מה חדש בתחום הפרעות קשב וריכוז?
הפרעת קשב היא אחת התופעות המדוברות ביותר, יש סביבה מחלוקות וויכוחים וללא ספק היא מעסיקה הרבה מאוד הורים, ילדים ואנשי מקצוע. שיעורי האבחון הולכים וגדלים ובמקביל שיעורי השימוש בתרופות להפרעת קשב נוסקים. בכנס שמסוקר כאן ממש המרצים הציגו את הנושא מפרספקטיבות שונות ומעצימות.
דברי פתיחה של שי גולדן, עיתונאי וסופר, נפגע תרופות יתר:
הכנס עוסק יותר ברפואת יתר – סמים. אנחנו מלעיטים את עצמנו והקרובים אלינו בהרבה מאוד כימיקלים שאנחנו לא בהכרח מודעים לסכנה שלהם. "אני עצמי", מספר שי, "התנדבתי להשתמש בתרופות. היה לי התקף חרדה ראשון בגיל 14. סבלתי מקור, זרמים בגוף, חולשה והתעלפויות מרובות. הרופאים לא הבינו מה זה, וכך זה נמשך עד גיל 25. יום אחד חבר אומר לי, יש לך התקפי חרדה. הגוף שלך נכנס לסטרס ועושה shutdown, כדי להקל על עצמו". שי הלך לפסיכיאטר, קיבל תרופה, התרופה עזרה והקלה עליו מאוד, התקפי החרדה לא פחתו אבל היו מתונים יותר, אבל לאחר תקופה, התקפי החרדה חזרו במלוא עוצמתם, והפסיכיאטר המליץ על הכפלת המינון, כי הגוף התרגל . וכך חוזר חלילה; כשהתרופה במינון המקסימלי לא עזרה יותר, הפסיכיאטר נתן לו תרופה אחרת. ושוב חוזר חלילה. הוא הבין שמשהו לא בסדר, התחיל לקרוא, גילה בעצמו דבר מרתק שהגוף מתייחס לתרופה כאל אויב ויש קרב בתוך הגוף שלו בין החומר הכימי לגוף, והגוף יותר חזק מכל חומר כימי, ואז אנחנו דוחפים חומר כימי אחר, וברגע זה החליט להיגמל.
מנחה הכנס: שי גולדן
בגיל 45, הגיע למסקנה שהוא מכור לסמים והחליט לשים לזה סוף, הפסיכיאטר לא המליץ אבל עזר לו להיגמל ע"י הפחתה הדרגתית במינון. חצי שנה לאחר מכן, הוא היה ללא תרופות ופתאום לאוכל היה טעם, לבושם היה ריח, למוזיקה היה צליל נהדר. לאחר 2-3 שנים שהוא גמול, פגש את גיא ובתיה מאומגה 3 גליל, נרתם למטרה וזו הסיבה שהוא כאן.
רותם אליזרע – כתב הבריאות של ידיעות אחרונות – על הקלות הבלתי נסבלת של השגת התרופות להפרעת קשב וריכוז
רותם החליט לנסות להשיג רטלין. נכנס לאפליקציית הטלגרם, כתב שהוא מחפש לקנות אדרל, ענה לו "מר בין בשמחה", אתה מוזמן להפגש איתי בככר הבימה, תביא 500 ₪ ל-10 כדורים. פגישה לאור יום, אדם ללא כיסוי פנים, לוקח ממנו את הכסף ונותן לו שקית עם הכדורים. רותם שואל אותו אם הוא לא חושש מהמשטרה? האדם עונה לו כי 4 שנים הוא מוכר את החומר ומעולם לא נתקל בשוטר או מישהו שאוכף את זה. איך אני יודע שהתרופה אמיתית? שואל רותם? אתה לא יודע, אתה חייב לסמוך עלי, עונה המוכר. אין לך בעיה מוסרית למכור לי? שואל רותם? אני לא סוב מהפרעת קשב וריכוז אומר המוכר, התפקיד לי הוא למכור לך ואתה תבחר אם לקחת.
ב-4 השנים האחרונות ישנה עליה של 14% בצריכת התרופות הללו, ריטלין, קונצרטה ואדרל ודומיהן בגילאים 5-14. מליון מרשמים בשנה, יותר גברים מנשים. איפה יש הכי הרבה מרשמים? תל אביב כ-250000 מרשמים. איזור השרון 180000 מרשמים. ישובים מבוססים, יכולים לשלם עבור מבחני הטובה, האבחונים והתרופות.
40% מהילדים בכיתה באזור תל אביב משתמשים ברטלין. בערוץ 2 לקחו ילד שרק חולם, אין לו בעיות אחרות פרט לכך. חצי שעה אצל רופא המשפחה, והאמא השיגה רטלין מהרופא.
אז מה הבעיה עם הרטלין? תופעות הלוואי! קשיי שינה, פגיעה בתיאבון, טיקים, עצבנות, עלייה ברגישות לגירויים, תחושת דפיקות לב מואצות ועוד…
האם בהכרח אני צריך לקחת את התרופה ולסבול מכל תופעות הלוואי הללו?
הרבה פעמים אנחנו בוחרים בדרך הקלה ביותר כי אין זמן לשבת עם הילד, או לנסות פתרונות אחרים. וכשהיועצת החינוכית אומרת לנו שיש בעיה, הולכים לרטלין. עומר, ילד בן 10 מהרצליה כתב פוסט בפייסבוק: "אל תסממו אותי! תנו לי צ'אנס להיות ילד רגיל!"
פרופסור ראסל בארקלי חוקר בינלאומי להפרעות קשב וריכוז אמר – אנחנו באבל, עצובים, כי הילד שלנו לא בסדר, אנחנו רק רוצים לסלק את התחושות הללו, והפתרון הקל הוא טיפולים תרופתיים, זה לא אבל גדול כמו אוטיזם או מוות, אבל עדיין בתחושת אבל שאנחנו חווים.
משרד הבריאות נלחם בתופעות האלכוהול המזויף והסיגריות המזויפות, אבל לא משקיע באיתור יצרני התרופות המזויפות והבלתי חוקיות בכלל וניתן היום להשיגן בקלות רבה דרך רשת הטלגרם. מצד שני, בבתי המרקחת התרופות הללו מאוחסנות בכספת, כי הן נחשבות לתרופות נרקוטיות, יש פה ניגוד גדול.
שיעור המאובחנים עולה ובצדק, בעולם של המון מידע וגירויים, משחקי מחשב ומסכים, אבל במקביל מספר מקבלי התרופות חסר תקדים, לתרופות יש יעילות, לפעמים יעילות לחלק מהאוכלוסיה אבל לפעמים נדמה שזה הפתרון הקל, הראשון, צריך לנסות דברים אחרים, תהליכים אחרים. השימוש בתרופה צריך להיות מוצא אחרון, לא ראשון.
ד"ר מיכאל אבולעפיה – פסיכיאטר ילדים – תרופות הן לא גזירה משמיים – טיפול שורשי בקשב וריכוז
ילד מרטיב, ילד להורים גרושים, ילד שאוכל ג'אנק פוד, ילד עם לקות למידה? ילד שהילדים שלו לא בבית? ילד מוכשר ואפילו גאון שנמצא במסגרת לא מתאימה לו? ילד שמבלה שעות מול מסך, לא יהיה מרוכז. אז איך רק 15% מהילדים נוטלים רטלין? איך היום ילד יכול להיות מרוכז בכלל?
ד"ר אבולעאפיה
בא ילד למרפאה, מפנים אותו למבחן טובה, מוכיחים שעם רטלין הוא מרוכז יותר, משתמשים בתרופה, למרות שיכול להיות שהילד מדוכא, או יש לו חרדות, אבל אף אחד לא שואל את עצמו למה הילד לא מרוכז?
ילדים מעבירים את רוב שעות היום שלהם עם ילדים בגיל שלהם, הסמכות ההורית מתפוררת.
מוטיבציה – ילד עם חוסר מוטיבציה לקות למידה אין תרבות למידה בבית, יכול להיות שיהיה לא מרוכז.
ילדי אינטרנט – ילדים שחיים עם ציורים פורנוגרפיים, או משחקים, לא חיים בעולם מציאותי, אנחנו חייבים להתחיל לקחת החלטות מה עושים עם זה.
תקשורת עם ההורים – 30000 זוגות מתחתנים בכל שנה, 10000 זוגות מתגרשים כל שנה. הילד לא מכיר את התקשורת הפשוטה.
חינוך – אנחנו לא מחנכים את הילד לתת, הילד מקבל כל הזמן לא יודע להתחשב בזולת, לא יודע לתת, אין גבולות. הילדים עסוקים כל הזמן בעצמם במקום בזולתם.
גבולות – אנחנו נותנים להם שמות, דור ה-Y, ילדי אינדיגו, ילדי קריסטל, ילדים בבית שאין לנם מושג שצריך להקשיב להורים שלנו. חיבור טוב לילד הוא חשוב מאוד, כי כשיש חיבור יותר, יש יותר גבולות.
מגע – עיסוי, שמן שקדים, טיפות לבנדר לפני השינה, חיבוק לילד. חשוב מאוד!
זמן איכות – להיות נוכח, בעיקר אבא! הדמות הסמכותית! להיות באמת עם הילד.
חינוך לעצמאות – ילדים תלותיים, ילדים עם חרדות נטישה, פיתוח היצירה, ילדים עם חרדות, קליפת המוח הפרונטלי עסוקה בתקשורת יצירתית, היא מתבלה עם ההתמכרות לאינטרנט.
אהבה מורגשת – הילד צריך להרגיש שהוא אהוב!
תפישת ביחד – כמו בצבא! השני חלק ממני.
חשוב מאוד! אין היום טענה תורשתית – יש לנו 150 חומרים כימיים שאנו מפרישים, אין גן ישיר של התנהגות. לא מצאו גן כזה.
לחשוב שוב מה זה בית ספר? האם זה 36 ילדים בכיתה, שהילד עם הבעיות יושב אחורה? או שזה לבנות את הנפש, שהילד הזה יהיה ילד יותר טוב, חייל יותר טוב, אדם יותר טוב. ובמקביל יוכל ללמוד יותר טוב.
נווה צור – שחקן
נווה צור, שחקן, בן 25, סובל מהפרעת קשב וריכוז, לא עניין אותו בית הספר, רצה להיות שחקן, הוא תמיד ידע שהוא יכול להיות מרוכז בדברים שמעניינים אותו, ההורים מאוד רצו לעזור לו, לקחו אותו לכל מיני אבחונים, באבחונים יצא שהוא ילד מאוד חכם אבל עם הפרעת קשב וריכוז. מלחמת לבנון השניה מאוד טלטלה אותו, הוא גר בצפת, פתאום פיצוצים ובומים, נכנס לחרדות, לא יכול היה גם אם רצה להתאמץ ולרצות את ההורים שלו להצליח להתרכז בשיעורים, וזה גם לא עניין אותו. נתנו לו גם רטלין וגם קונצרטה וזה לא עשה לו טוב, זה עשה אותו זומבי וגם החברים שלו אמרו לו שהוא עצוב, למה אתה לא מצחיק? איפה נווה? החליט להפסיק לקחת את הרטלין אבל עדיין לא הצליח להתרכז. מאוד רצה לרצות את ההורים אך לא הצליח.
נווה צור
עניין אותו לצייר, חוגים כמו חוג קפוארה, בני עקיבא שם ממש פרח כי השתתף בהצגות, ולא האין ששם העתיד שלו כי המסגרת כל הזמן שידרה לו שהוא צריך להצליח בלימודים.
הוא נשר מבית הספר, שלחו אותו לפנימיה, שהיתה על מנחת של מטוסים שזה בלבל אותו מאוד בגלל הטראומה של המלחמה, לא מצא את עצמו שם במגמת נגרות. עזב את הפנימייה לאחר חודש, הסתגר בחדרו, כחודשיים, עד שאביו דפק בדלת ואמר לו: מה התכנית? מה אתה הולך לעשות עם החיים שלך?
הוא חשב ואמר לאביו שהוא רוצה להיות שחקן, ובעזרת אביו, הוא נרשם ללימודי משחק, קיבל בטחון עצמי, ניגש לאודישן לסדרה רמזור, עבר את האודישן, ומאז נכנס למסלול של הצלחות גם בלימודים וגם בקריירה.
אז נווה צור, המצחיק של הכיתה, מצא את האושר שלו, משהו שיש לו תשוקה אליו, שעושה לו טוב, שמעניין אותו ושהוא גם טוב בו.
גיא בן צבי – מייסד ובעלים של אומגה 3 גליל
גיא בן צבי, טייס ואיש הייטק בעברו, מייסד אומגה 3 גליל, ללא הכשרה בתחום הרפואה או התזונה, סיפר את סיפורו האישי שהביא אותו להקים את החברה.
הילד האמצעי מבין חמשת ילדיו סבל מהתפרצויות זעם וטיקים, בגיל 6 וחצי אובחן עם תסמונת טורט, קיבל כדור בשם הלידול, שהעלים את התפרצויות הזעם והטיקים אבל הפך את הילד לזומבי, דבר שאשתו והוא לא היו מוכנים לקבל. גיא נכנס לאינטרנט, ובחיפושיו אחר מזור לבנו, מצא פורום תמיכה בארה"ב, סיפר את סיפורו בפורום וקיבל תשובה: תוריד לו סוכר ועמילן, תוריד מזון מעובד בעיקר שמנים צמחיים, ותן לו אומגה 3 מדגים.
הילד היה מכור לג'אנק פוד וסוכרים ולכן ניסה לתת לו אומגה 3. במינון גבוה של אומגה 3 קרה נס. לאט לאט, התסמינים פחתו, והילד גם התחיל להוריד סוכרים ומזון מעובד.
הילד גדל, ולא כל כך רצה ללמוד. בכיתה י' הוא החליט שהוא לומד! ישב ועשה בגרויות, שנת שירות במכינה קדם צבאית, התגייס לצבא והיום הוא טייס בחיל האויר. סיפור הצלחה!
גיא בן צבי
על פי גיא בן צבי, ישנם 4 עמודי תווך של חיי הבריאות שלנו: מזון, רעלים, מגע ותנועה.
מזון – מזון יכול להבריא וגם יכול להזיק. מחלות כרונית = דלקת. כיום התזונה עתירת עמילנים וסוכרים מזון מעובד ושמנים צמחיים וזה מקור לדלקת בגוף ולמחלות כרוניות וגם לבעיות קשב וריכוז. וגם חוסר באומגה 3 .
רעלים – אנחנו צריכים מנגנון סילוק רעלים יעיל בגוף המכיל נוגדי חימצון, כבד וכליות שדואגים להפטר מרעלים אבל אם יש עודף של רעלים בגוף זה עושה אותנו חולים.
מגע – המגע חיובי ובריא כשיש לנו קשר אנושי, בין האמא לעובר, בים האמא לתינוק, בין שני בני זוג, במשפחה, הקשרים הללו גורמים לנו להיות בריאים. לעומת זאת, ניכור, תסכול, כעס ורגשות קשים גורמים למחלות.
תנועה – שני מרכיבים חיובים: תנועה אירובית, וכוח. כשאנו יושבים כפוף, ישיבה ממושכת מול מסך פוגעת בבריאות שלנו.
אם נהיה בכל אחת מהתחומים הללו מעל קו האמצע, החיים שלנו יהיו חיוביים ונקום עם חיוך בבוקר.
אנחנו חברה שחולה ממחלות לא זיהומיות, לא כולירע וסלמונלה, אלא מחלות כרוניות.
מגיפת האוטיזם – בשנת 1970 1 מתוך 10000 ילדים אובחן, מחלה מאוד נדירה, בשנת . 2018 1 מ-59 ילדים, מחלה מאוד נפוצה
הפרעות קשב – ב-1970 בכלל לא דיברו על זה. ב1998 1 מתוך 17 ילדים אובחן כADHD. ב2016 1 מתוך 10 ילדים. זה לא רק באוטיזם והפרעת קשב, זה מלא מחלות כרוניות אחרות. סוכרת למשל, בארה"ב, בשנת 1960 1 מ100 איש חולה בסוכרת 1% מהאוכלוסיה. 2015 – 1 מ13 איש חולה בסוכרת.
בארץ המצב לא יותר טוב, מנתונים של קופת חולים מכבי, 1 מתוך 80 ילדים בישראל מוגדר כאוטיסט 1 מכל 6 ילדים ב2014 עם ADHD. ישראל מ"ס 1 בעולם בצריכת ריטלין, עברנו את ארה"ב!. בקצה כל גרף כזה יושבת תעשיית תרופות שמגלגלת מיליארדים.
רטליו(קשב וריכוז), ריספרדל(אוטיזם) ומטפורמין (סוכרת), לצד הסטטינים , הכנסות של טריליוני דולרים של חברות התרופות, חיה על מחלות שלא היו קיימות לפני 40 שנה.
פרופסור מייקל קרופורד טוען כי ההומו ספיאנס, שהוא היצור האנושי שנשאר בעולם, שרד בזכות גידול של הראש ולא של הגוף. צמיחת המוח היא שגרמה לו לשרוד ולא צמיחת הגוף. הגוף הוא חלבון, המוח הוא שומן.
אומגה 3, כולסטרול וויטמין E – 3 חומצות שומן חשובות למוח. לא רק אומגה 3.
חלב אם אנושית יש בו מעט מאוד חלבון ומעט סוכר, זה בעצם אמולסיה של חומצות שומן ובתוכן אומגה 3.
מותר האדם מהקוף – אומגה!
שני יצורים אנושיים חיו על פני כדור הארץ, ההומוספיאנס והאדם הנאנדרטלי, שחסרה לו האונה הקדמית. וההומוספיאנס לפני 164000 שנה, התחיל לאכול דגים וצדפות, וכל האונה הקדמית שלו התפתחה, היכולת לתכנן, לבנות וליצור.
אנחנו בנויים מתאים שמכילים המון ממברנות, קרומים בתוך קרומים, וכל החיים קורים בממברנה והממברנה היא שומנית ואיזה שומנים הכי חשובים לממברנה? שומן רווי, שומן חד בלתי רווי, ושומן רב בלתי רווי.
גם כולסטרול וויטמין E חשוב, בלעדיו הממברנה מתה וגם אנחנו מתים.
המזיק – שומן טראנס.
הממברנה, צריכה להיות חזקה, וגם חלקים ממנה צריכים להיות חדירים.
כשאנחנו מכינים צי'פס בשמן זית, השמן מתחיל להעלות עשן, והופך לשומן טראנס. זה נקרא טרנסיפיקציה. בצ'יפס הזה יש שומן טראנס שגורם לממברנה להיות בלתי חדירה, ובמקום מקטע גמיש יש לי עוד מקטע קשיח וכך האות העצבי לא יעבוד כמו שצריך.
אומגה 3 זה תכונה כימית של חומצת שומן. EPA ו-DHA הן חומצות השומן היחידות שחשובות. נמצאות בשמן דגים, אומגה 3 צמחית לא רלוונטית כי אנשים רגילים ממירים 20% לEPA ו-DHA במקסימום אבל ילדים עם הפרעות קשב ומבוגרים עם מחלות כרוניות לא ממירים מספיק, לכן הם צריכים לצרוך EPA ו-DHA.
EPA – מערכות בקרת המחלה של הגוף. במקרה שמגיעה מאומגה 3, נוצרת מערכת הגנה חיובית של קרישיות רק במקרה של פציעה או חתך. במקרה שמגיעה מאומגה 6, גורמת להיווצרות קרישי דם ספונטניים, גם כשאין סיבה להיווצרות שלהם, וכך אנחנו מקבלים שבץ מוחי והתקף לב. מערכת שנייה היא אלרגיה – נכנס לי אבק לריאות, אני משתעל זוהי תגובה אלרגית חיובית המסלקת את הפתוגן , זה אם מגיעה מאומגה 3. אם מגיעה מצריכה מרובה של אומגה 6, כל חשיפה לקטנה אלרגן כמו קרדית אבק הבית או פרווה של חתול, תגרום להתקף של אסטמה ובמקרה ה חייבים נטילת אנטי היסטמינים.
מערכת שלישית, מערכת חיסון שצריכה לעצור מחלות זיהומיות. אם היא מונעת ע"י אומגה 6, נגרמת מחלה אוטואמונית, מערכת החיסון תוקפת את הגוף ללא סיבה ברורה.
DHA בונה את המוח שלנו, וגם בסינפסה שזה מקום שבו שני תאי עצב מדברים אחד עם השני, יש DHA.
אומגה 3 מתחמצנת, מי מגן עליה?, ויטמין E, הוא היחידי שיודע להגן על אומגה . איפה יש ויטמין E? רק במזון שומני צמחי כגון שקדים אגוזים, זיתים, גרעינים.
ויטמין E, צריך ויטמין C שיגן עליו כדי שהוא ויטמין E לא יתחמצן. לכן יש לצרוך פירות (במידה, לא יותר מפרי אחד ליום) וירקות.
כולסטרול – מאוד חשוב למוח ולתאי העצב. הגוף שלנו מייצר וגם סופג, ולוקח אותם לכל חלקי הגוף.
LDL ו-HDL הם צוללות שמסיעות את הכולסטרול לכל חלקי הגוף. קופת חולים אומרת מקסימום 200, אבל הגוף שלנו דורש לפחות 250. כולסטרול נמוך מקושר למחלות פסיכיאטריות.
כולסטרול לא מנבא שום דבר לגבי מחלות לב. רק פרמטר אחד מנבא, אינדקס אומגה 3.
מתוך 1000 איש, בסיאטל 240 איש מתים בשנה משבץ מוחי, ביפן מתים 10 מתוך 10000 איש.
אינדקס אומגה 3 מאוד חזק, המון מחלות ואוכלוסיות סובלות ממחסור באומגה 3. ביפן לא מתים משבץ.
תינוק בלידה נולד עם אינדקס אומגה 3 9. האימא בתחילת ההריון על 7 ובסופו על 5.
ילדים עם ADHD עם אינדקס 4.
גיא בן צבי ביחד עם בית חולים זיו, ערכו בדיקה האם אומגה 3 עוזרת לקשב וריכוז.
הילדים התחילו עם אינדקס אומגה של 5, והגיעו ל10. הילדים שיפרו מאוד את המדדים של הילדים.
המלצות: להפחית סוכר ועמילן, להגביר אומגה 3, לצרוך מספיק זרעים בשביל ויטמין E או לצרוך תוסף, לקבל שומן רוווי מבשר, דגים, שמן קוקוס, ויטמינים צמחיים מירקות הרבה ופירות מעט, לא לפחד מכולסטרול וטריגליצרידים, לחיות ללא תרופות זה אפשרי אם נאכל נכון.
אסף פסטינגר – זה לא (רק) ספורט
אסף פסטינגר, דיאטן בוגר תואר שני במדעי התזונה (Sc.M) והבעלים של סטודיו Community M– מאמן ספורט
הגיע מקיבוץ דפנה מהצפון, ודיבר על פעילות גופנית וכיצד היא יכולה לעזור להפרעת קשב וריכוז.
ילד מפריע בכיתה, המורה מוציאה אותו מהכיתה, הילד חוזר, הוא מוכן שוב לשחק, ונוצר המצב ההפוך, לא מבינים את הילד, נתנו לו לצאת, הוא חוזר ורק כועסים עליו יותר. המורה גם מתוסכלת והילד מקבל את החותמת, זה עם ההפרעות קשב וריכוז, המורה מתקשרת לאמא שהילד צריך לקחת רטלין.
אסף היה בכיתה ח, יושב כין אימא שלו שמתחננת מבית הספר לקבל אותו, לבין המורה שטוענת שהוא מפריע, לבין היועצת שאומרת שהוא צריך לקחת ריטלין. שום דבר לא עניין אותו. למה הוא צריך בגרות?
חשב שלא ימשיך ללמוד, ולאחר הצבא, הרגיש שכשהוא רוצה משהו, הוא יכול לעשות אותו, החליט לצאת למסע, אחרי מלחמת לבנון השניה, יצא למסע ועושה שינוי באורח החיים שלו. עניין אותו תזונה, פעילות גופנית, הפסיק לעשן, והחליט להתמודד עם לימודים אקדמיים.
תופעות הלוואי של התרופות מאוד לא טובות, אבל 30% מהילדים ממשיכים לקחת את התרופות למרות זאת כי הם רוצים לרצות את המערכת.
אותם אנשים פונים גם לטיפול CBT, טיפול שעוזר למטופל לשלוט בבעיה, אך זה טיפול ארוך ויקר, לא מתאים למעמד סוציו אקונומי נמוך. בנקודה זאת פעילות גופנית עוזרת כי מעלה את ריכוז הדופאמין המוח. BDNF – חלבון שנחוץ לתפקוד תקין של המוח, ולאחר פעילות גופנית ישנה עלייה של אותו חלבון במוח.
פעילות גופנית משפרת את הזכרון, ועשרות מחקרים שמראים שפעילות גופנית היא תרופה לכל דבר.
כוון מחקר נוסף הוא בילדים עם הפרעת קשב וריכוז שפעילות גופנית משפרת את המדדים שלהם.
גם פעילות גופנית חד פעמית וגם פעילות גופנית ממושכת לאורך זמן.
במסגרות לימודיות והן בעבודה., פיתח אסף וביצע מחקר במסגרת עבודת התזה של התואר השני במדעי התזונה בו נבחנה השפעת פעילות גופנית בעצימויות שונות על חומרת תסמיני הפרעת קשב וריכוז באוכלוסייה של בוגרים צעירים. מטרת המחקר לבחון השפעת תוספת פעילות גופנית בעצימות קלה-בינונית, דופק נמוך, בהשוואה לתוספת פעילות גופנית בעצימות בינונית-גבוהה, דופק גבוה, ובנוסף השפעת תוספת פעילות גופנית אקוטית, חד פעמית, וסדרתית, בת 12 אימונים, על 60 סטודנטים.האימונים בוצעו בשיטת האימון הפונקציונלי, שבהגדרתו משפר את מגוון מרכיבי הכושר הגופני ומטרתו העיקרית הנה שכלול התפקוד היומיומי.
ואלו מסקנות המחקר שלו:
להשפעה מיידית – אימון חד פעמי בעצימות גבוהה
כאשר אנחנו צריכים להתכונן למבחן או לפגישה חשובה, מומלץ לבצע פעילות בעצימות יחסית גבוהה כדי לראות שיפור מהיר בקשב ובאימפולסיביות. תוצאות המחקר מראות שלאחר פעילות גופנית אחת כאימון ראשון, ניראה שיפור מובהק בקשב ובאימפולסיביות רק בקבוצה שבצעה אימון בעצימות בינונית עד גבוהה, דופק גבוה. בנוסף, מחקרים אחרים מראים שפעילות בעצימות בינונית עד גבוהה מביאה לירידה במתח הנפשי, דבר חיוני להגעתנו באופן מיטבי לאירוע חשוב כדוגמא מבחן או פגישה חשובה.
דוגמאות לתרגילים מומלצים:
1. קפיצה בדילגית
2. סקווט עם קפיצה
3. אימון אירובי משולב. לדוגמא: 10 שכיבות שמיכה לאחר 200 מטר ריצה מהירה.
להשפעה מתמשכת – מסגרת והתמדה
תוצאות המחקר מראות כי לאחר תקופה של 12 אימוני כושר ישנו שיפור מובהק במדדי הקשב והאימפולסיביות בשתי קבוצות המחקר. לא היה קשר לעצימות האימון לאחר תקופה של חודש וחצי עם שני אימונים בשבוע.
ההמלצה היא להכנס למסגרת של אימונים שאתם נהנים ממנה ומצליחים להתמיד לאורך זמן על מנת להנות משינוי משמעותי לטווח הרחוק.
דוגמאות לסוגי אימונים מומלצים:
1. פילאטיס
2. אימון התנגדות במשקלים
3. אימון קרוספיט ואימון TRX
סיכום
תוספת פעילות גופנית יכולה להקל בתחומי הקשב והאימפולסיביות בבוגרים צעירים. לפעילות זו יש השפעה מיידית ומתמשכת על חלק מתסמיני הפרעת הקשב והריכוז ומומלץ לשלב אותה כחלק חשוב במערך הטיפול המקובל בהפרעת קשב וריכוז.
רגשות ומחשבות – ד"ר זיוה שגיא, דוקטור לפסיכולוגיה, מאמנת אישית לקשב וריכוז, מרצה בטכניון ומכשירה מאמנים אישיים עם התמחות בהפרעות קשב וריכוז
הגיעה מהצפון, מאמנת אישית מתמחה בהפרעת קשב, עובדת על המחשבות השליליות האוטומטיות ומטפלת רגשית. ילדים מפתחים מחשבות שליליות אוטואמטיות ודימוי עצמי נמוך. הם מצליחים אבל מתי יגלו שאני כלום?
כל מיומנות שאנחנו רוכשים וכל אימון פיזיאו מנטלי אנחנו מייצרים שינויים מבניים במוח. לאחר 12 מפגשים, אנחנו מייצרים מבנה בלתי הפיך, בדיוק כמו רכיבה על אופניים, שברגע שלומדים לא שוכחים.
ד"ר שגיא
ד"ר שגיא הסבירה כי הילד היצירתי, השמח והמצחיק, כולם קיימים אצל הילד עם הפרעת הקשב, אבל באינטראקציה עם הסביבה, קיים הילד המפריע, הבלתי קשוב, וכועסים עליו ומענישים אותו, האינטראקציה בד"כ שלילית.
אינטראקציה שלילית הוספת, קורית כשהסביבה לא רואה את הפרעת הקשב, זה בד"כ ADD, ילדים שקטים ונעימים והסביבה לא רואה את הקושי, ויש הישגים, וגם אם יש אינטראקציות חיוביות הוא עדיין מייצר מחשבות שליליות אוטומטיות ודימוי עצמי נמוך.
זיוה עצמה היתה עם הפרעת קשב, פחדה שאף אחד לא יתחתן איתה ולכן בגיל 20 מיהרה להתחתן, הילדים שלה גם עם הפרעות קשב.
מחקר – יש קשר בין הפרעת קשב וריכוז לבין מחשבות שליליות אוטומטיות. גם אם הילד מצליח ויש תוצאות חיוביות, הוא רואה שהוא אחר, הוא לא טוב, הוא לא מספיק חכם.
ילדים עם הפרעות קשב וריכוז מפתחים דיכאון, וחרדה עקב המחשבות השליליות האוטומטיות.
הטענה של ד"ר שגיא היא שהמחשבות יכולות להיות נרכשות ואפשר לטפל בהם, לפעמים כל ההתנהגות של הילדים, כולל כעס וזעם, הן נוירולוגיות ולא אישיותיות והתנהגותיות, אין לו שליטה עליהן, וההנחה השלישית היא שכשהילד מתנהג כך, הוא שונא את עצמו, הוא לא מכיר את עצמו, זה לא נשלט.
ד"ר שדיא הסבירה כי אימון של 12 שבועות, משנה את מבנה המוח ועבודה על דפוסי מחשבה חדשים יוצר מבנה מוחי חדש שהוא לא הפיך, מקנה בטחון עצמי ומעלה את הדימוי העצמי של הילד, מפתח בו את השליטה העצמית על מעשיו, ונותן לו מוטיבציה לממש את עצמו.
הפרעת קשב במפגש עם המערכת החינוכית – מיכל יושינסקי, יועצת חינוכית בבית ספר, B.A בחינוך מיוחד, M.A בייעוץ חינוכי
אחרי כל היום הזה, מרגישה שצריכה לתת הרבה תשובות בשם מערכת החינוך. מערכת החינוך עוברת כל הזמן שינויים כמו החברה שלנו. החברה מתפתחת, הטכנולוגיה המתפתחת, ומערכת החינוך מתפתחת לאט, ישנה דרישה להוראה פרונטלית, ומבחנים, וכו, וילדים צריכים להיות קשובים ומרוכזים.
בית הספר הוא לא האויב, הוא המציאות בה הילד חי. ההורה צריך לעבוד עם המערכת ולא נגדה.
מיכל יושינסקי: פרספקטיבה של יועצת
ההורה צריך להתייעץ ולהקשיב. זה גם חשוב, להקשיב לילד כמובן וגם לבית הספר לא בגלל שבהכרח הילד צודק אלא כדי להבין איך אתם יכולים כהורים לקדם את הילד במסגרת בית הספר.
טיפול תרופתי להפרעות קשב וריכוז הוא לא הפתרון היחידי, אבל הוא בהחלט עוזר. אם החלטתם לשלוח את הילד לבית הספר בלי רטלין , אתם צריכים להבין איך הבחירה שלכם כהורים, עוזרת לילד שלכם להתמודד.
אנחנו לא מדברים על הצלחה, אנחנו מדברים על חווית מסוגלות, שהילד ירגיש שהוא מסוגל.
תהיו הורים אקטיביים, תזמינו פגישות עם צוות בית הספר, תשאלו מה אני צריך לעשות כדי שלילד שלי תהיה חוויה של מסוגלות בבית הספר. כשאתה הורה לילד שיש לו קושי, האחריות הכי גדולה שלך להיות המתווך שלו והשותף שלו , והמוביל אותו בדרך לאותה חווית מסוגלות.
גורמים רבים עומדים לרשותינו. המערכת החינוכית כוללת מחנכת, רכזת, סגנית ומנלת ואחראית המשמעת והמורות האחרות, יועצת, פסיכולוגית, וכשיש בעיה הרבה פעמים אנחנו נוטים לנתב את הטיפול לאופן ראקטיבי, רק כשיש בעיה, וטעות שניה, שאנחנו עובדים רק עם המורה המתלוננת. צריך להבין שיש מאחוריה דמויות רבות הקשורות לתהליך ולנו יש גישה עליהן.
הדרכת הורים מגיעה לכל אחד ואחד, 4-5 מפגשים מחוץ לבית הספר, הדרכה טובה כדי לקבל הנחייה מה ניתן לעשות כדי לשפר את המסוגלות של ילדכם.
מה הקשר בין הבית לבית הספר? ילד שלא מצליח בבית הספר, מקבל עונשים וטלפונים להורים, אבל הוא בסופו של דבר עולם ומלואו. הפרח הזה, הילד שלכם, תגדילו אותו. מצאו מיומנות אחת לא אקדמית שהוא טוב בה, ועזרו לו לפתח אותה. שיחווה הצלחה, והכרה חברתית של האחרים סביבו ביכולות שלו. חוגים, ספורט, דבר אחד בחיים שהוא מתמיד בו והוא טוב בו ומצליח בו.
אין הפרדה ביו מתי זה קורה בבית או בבית הספר, הילד לא מפריד ביניהם, אנחנו עושים את ההפרדה בין ההפרעות של הילד בבית הספר לבין אותן הפרעות בבית. . ההורים צריכים לאפשר מפגש אחר הצהריים עם חבר או חברים, להתגבר על המבוכה שלנו ההורים, וליצור ולהזמין מפגשים עם ילדים אחרים. המפגשים הללו במקום נטול לחץ וצלצול של בית ספר, הוא המקום בו צומחת המיומנות החברתית. ילדים עם הפרעות קשב וריכוז זקוקים יותר לסדר יום קבוע, ליכולת להשתלט עליו ולנהל אותו בעצמם ולפתח מיומנויות שיעזרו להם בבגרותם.
האחריות שלנו כהורים היא על סדר היום בבית, ניהול זמן, ניהול הפנאי בבית של כל בני המשפחה.
הרבה פעמים בגיל העל יסודי הרבה מאוד ילדים מחליטים כבר לא לקחת את הטיפול התרופתי. אנחנו רוצים להגיע למצב שהם כבר יותר חזקים פיזית ונפשית, ופיתחנו להם בילדות את הכישורים והמסוגלות.
איך אנחנו יכולים לגייס את צוות בית הספר? נצא מתוך הנחה שבית הספר עושה טעויות, גם המורים הם גם הורים רוצים שיהיה טוב לילדים אבל המציאות לא תמיד מאפשרת את זה. בכיתה של 36 תלמידים לפעמים נראה 20 ילדים עם אבחנה של קשב וריכוז. איך מעבירים שיעור של 90 דקות במצב כזה? משימה אוביקטיבית קשה מאוד ולכן כהורים , אנחנו צריכים להבין גם את הקושי של מערכת החינוך, ולהתגייס לעזרה. להיות הורים פרואקטיביים, ליזום פגישות עם הצוות החינוכי במטרה לשפר את מצב הילד.
הסינגור הוא חשוב מאוד, הוא לא הולך במקום המסוגלות של הילד להתמודד עם מציאות בית הספר. צריך להעביר לילד מסר שהוא יכול, לא מסר של "אתה לא יכול ולכן אתה יוצא החוצה להתאוורר".
צריכה להיות תקשורת רציפה של ההורה עם מחנכת בית הספר, התעדכנות מול היומן. התעדכנות מול לוח המבחנים וההערכות. שעה שבועית בבית חשובה מאוד, כדי לתכנן את השבוע.
בסוף: דברו עם הילד! שאלו אותו מה הוא אוהב לעשות, מה עושה לו כיף? אם תעשו זאת, תגלו את הילד, תכירו אותו.
כשאנחנו מגיעים לדיאלוג עם בית הספר, יכול להיות שהמורה לא מדברת עם הילד, יכול להיות שהיא חושבת שהוא לא מסוגל, אבל בסופו של דבר, לנו יש תפקיד, לשאול את עצמנו מה אנחנו עושים מול אותה מורה כי אם היא לא מדברת איתו או חושבת עליו דברים נוראים, תפקידנו לדבר איתה ולגייס אותה, לראות את הילד שלנו.
חשוב לאסוף את עצמנו, להגיע לפגישה עם הצוות החינוכי, להקשיב למחנכת ולראות איך היא יכולה לעבור מהעמדה של המורה הכועסת, למורה שרואה את הילד ואת הקשיים שלו ועוזרת לו להתמודד.
