא את שמות המרכיבים זה סימן שזה לא טוב

2. אם הרשימה באורך הגלות, סביר להניח שזה לא מומלץ

3. לקנות מזון שמכיל באמת מזון. קונה לחם? אז יש קמח כלשהו, לא משנה איזה סוג, מים, שמרים, מלח. בלי תוספות. אם זה רסק עגבניות – לוודא שזה אכן מכיל רק עגבניות ואולי מלח. האוכל בלי רכיבים זרים אחרים".

 

איריס גרינשפון – "דיינו!"

לדעתה של איריס גרינשפון, תואר שני בתקשורת, מדריכת כושר ווינגייט, מאמנת לשינוי תפיסה והרגלי צריכה לילדים ומשפחות, חוק סימון המוצרים החדש הוא כמו השבוע הראשון בגן- או כמו שיעורי הנהיגה הראשונים (תלוי בגיל הילד): "בשני המקרים נדרש זמן קצר על מנת להבין את עיקרי הדברים. זה עושים- זה לא עושים! באדום-עוצרים ובירוק-עוברים;  אבל מה אחרי שבוע? יש עוד הרבה למידה, המון תירגול, כדי ללמוד ב א מ ת את הנושא".

איריס גרינשפון

 

איריס יוצאת מנקודת הנחה שכולנו רוצים לבחור עבורינו ועבור ילדינו במזון בריא:

"אז בעצם- ואני מאד מברכת על החוק הזה- האחריות שוב חוזרת אל הצרכן. אם זה אנחנו-ההורים- ואם זה הילדים הצרכנים -צריכים להבין טוב טוב מה יש במוצר שלפנינו והאם אנחנו רוצים להכניס אותו לגוף. החוק מסמן כרגע רק חריגות בכמויות סוכר, נתרן ושומן וזוהי כבר התחלה לה לה טובה. לגבי כל שאר הרכיבים והמספרים שם על התווית- זה עלינו. לא יודעים – אני פה לעזור!

אם חוק הסימון יביא איתו ולו בשורה אחת: להתחיל להתעמק ברכיבי המוצר- דיינו!"

 

ד"ר דן קרת – "הסימון מטעה את הציבור"

ד"ר קרת בוגר לימודי רפואה בטכניון, ולאחר מכן השלים דוקטורט לנטורופתיה לרפואה בארה"ב באוניברסיטת בסטייר בוושינגטון, סיאטל. הוא מתמחה בין היתר בתזונה לבריאות מירבית.

"זה מזעזע כמה אלו שחוקקו את החוק לא מעודכנים במחקר המדעי" מזדעזע ד"ר דני קרת. הוא מתמקד בנושא האזהרה מפני השומן הרווי: "לא נמצא בין השומן הרווי למחלות לב קשר ואולי הוא אפילו מפחית תחלואה קרדיווסקולרית. זו שערורייה שהם בכלל נזכרו.

 

דוקטור דן קרת

דוקטור דן קרת

מחקר ה-PURE האפידיומולוגי הגדול ביותר ועוד מחקרים מוכיחים שאין קשר בין השומן לתחלואה, הסימון מטעה את הציבור".

 

יש לך טיפ לקנייה חכמה?

"אם יש סימן שיש שומן רווי לקנות את זה. זה יכול לשפר את המצב, רק כמובן להימנע מסוכר. מי שסובל מסוכרת, טריגליצרידים ועוד יכול להמשיך לצרוך שומנים בריאים וכן שומנים רוויים. עדיין כדאי להיזהר משומן טראנס כמובן, אבל השומן הרווי לא בעייתי".

השאירו תגובה: