מיטוכונדריה – תחנות הכוח של תאי הגוף
מיטוכונדריה
עייפות וחוסר אנרגיה הן בין התלונות הנפוצות ביותר בקרב האוכלוסיה המערבית. למרבה הצער, עייפות היא סימפטום נפוץ מאוד, אך לא ספציפי, שיכול לנבוע ממגוון רחב של בעיות שונות, מחוסר שינה ועד לבעיות בכבד.
אז אם אתה עייף כי בממוצע אתה ישן רק 5 שעות בלילה, ייתכן שזאת הסיבה לעייפות שלך…
FUN FACT: עד המצאת הנורה החשמלית, אנשים ישנו בממוצע 9 שעות כל לילה!
אולם, אם אתה ישן מספיק ובכל זאת אתה עייף (או תשוש או פשוט מרגיש חסר אנרגיה), אז יכול להיות שיש לך בעיה אחרת לגמרי.
בסופו של דבר, האנרגיה שיש לנו תלויה בכמות האנרגיה המופקת בכל תא בגופנו. מי שאחראי על ייצור האנרגיה זה אברון בשם מיטוכונדריון (מיטוכונדריה ברבים).
הם בעצם תחנות הכוח של התאים ומופעים בכמויות גדולות במיוחד בשרירי הלב, בכבד ובתאי המוח.
בדומה לתחנת כוח אמיתית שמשתמשת בפחם (או אולי ברוח) לייצור אנרגיה בצורת חשמל, המיטוכונדריה הופכים סוכר ושומנים למטבע האנרגיה של הגוף: ATP. ה-ATP "נשרף" בתוך התאים כדי לבצע את עבודות הנדרשות.
בתאי שריר ה-ATP מאפשר התכווצות, תאי המוח צריכים ATP לחשיבה, הכבד זקוק ל-ATP לניטרול רעלים, הלב צריך ATP כדי לפעום, וכן הלאה.
כל דבר שאנחנו עושים תלוי בכך שהמיטוכונדריה שלנו יצליחו לייצר מספיק ATP.
כמו כל תפקוד אחר בגוף גם התפקוד המיטוכונדריאלי יכול להיפגע ולרדת – דבר שמהווה בעיה רצינית עבור הגוף.
קודם כל, עדיף בכלל להשוות את המיטוכונדריה לתחנת כוח גרעינית: זוהי תחנת הכוח היעילה ביותר, אך היא גם מהווה סכנה סביבתית עצומה במקרה של תקלה. כשנפלט ממנה חומר רדיואקטיבי, נגרם נזק רציני לסביבה.
כמעט אותו הדבר נכון לגבי המיטוכונדריה. בתוכם מתרחש התהליך היעיל ביותר לייצור אנרגיה, שנקרא "זרחון חמצוני". במילים פשוטות, תהליך זה משתמש בחמצן כדי לייצר כמויות אדירות של ATP. אולם, כתוצר לוואי של תהליך זה נוצרים רדיקלים חופשיים שמזיקים לתאים כמעט כמו שחומר רדיואקטיבי מזיק לסביבה.
אם רדיקלים חופיים מצטברים ו/או דולפים מהמיטוכונדריה, הם עלולים לפגוע בדנ"א ובחלקים חיוניים אחרים של התא.
בניגוד להפקת אנרגיה גרעינית בה אנחנו לא באמת יודעים איך נטרל את החומר הרדיואקטיבי הנוצר, לגוף יש מנגנונים רבים המיועדים לנטרל את הרדיקלים חופשיים לפני שיזיקו לנו.
למעשה, זהו התפקיד של נוגדי החימצון. ויטמין C, ויטמין E, קואנזים Q10 וחומצה אלפה ליפואית הם נוגדי חמצון עוצמתיים ביותר.
ויטמין C חשוב למיטוכונדריה יעילה. צילום: PEXELS
לכן, כאשר המיטוכונדריה מפסיקים לתפקד בצורה יעילה, שתי ההשלכות העיקריות עבור הגוף הן עלייה בנזקי התא הנגרמים על ידי רדיקלים חופשיים (נזק חימצוני), וירידה בכמות האנרגיה התאית (והאנרגיה הכללית של הגוף).
הסימפטומים של תפקוד מיטוכונדריאלי ירוד
הירידה בכמות האנרגיה גורמת – מן הסתם – לעייפות, אך בנסוף לכך היא גם יכולה לגרום ל"Brain fog" או קושי לחשוב בצורה צלולה, לבעיות הורמונליות (מכל הסוגים), לחולשה חיסונית, לכאב ולמעשה כמעט לכל בעיה אחרת בגוף.
קיימות היום אפילו עדויות רבות שמצביעות על כך שירידה בתפקוד המיטוכונדריאלי משחקת תפקיד מרכזי בתסמונת התשישות הכרונית (CFS) ובפיברומיאלגיה.
מה גורם לירידה בתפקוד המיטוכונדריאלי וכיצד ניתן לטפל במצב?
כל התהליכים המתרחשים במיטוכונדריה תלויים בנוכחותם של חומרים מזינים מסוימים. אם חומרים אלה חסרים, יעולת התהליכים יורדת.
בנוסף לכך, ישנם מספר חומרים, כולל רעלנים סביבתיים, שיכולים לעכב חלק מהתהליכים.
החומרים המזינים החשובים ביותר עבור תפקוד המיטוכונדריה כוללים אצטיל-L-קרניטין, NAC, D-ריבוז, קואנזים Q10 וחומצה אלפה ליפואית.
מחקרים עדכניים מראים שנטילה של חומרים אלה (יחד עם קופקטורים אחרים) מסוגלת לשפר משמעותית את תפקוד המיטוכונדריה – ובכך מחזירה לך את האנרגיה לעבור גם יום עמוס בקלות.
לכן, אם את/ה סובל/ת מאנרגיה נמוכה או אפילו מתסמונת העייפות הכרונית או הפיברומיאלגיה, אופטימיזציה של תפקוד המיטוכונדריה היא בעלת חשיבות עליונה.
מה תוכלו לעשות כבר היום כדי למנוע תפקוד לקוי של המיטוכונדריה?
קודם כל, חשוב להוריד כמה שיותר גורמי סטרס נפשיים ו/או ללמוד להתמודד בצורה טובה יותר עם הסטרס שלא ניתן למנוע. מדיטציה ותרגילי נשימה יכולים לעזור מאוד לכך.
שנית, כדאי להימנע ככל הניתן מחשיפה לרעלנים. אנחנו נחשפים לכמות מטורפת של רעלנים שנמצאים באוויר שאנחנו נושמים, במיים שאנחנו שותים וכמובן באוכל שאנחנו אוכלים.
לא נוכל למנוע את החשיפה לחלק מהרעלנים… להפסיק לנשום זו פשוט לא אופציה. לעומת זאת, מהרעלנים שנמצאים במזונות מעובדים, בממתקים ונשנושים מלוחים וכו' לגמרי אפשר למנוע.
לכן, חשוב מאוד לאכול תזונה כמה שיותר נקייה, שעשויה מחומרי גלם איכותיים ומכילה כמה שיותר פירות וירקות – אבל אני בטוחה שרובכם כבר עושים זאת.
עלים ירוקים טובים למיטוכונדריה (123RF)
עלים ירוקים, בטטה וכרוב ניצנים – הכוכבים שישפרו את ההרגשה והבריאות שלך
בנוסף לכך, כדאי לצרוך כמה שיותר מזונות שמכילים כמויות גדולות של נוגדי חימצון כדי למנוע נזקים חימצוניים לתאי הגוף.
נוגדי חימצון חשובים הם ויטמין C, ויטמין E, חומצה אלפה ליפואית וגלוטתיון. מתלבטים איך להתחיל לשדרג את התפריט בפועל? הנה כמה הצעות:
- ויטמין C תמצאו בכמויות גדולות בכל העלים הירוקים (פטרוזיליה, כוסברה, תרד, קייל, מנגולד וכן הלאה), בגמבה, בקיווי, בכרוב ניצנים, בפירות הדר ועוד.
- ויטמין E נמצא באבוקדו, נבט חיטה, שקדים, תרד, בטטה, דלורית, זרעי חמניה ועוד.
- חומצה אלפה ליפואית נמצאת רק בכמויות קטנות בהרבה מזונות, וביניהם: עלים ירוקים, כבד בקר, תפוחי אדמה ובטטה.
- גלוטתיון נמצא הכי הרבה באבטיח (בחלק האדום שנמצא קרוב לקליפה), ובנסוף גם בברוקולי, כרוב ניצנים, כרוב, כרובית ועוד.
לצרוך כמויות גדולות של מזונות אלה תמיד יתרום לבריאות שלכם ויכול בהחלט תומך בפעילות של המיטוכונדריה. אולם, ברגע שפעילות המיטוכונדריה כבר נפגעה, הכמויות שנמצאות באוכל כנראה לא יספיקו כדי להחזיר פעילות תקינה.
