לארגן את האורגני - סיקור הכנס האורגני הראשון בישראל

אורגני זה צרכנות נבונה (123RF)

"החלטנו לתת במה מכובדת לעולם האורגני. מדברים כל כך הרבה על ניקוי רעלים, סדנאות שייקים, תזונה וקוסמטיקה טבעית, וכל אלה צומחים על הקרקע, אבל אנחנו שומעים כל הזמן על ריסוסים. זה מרתיע מאוד ואנחנו רוצים אוכל נקי מרעלים. אנשים אומרים שזה יקר, שזה קשקוש, אין דבר כזה אורגני בארץ, עובדים עלינו, זה לא באמת אורגני. שמפו, קוסמטיקה טבעית, ביצים ועופות אורגניים, ירקות ופירות אורגניים – המחירים גבוהים ולכן הביקושים נמוכים. לכן החלטנו להביא את האנשים שהכי מבינים בתחום הזה, שמכירים את הנושא מבפנים". כך פתח בן יקיר, את הכנס האורגני הראשון שהתקיים לפני חג השבועות.

מדובר בכנס מרתק שהקיף את כל התחומים האורגניים הבולטים בישראל: חקלאות אורגנית, פיקוח, הנדסה גנטית, צרכנות חכמה, קוסמטיקה טבעית, גידול עופות וביצים אורגניות, במטרה להביא לידי הציבור את המידע הנכון אודות התוצרת האורגנים בארץ.

כמו כן השתתפו בכנס מגדלים שונים של ירקות ופירות אורגניים וחברות שונות המגדלות ומשווקות מוצרים בריאות אורגניים. אפילו מסטיק אורגני היה שם. ובהפסקת הצהריים אפשר היה לקנות אוכל אורגני טבעוני טעים מאוד.

מותר לאכול בלי לשטוף?

ראשונה עלתה לבמה מי שמייצגת את המייצרים של המזון האורגני בארץ, ד"ר שירלי גזית, מדריכת גני ירק וגידולי שדה ומרכזת תחום הגה"צ, הארגון לחקלאות ביולוגית-אורגנית בישראל. ד"ר גזית דיברה על מספר היבטים בתחום: האם אורגני זה טרנד? למה מחויבים החקלאים האורגניים? יש או אין ריסוס? 'ביו' זה אורגני?

מריו לוי, חקלאי בן 92 הוא האגדה המהלכת הארגון לחקלאות ביולוגית אורגנית בישראל ומחלוצי החקלאות האורגנית בישראל. פועלו של מריו, שהחל מניע את הגלגלים האורגניים בארץ לפני עשרות שנים, נוסף על הנתונים החד משמעיים שהביאה ד"ר גזית, מוכיחים כי שגידול וצריכת מזון אורגני היא לא טרנד חולף. יותר מכך, הביקוש למזון אורגני, בארץ ובעולם, עולה בכל שנה.

ד"ר שירלי גזית (צילום מערכת)

החקלאות האורגנית מושתת על כמה עקרונות השלובים זה בזה: בריאות, שמירה על איכות הסביבה, הוגנות ואחריות. ארבעה עקרונות אלה מהווים מכלול אחד והם התשתית והבסיס לחקלאות זו. החקלאות האורגנית משמרת ומטפחת את בריאות הקרקע, הצמחים, בעלי החיים, בני האדם והעולם מתוף תפישה שמדובר במערכת אחת בלתי ניתנת לחלוקה.

כל אלה מובילים לבחירות אקולוגיות מסוימות, לדוגמה ריסוסים. בחקלאות הקונבנציונאלית נהוג לרסס 'ריסוסי מנע' על כל צרה שלא תבוא. בחקלאות האורגנית אין ריסוסי מנע כלל. יתר על כן, אם כבר מרססים מדובר בחומרים רכים מאוד המתפרקים מהר מאוד, שאינם מגיעים לצלחת של הצרכן הסופי. הם אינם חודרים לצמח ומתפרקים לחלוטין ובאופן טבעי בזמן קצר ביותר. השטיפה נועדה לסלק שאריות חול וחלקיקים אחרים. ועוד חדשות טובות: אפשר להרוויח את כל עושר הוויטמינים, המינרלים, נוגדי החמצון והסיבים התזונתיים שנמצאים בקליפה – כי לא צריך לקלף תוצרת אורגנית! כמו כן, הירקות והפירות לא באים במגע עם חומרים כימיים ואינם מהונדסים גנטית.

