ecosupp_FLY

Powered by WP Bannerize

ecosapp_CU_R

Powered by WP Bannerize

אורגני לטווח הארוך

מאת: אמבר רוגע – מנחת סדנאות לתזונה טבעית
דליק ווליניץ, שחקן מוערך ומנחה תוכניות טלוויזיה ורדיו מאז שנות ה-80, ופעיל בנושאי איכות הסביבה, בוחר להתייחס דרך זווית אישית מאוד בכנס "אוכלים בריא 6" להישרדות בעולם מלא רעלים

החקלאות האורגנית עשתה כברת דרך ארוכה מאז הימים בהם נחשבה לגחמה אזוטרית של צדקנים ותמהונים שמתעקשים משום מה להפריד בין חומרי הדברה רעילים- לבין המזון העולה על צלחתנו. בעשורים האחרונים ראינו שינויי תפיסה ציבוריים ועלייה במודעות לנזקים ולסכנות שבריסוס חסר האחריות של פירות וירקות קונבנציונליים, ועדיין, אין ספק שהחקלאות האורגנית זקוקה לא פחות מפעם לסנגורים בולטים וכריזמטיים, כמו השחקן והפעיל הסביבתי דליק ווליניץ, שידברו בשמה.

אם השאיפה הראשית של החקלאות הרגילה היא להפיק כמה שיותר תוצרת בכמה שפחות שטח וכמה שפחות הוצאות, הרי שלחקלאות האורגנית יש כמה שאיפות נוספות: לשמור על הערך התזונתי המקסימלי של התוצרת ועל בריאות הקרקע בה היא גדלה. שתיהן מכוונות לאותה מטרה – האכלת אוכלוסיית העולם כולו ללא הגעה למצב של מחסור ורעב, אבל אם תשאלו אותי, יש כאן עניין של ראייה לטווח קצר לעומת ראייה לטווח ארוך.

הטענה העיקרית של התומכים בחקלאות הרגילה היא שאין ברירה אלא להתמודד עם המצב הנוכחי כמות שהוא: קצב גידול האוכלוסייה האנושית הולך וגדל, ובהתאם לכך חובה להפיק באופן מיידי כמה שיותר תוצרת חקלאית, ולהתעלם אגב כך מכמה בעיות "שוליות" שהגישה הזו יוצרת: שחיקת פוריות קרקעות, זיהום מקורות מי שתיה, ועוד נזקים סביבתיים. אבל בואו נחשוב רגע לטווח הרחוק. אם נצליח בעוד 20 שנים להגיע בעזרת הנדסה גנטית, חומרי הדברה ודשנים סינתטיים להגיע לרמת ייצור שתספק מספיק אוכל לתושבי העולם כולו, אבל בעוד 50 שנים לא יהיו לנו יותר אדמות פוריות ראויות לגידול חקלאי, או מים ראויים לשתייה – האם בחרנו בדרך הנכונה?

דליק ווליניץ, שחקן מוערך ומנחה תוכניות טלוויזיה ורדיו מאז שנות ה80, ופעיל בנושאי איכות הסביבה, בוחר להתייחס לנושא הזה דרך זווית אישית מאוד. בכנס "אוכלים בריא 6" העביר את ההרצאה "הישרדות בעולם מלא רעלים" – כותרת עגמומית וקודרת למדי, אך בוודאי לא תופתעו לשמוע שגם בנושאים מייאשים כמו איכות הסביבה אפשר לטפל בלהט שזור בהומור.

החיבור של דליק לנושא איכות הסביבה והמזון האורגני קרה דרך חוויותיו האישיות – התקף לב בגיל צעיר שגרם לו לעצור את המרוץ ולהתבונן מחדש בעולם. כחלק מתהליך השיקום השליך מעליו הרגלים כמו עישון וכמו אכילת מוצרים מהחי, ועם החיבור מחדש לתזונה המבוססת בעיקר על ירקות ופירות, הגיעה ההבנה שאלה צריכים להיות נקיים מחומרים שנויים במחלוקת עד מסוכנים, או במילים אחרות – אורגניים.

סדרת תחקירים עיתונאיים שערך בנושאי איכות המים והחקלאות הקונבנציולית, הפגישה אותו עם רבים מקובעי ההחלטות, ראשי המשרדים הממשלתיים וארגוני הנגד, עם מומחים ועם מעבדות בדיקה, וחשפה את המצב החמור של אי-הפיקוח על החקלאות. מריכוזי זרחן אורגני בשדות בחריגות עצומות של פי 300-400 מהמותר (מדובר על ממצאים מלפני כ20 שנים); פירות כמו אבטיחים המגודלים בשדות פיראטיים ולכן לחלוטין לא מבוקרים, ובכללי – הבדלים עצומים בבדיקות מעבדה בין כמות הרעלים שנמצאו בירקות ופירות מרוססים לבין אורגניים.

האורגני- חקלאות חברתית (צילום: ארטישוק מולטימדיה)

האורגני- חקלאות חברתית (צילום: ארטישוק מולטימדיה)


בעוד שהתוצרת הישראלית המיועדת לאירופה עוברת בדיקות קפדניות כדי להתאים אותה לסטנדרט האירופאי המחמיר ולכן נקייה למדי מחריגות מהתקן המותר, החקלאי המשווק את תוצרתו לתוך ישראל אינו חושש מבדיקות כאלה – גם אם התוצרת שלו תיבדק ותיתפס עם כמות רעלים גבוהה בהרבה מהמותר, לא מרחפת מעל ראשו סכנת ענישה מרתיעה, מכיוון שהתחקיר של דליק העלה שמאז קום המדינה ועד היום לא עמד חקלאי אחד לדין על שימוש 'לא נכון' בחומרי הדברה.

ביוזמתו של דליק ואחרים הוקמה העמותה לצרכני מזון אורגני, שביקשה להביא את הנושא לסדר היום הציבורי בישראל, להסביר ולחנך לחשיבות הצורך בחקלאות נטולת רעלים, ולעקור אמונות מיושנות כגון זו הגורסת שראוי לרסס צמח בקטנותו כדי שילמד להתגונן ולא יפתח רעילות גבוהה יותר בשלב מאוחר יותר, בו יאלץ להתגונן מפני חרקים.
אחד היתרונות של חקלאות אורגנית, מעבר לצמצום הפגיעה באדמה, הוא בכך שלפירות וירקות אורגניים תכולה גבוהה יותר של ויטמינים ונוגדי חמצון, התורמים לבריאותנו ולחוסן שלנו. אמנם גם על כך יש ויכוחים ועדויות לכאן ולכאן: מחקר מקיף ב2012, שבחן מאות מחקרים קודמים, מצא ראיות מועטות ליתרונות הבריאותיים של תזונה אורגנית; מנגד, מחקר מקיף עוד יותר שפורסם ממש לאחרונה מצא שמזון אורגני אכן מכיל יותר חומרים נוגדי חמצון ורמות נמוכות יותר של מתכות רעילות כמו קדמיום וחומרי הדברה, שנמצאו בכמויות של עד פי 4 בגידולים רגילים. דבר אחד בטוח – גם המגנים על חקלאות רגילה מודים שגידולים אורגניים מכילים פחות חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה, ואף אחד מאיתנו אינו מוכן עדיין ליום שבו האנטיביוטיקה תהפוך לחסרת תועלת.

דליק שייט איתנו בהרצאתו בין אנקדוטות קלילות על חייו לבין עובדות קשות על מצב התוצרת שאנחנו צורכים בלי דעת ותנאי הקיום של חיות משק, בין טקסטים בודהיסטים מלאי חמלה לבין תיאור מאבקים מאחורי הקלעים ואיומים שספג במהלך השנים תוך ניסיונותיו להשפיע על דעת הקהל.

אז אפשר לסיים בנימה פסימית: רעלים לא חסרים מסביבנו – במים שאנחנו שותים, באוויר שאנחנו נושמים ובאוכל שאנחנו צורכים, ומי שצריך לדאוג להיפטר מהם איננו עושה את זה. אבל אפשר גם לבחור בנימה אופטימית: זה תלוי רק בנו.

 

לאתר של אמבר רוגע

השאירו תגובה: