המחבת הבריא

המחבת הבריא

קצת היסטוריה: התרכובת שקיבלה את השם המותג טפלון התגלתה לראשונה בשנת 1983
השימוש הראשון בה נעשה כמסגרת פרויקט מנהטן, שם הצופן שנתנו האמריקאים לפיתוח נשק גרעיני במלחמת העולם השנייה. השתמשו בה גם לציפוי קליעי רובה. ב־ 1960 אישר מינהל המזון והתרופות להשתמש בטפלון לציפוי מחבתות וסירים לבישול, וחולל מהפכה בעולם המטבח. בישול עם מעט שמן או ללא שמן כלל, בכלים שקל מאוד לנקות.

המזון אמנם לא נדבק למחבתות, אבל טענות על הנזק הבריאותי של הציפוי דבקו בו עד מאוד, וגררו את יצרניו לבתי משפט. כיום ברור שבתהליך הייצור נעשה שימוש בחומר מסרטן הגורם גם נזק סביבתי. עדיין אין הסכמה באשר לסכנה הנשקפת לנו משחרור אדים רעילים כשהטפלון נשרט או כשמחממים את המחבתות לחום גבוה. לציפורים הוכח נזק ממשי. לגבי בני אדם, יש עדיין ויכוחים בעניין.

"ועדת מדענים בארה"ב המליצה להוסיף את הטפלון לרשימת החומרים המסרטנים, בעקבות מחקרים מדעיים שגילו כי חשיפה לחומרים הללו מעודדת היווצרות גידולים ממאירים. חברי הוועדה הצביעו פה אחד לתמיכה בדו"ח מדעי שגורס כי חומצה פרפלואורוקטנית הקרויה גם pfoa או c-8 עלול לגרום לסרטן". ד"ר איתי גל y-net

עולם המטבח מביאים תחליף חדש לטפלון המגיע עכשיו מקוריאה: סדרת מחבתות וסירים שעשויות יציקת אלומיניום והמצופות neoflam מחבתות בחומר קראמי מוגן פטנט ששמו אוקולון, העשוי מחול סלעים. לדברי היצרנים, תהליך הייצור הוא ידידותי לסביבה, הציפוי עשוי מחומרים טבעיים בלבד, והוא אינו פולט חומרים רעילים. הוא מתאים לחימום עד 450 מעלות צלזיוס, והוא עמיד במיוחד בפני שריטות.

בדקנו: בזכות המבנה המחורץ של תחתית המחבתות, יש להן מוליכות חום גבוהה, המאפשרת בישול בעוצמה נמוכה וחיסכון באנרגיה. הציפוי אכן מאפשר שימוש במעט מאוד שמן, אינו מושפע ממזון בעל חומציות גבוהה, מונע הידבקות של המזון, ומאפשר ניקוי קל ופשוט תחת מים זורמים.

התחליפים הקיימים היום בשוק בדמות התרמולון והטיטניום מהווים גם הם תחליף לטפלון, אך מחירו היקר של הטיטניום יורד מסדר היום כשמדובר בצרכן הממוצע ואילו התרמולון אינו עומד באותם איכויות של האקולון.

המחבת הבריא מגיע בצבעים שונים ובמגוון עומקים וקטרים, ואם רוכשים גם מכסה עם פתח לשחרור אדים, השמחה רבה.

כתבת תדמית מאת: המחבת הבריא מבית neoflam

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו