הטוב, הרע והמכוער
אוכל - מחבר בין הגוף לנפש. צילום: 123RF
על סטטינים, כולסטרול ומה שביניהם
בעשור האחרון הצטברו אט אט עוד ועוד עדויות מגורמים רפואיים מהימנים ביותר, כמובן כאלה שאין להם אינטרס כלכלי בתרופות להפחתת כולסטרול, המראות שמרבית האנשים הנוטלים סטטינים למיניהם (סימבסטטין, ליפיטור, קרסטור ודומיהם), לא ירוויחו מהם שנות חיים. בעיקר מדובר באותם אלה שלא חולים במחלת לב ונוטלים את התרופות אך ורק כדי להוריד את רמות הכולסטרול, מה שנקרא בשפה הרפואית מניעה ראשונית. קבוצה זו של נוטלי סטטינים, המהווה את מרבית הנוטלים תרופות אלה, לא תרוויח יותר שנות חיים בהשוואה לאלה שאינם נוטלים.
מה שזה אומר הוא שתמונת הדם שלהם תיראה יותר טוב, הכולסטרול וה- LDL ירדו, ה- HDL (הכולסטרול "הטוב" ) יעלה, אך בשורה התחתונה התרופה לא תאריך את חייהם, או שתאריך אותם במקצת, ואז נשאלת השאלה אם רווח קטן זה מצדיק את תופעות הלוואי הרבות הצפויות לאנשים אלה.
זה די מדהים כיצד נוצר קונצנזוס כה חזק בקרב רופאים, עד לרמה שהם מתבטאים בחצי צחוק חצי רצינות שמבחינתם היו צריכים לשים את הסטטינים בזרם המים. האמונה של הרופאים כה עזה בחשיבותם של תרופות אלה שכאשר הצטברו אצלי העדויות לכך שיתכן ש"המלך הוא ערום", לקח גם לי זמן להעיז ולחשוב שאולי כל העסק הזה הוא לא כל כך נפלא כמו שמנסים למכור לי.
קצת יותר קל לי לערער על האמונה האיתנה בסטטינים מפני שנסיוני עד היום לימד אותי להיות חשדן כלפי חברות התרופות. כל שמעניין אותן זה הרווח בסוף השנה וערך המניה הנסחרת בוול סטריט. אם לרגע השליתם את עצמכם שיש לחברות התרופות אינטרס כלשהו בשיפור רמת הבריאות שלכם, אתם מוזמנים לצאת מעידן התמימות. אני כבר לא שם, ומאחר וידועה לי עוצמתם הכלכלית העצומה של חברות אלה והשפעתן הרבה על הרופאים, אני חשדן שבעתיים לגבי תרופות ולגבי תוצאות מחקרים הממומנים ע"י חברות התרופות. בעצם כמעט כל המחקרים המתבצעים על התרופות.
לאחר שנשתחרר מהסטטינים אסקור עדויות רבות המערערות על תיאוריית הכולסטרול. מסתבר שגם לגבי מוסכמה עתיקה ואיתנה זו יש אנשי מקצוע רבים ורציניים, כמו גם ממצאים מחקריים רבים, המערערים על תיאוריה זו וחשוב להכירם. כך נוכל לעשות שיקולים מושכלים לגבי ניהול הבריאות שלנו וניהול התרופות שאנו נוטלים.
מן הראוי שתתפרסם באתר זה כתבה מפורטת ורצינית בנושא ולא רק כפרומו להרצאה בתשלום.