משמעות עקרון הסביבה הוא שהחקלאי משתלב במחזור החיים של הטבע ולא מנסה לשנות אותו. דוגמה לכך היא החריש העמוק והפיכת האדמה הנהוגים בחקלאות הקונבנציונאלית. פעולה זו פוגעת באיזון המיקרוביאלי של הקרקע. לכן חקלאים אורגניים נמנעים מפעולה זו כיוון שהקרקע זה דבר חי והיא מכילה המוני מיקרואורגניזמים חיים. שמירת האיזון של החיים בקרקע שומרת על בריאות הצומח והסביבה.

נוסף על אלו מטפחים בארגון החקלאים האורגניים גם יחסים הוגנים עם הסביבה הכללית באמצעות שקיפות, יושר, הערכה הדדית, אמון. יש חשיבות רבה ליחס כלפי העובדים והלקוחות. זוהי חלק מהמהות של המגדלים האורגניים.

הכנס האורגני הראשון (צילום מערכת)

מדובר בארגון עם אידאולוגיה וגאוותו על כך – בתקופה בה אידאולוגיות הולכות ונשחקות. זהו ארגון שלוקח אחריות על החלטותיו ומעשיו ומבין כי לכל בחירה יש השלכה על הספקים על הלקוחות ועל הסביבה. דוגמה להחלטה כזו היא נושא העישוב – כיוון שחל איסור מוחלט להשתמש בקוטלי עשבים בחקלאות האורגנית – העישוב חייב להתבצע ידנית על ידי פועלים, והוא מתבצע מספר פעמים בעונה. פעולה זו אורכת זמן רב והיא דורשת כוח עבודה גדול, דבר המשפיע באופן ישיר על תמחור המוצרים.

ד"ר גזית נדרשה גם לבלול שבין המונחים טבעי, ביו ואורגני – שני הראשונים אינם מצביעים על תוצרת אורגנית, אלא הם מונחים שיווקיים בלבד שאינם מעידים על טיבו או על ה'אורגניות' של המוצר. סקלסקי סקלסקי, מנכ"ל חברת הפיקוח אגריאור, הרחיב על הנושא בהרצאתו בהמשך הכנס. ורק כדי לסבר את האוזן, באירופה ביו זה אורגני.

השוק האורגני האירופאי מוערך ביותר מ-62 מיליארד ארו. בישראל הגידול האורגני מהווה רק 1.5% מסך היצור החקלאי ו-13% מסך היצוא החקלאי של תוצרת טרייה. נכון להיום יש בארץ כ-300 חקלאים אורגניים וכ-30,000 דונם.

ארגון החקלאים האורגניים, "טוב השדה", שאותו מייצגת ד"ר גזית, ממומן על ידי החקלאים עצמם והוא מספק הן תמיכה וידע רב לחקלאים הן הבטחת איכות גבוהה למוצרים שעליהם הוא שם את חותמתו.

אורגני בזול

אחת התלונות הרווחות אודות המוצרים האורגנים היא המחיר שלהם. אם הרצאתה של ד"ר גזית הסבירה מדוע תוצרת אורגנית יקרה יותר מתוצרת רגילה, אזי הרצאתה של הילה אפללו, מבכירי הנטורופתים בישראל ומקימת האתר "החיים האורגניים", עסקה באחריות צרכנית אורגנית.

היא ציינה שמה שלמעשה מעניין זה לא מה יש במוצר האורגני אלא מה אין בו – אין בו חומרים כימיים מזיקים ואין הנדסה גנטית.

איך יודעים שזה אורגני? קודם כל זה חייב להיות ארוז, ועל גבי האריזה צריכים להיות מוטבעים שני סמלים: סמל של משרד החקלאות וסמל נוסף של אחת משלוש חברות בקרת האיכות האורגנית בארץ: סקאל ישראל, IQC, ואגריאור. סמל של "טוב השדה" הוא בונוס נוסף, אך אינו חובה.

איך קונים אורגני בזול? (צילום מערכת)

מה המצב עם מוצרים בתפזורת? עלינו לבדוק אם החנות עצמה תחת פיקוח ולבקש לראות תעודה. כצרכנים כדאי יש לנו כוח קנייה ואנחנו יכולים לדרוש הוכחות או שלא נקנה במקום הזה. דרך אחרת לקנות בתפזורת היא לרכוש ישירות מספקים שיש להם תעודה.

אז למה זה יקר לנו יותר? יש מגוון סיבות: הזרעים יקרים יותר, כי הם טבעיים ולא עוברים הנדסה גנטית. להרבה חקלאים קשה להשיג זרעים והם מזריעים בעצמם וזה דורש עבודה נוספת; ניקוש העשבים, שכבר הוזכר; ייבוש בצל ושום – את העלווה של בצל לא אורגני מרססים עם חומר כימי מיוחד שמייבש אותה כך שתוך זמן קצר אפשר לאסוף ולשווק אותו. לעומת זאת את העלווה של הבצל האורגני מייבשים בשמש באופן טבעי ומקווים שלא יפגע בבצל מזיק כלשהו. כיוון שאין ריסוסי מנע ואין ייבוש בחומרים כימיים, לפעמים אחרי שהיבול כבר כמעט מוכן לקטיף מגיע מזיק ומחסל בימים ספורים את כל השדה.

מלבד אלו יש מחשבה רבה על שמירת האיזון בטבע ולהעשיר את האדמה וחקלאי אורגני צריך להיות אלוף העולם בכל גידול ולא להתמחות רק בגידול מסוים, כמו בגידול הקונבנציונלי. מרבית המגדלים הקונבנציונלים מגדלים גידול אחד. הם מומחים לגידול הזה, מכירים הכל ויודעים לצפות כמעט הכל. בחקלאות האורגנית מגדלים גידולים שונים זה לצד זה ונדרש ידע חקלאי מסוג אחר.

איפה אפשר לקנות? בחנויות טבע, בסופרים בריאים, וברשתות המזון הרגילות שיש בהן מדפים או מחלקות  של מזון אורגני. הרשתות הגדולות, על פי רוב, מפוקחות. אך זו הדרך היקרה ביותר לקנות מזון אורגני. יש דרכים זולות יותר:

• לקנות ישירות מהמשווקים או מהמגדלים: נכנסים לאינטרנט, מסמנים מה רוצים, משלמים ומקבלים משלוח הביתה. כך חוסכים את פערי התיווך. אפשר גם לנסוע לשדה עצמו וליהנות מחוויה שלמה של שדה, טבע, חקלאות.

• חקלאות בשיתוף הקהילה – שיטה נוספת בה החקלאי מגדל לקהילה מסוימת על פי דרישת הקהילה. אם אני שייכת לקהילה, אני משלמת בהוראת קבע כל חודש ומקבלת ארגז עם כל מה שיש באותה עונה. הרעיון הוא שהקבוצה או הקהילה תומכת בחקלאי. היא אומרת לו שהוא יכול לישון בשקט, הפרנסה שלו מובטחת ועכשיו הוא רק צריך לדאוג שחברי הקהילה יקבלו את הסחורה הטובה ביותר.

• קואופרטיב אורגני – מקור נוסף לתוצרת אורגנית. קבוצה של אנשים שמתאגדת ומנהלת רכישה גדולה, מחלקת לאנשים. אנשים מגיעים ורוכשים מהקואופרטיב במחיר נמוך יותר מהסופרמרקט.

• גינון קהילתי – זה פרויקט שכל משפחה מקבלת שטח אדמה, קונים זרעים. משתמשים בכלים משותפים ומגדלים לבד את הירקות. יש כיום כ-30 גינות אורגניות קהילתיות. גינון קהילתי התחיל בקובה. מחירי הירקות והפירות כל כך האמירו שאנשים התחילו לגדל לבד בחצרות הבתים, על הגגות, במרפסות.

• ברטר – קהילה שכל אחד תורם לה מה שיש לו. אחד תורם יין, אחד שמן זית, אחד תורם זמן ואוטו, אחד תפוחים וכן הלאה.

מאיפה מתחילים? מי שמעוניין להתחיל לצרוך אורגני יכול להתחיל בכמה אופנים:

• עלים ירוקים הם המרוססים ביותר, בגלל שטח הפנים שלהם. כיוון שאין הבדל גדול במחיר בין אורני ללא אורגני, מומלץ להתחיל איתם. גם מצליבים כדאי להוסיף לרשימה ומוצרים מהחי שעמוסים בהורמונים ותרופות.

• אפשר גם להחיל עם מה שזול או באותו מחיר כמו המוצר הרגיל.

• אפשר לבתחיל במה שאוכלים בבית הכי הרבה – עגבנית. תפוחים, בננות – כל אחד וההרגלים שלו.

מי צריך פיקוח?

שלישי עלה לבמה ד"ר יצחק סקלסקי, מנכ"ל אגריאור – פיקוח תוצרת אורגנית. מטרתו היא להבטיח לנו שהתוצרת שנקנה אכן אורגנית. הוא פתח בדוגמה קלאסית המסבירה מדוע נדרש פיקוח:

קחו למשל יצרן דבש, שמשקיע במטע אקליפטוסים מפואר כדי שהדבש שלו יהיה 100% מאקליפטוסים. לכאורה זה נשמע נהדר. הבעיה היא שהוא מחטא את הכוורת בפוספינים – חומרים רעילים מאוד שאחר כך מגיעים לדבש שלנו. אורגני זה כבר לא.

ד"ר יצחק סקלסקי (צילום מערכת)

סקלסקי הסביר שמוצרים אורגנים דורשים יותר יותר פיקוח כי כל שרשרת הייצור מפוקחת: המגדל, בעלי החיים, גידולי השדה, המפעלים, ההובלה, החנויות – הכל מפוקח.

כפי שכבר צוין קודם לכן, קיום יש שלוש חברות פיקוח בישרא: IQC, סקאל ואגריאור. עליהן מפקחת מנהלת ההסמכה בשרותים להגנת הצומח במשרד החקלאות. לכן מוצר אורגני חייב לשאת סמל של אחת מחברות הפיקוח עם מספר ההסמכה וסמל של משרד בחקלאות. חברות הפיקוח עורכות בדיקות אקראיות, וכיום כמעט ואין זיופים, לטענתו.

הבעיה, אומר לנו סקלסקי, היא עם המוצרים הלא אורגניים. מדינת ישראל היא המובילה בעולם בהדברה: בישראל משתמשים ב-3.2 טון חומרי הדברה ל-1000 דונם. הוא טען שמטעמי כשרות משתמשים בריסוס יתר (סקלסקי עצמו חובש כיפה). אחרינו נמצאת פורטוגל המשתמשת בפחות ממחצית מהכמות הזאת. נכון, יש פה אקלים קשה אבל זה אפשרי להפחית בריסוס – החקלאים היצואנים הם עומדים בזה יפה מאוד. באירופה, למשל, חל איסור על שימוש במטוסי ריסוס. בארץ אין איסור כזה. הבעיה הגדולה היא לא המטוס אלא ענן הריסוס שנודד למרחקים שבין 200 מטר ו-1.5 ק"מ ויכול להרוס לגמרי חלקה אורגנית. החוק האורגני דורש שמירת מרחק של לפחות 200 מטר משדה המרוסס באוויר, אבל הרי אי אפשר לסמוך על הרוח. לכן, אומר סקלסקי, מטוסי הריסוס הם בעיה של כולנו, לא רק של המגדלים האורגניים.

נתון מרעיש נוסף הוא שמדינת ישראל היא המובילה בעולם בתחלואת סרטן בלוטות הלימפה מסוג NON HODJKINS LYMPHOMA – לימפומה מסוג נון הודג'קינס. לתחלואה זאת יש קשר הדוק להדברה (ביתית וחקלאית), והוא הוכח מחקרית ופורסם ב-JOURNAL OF CANCER  בשנת 2001. חומרי הדברה כמו ROUNDUP וטיונקס מסוכנים מאוד לבריאות הציבור ככלל, ולא רק לחקלאות האורגנית. ולכן, מדגיש סקלסקי, לא בטוח שאת נפשינו היצלנו אם אנחנו אוכלים אוכל אורגני.

עוד הוא דיבר על הדברה ביולוגית ועל כך שבשנים האחרונות מדבירים בעזרת תנשמות, חרקים מועילים, מלכודות וטכנולוגיות נוספות, שפותחו בתחום האורגני. יחד עם זאת הריסוס הקונבנציונאלי עדיין מותר ויש להתגונן מפניו, גם בשגרת היום יום, ולא רק בקניית מוצרים אורגניים. אחת האפשרויות היא מלכודות למניעת רחף שיש בהן פחם פעיל שלוכד את הרחף. מלכודות אלה יעילות גם עבור גידולים קונבנציונליים, בהם גידול מסוים עלול להיפסל אם רוסס בחומר של גידול אחר (נניח ריסוס לשסק שהגיע למטע רימונים עלול לפסול את הרימונים).

את הרצאתו סיכם סקלסקי בציטוט מן המקורות: "בשעה שברא הקב"ה את האדם הראשון אמר לו הקב"ה – תן דעתך שלא תקלקל ותחריב עולמי, שאם קלקלת, אין מי שיתקן אחריך".

גידול תרנגולות כמו בחצר משק

אריק מלמד, בן של חקלאים, הגיע ב-2008 לחקלאות לאחר קריירה בהייטק. הוא חזר למשק הוריו כדי להגשים חלום ישן – לגדל תרנגולות כמו בחצר המשק, אבל הפעם להרבה אנשים. כיום הוא מגדל 120 אלף עופות בשנה. מדובר בכ-200 טון, לעומת 430 אלף טון בשוק הקונבנציונלי. מדובר אמנם בשוק קטן אבל איכותי. רק כדי לסבר את האוזן – השוק האורגני באירופה תופס מעל 2% ובמערב אירופה יותר מ-3%.

למלמד יש לול אורגני אמתי – התרנגולות חופשיות, יש להן מרחב, הן קופצות, יוצאות החוצה מהמכלאה, מסתובבות בשדה תירס ייעודי, אוכלות את העלים, משחקות בתולעים. הוא הסביר את פערי המחיר הגדולים בין עוף אורני לזה הרגיל:

• מגדל אורגני משלם כ-15 אלף שקל לחברות הפיקוח (באירופה המדינה תומכת בחקלאים האורגניים).

• כדי שהעוף יהיה אורגני הוא צריך לאכול תערובת אורגנית, שאינה זולה כמו המקבילה הקונבנציונאלית.

• העשרת בשר העוף בחלבון נעשית על ידי הוספת סויה לאוכל של התרנגולות. תוספת זו יקרה ביחס למקבילה הרגילה שהיא 'קמח בשר'. מדובר בעצם בשאריות מתעשיית הבשר שמייבשים וטוחנים. התרנגולת לא בנויה לאכול כמויות גדולות כאלה של בשר. היא בנויה לאכול ולעת אחת או שתיים. כשנותנים לה קמח בשר, נוצר לה נמק במעיים ואז צריך לתת לה אנטיביוטיקה.

• רשתות השיווק מפסידות כסף על העוף כי הן רוצות למשוך קונים. מהלך זה מתרחש על גבן של התרנגולות המסכנות ועל גבו של המגדל האורגני כמובן. עוף אורגני יעלה לצרכן 40 שקלים, לעומת עוף רגיל שיעלה לו 11 שקלים ועולה לרשת השיווק 18 שקלים.

• כיוון שבארץ אסור לתת הורמונים משתמשים בזרזי גדילה על בסיס אנטיביוטיקה, ונותנים לעוף 10 זרזי גדילה שונים. לעוף אורגני לא נותנים שום זרזי גדילה או אנטיביוטיקה. העופות מקבלים תרופות הומאופטיות על בסיס שום וצמחי תבלין. נתון מעניין שהביא מלמד הוא שדווקא הטיפול ההומיאופתי זול הרבה יותר מזה האנטיביוטי: בלול תרנגולות קונבנציונלי קטן של 10,000 עוף טיפול אנטיביוטי עולה 2500 שקלים ואילו ההומאופתי עולה 500 שקלים.

הנדסה גנטית – בלי עשבים, עם רעלים

הסיכונים שבהנדסה הגנטית נפרשו בהרצאתו של נעם אוחנה, תזונאי קליני ממכון וייצמן המתמחה בצמחונות וטבעונות. וכך הוא הסביר:

"נניח שיש לי תכונה בחיידק שאני רוצה להכניס לתירס. אני לוקח את התכונה הזאת שזה למעשה החלק ב-DNA של החיידק ומכניס לתירס. כיום התכונה המהונדסת ביותר היא עמידות בפני קוטלי עשבים. אם אכניס תכונה כזאת ליבול שלי משמע שאני יכול לרסס כמה שאני רוצה, העשבים מתים והתירס שורד וכיף לי וטוב לי עד מאוד."

סויה, כותנה, קנולה ותירס הם הגידולים המהונדסים גנטית. 80% מהסויה בעולם מהונדסת גנטית. בהודו ההנדסה הגנטית עוזרת לגדל יבולים עמידים יותר ולהאכיל יותר בני אדם, וזה החלק הטוב. מהו החלק הרע? הפרת שיווי המשקל בטבע. אני מכניס צמחים מסוימים עם תכונות מסוימות לטבע והם יכולים להפר את האיזון הקיים בטבע, להשתלט על צמחים אחרים וכדומה. לא רק זאת אלא שאנחנו משחקים ב-DNA וגורמים להיווצרות חלבונים חדשים שלא היו אף פעם. חלבונים אלה נוצרים מהרכבות DNA מלאכותיות שלא קיימות בטבע.

כאן נכנס החשש לבריאות האדם: בהנדסה גנטית מחדירים DNA זר לתוך צמח. ה-DNA הזה מייצר חלבונים שעוברים דרך מערכת העיכול שלנו ומתפרקים. חלקם יכולים לגרום לאלרגיה, כי מערכת החיסון יכולה לחשוב שהחלבון הוא פולש זר, ואז היא פועלת להכחדתו. מצב כזה יכול להיות מסוכן עד כדי מוות. שכיחות האלרגיה בעולם 6% בילדים ו-3% במבוגרים. לדוגמה סויה שהוכנס בה גן מאגוז ברזיל הראתה עלייה משמעותית באלרגיות לעומת מוצרים דומים שאינם טרנסגניים.

סיכון נוסף שיוצרת ההנדסה הגנטית היא שהחלבון יכול להוביל לשינויים ברמה הכללית של התא: כשמכניסים גן זר, עלולה להיווצר עלייה בנוכחות של רעלנים. למשל אחוז הסולנין, הטומטין או הלקטין בעגבנייה יכול לעלות כתוצאה מהתהליך. זוהי תגובה טבעית של הצמח לנוכחות של גן זר.

כפי שאמרנו, התכונה הכי דומיננטית היא עמידות לקוטלי עשבים. ROUNDUP – הוא קוטל העשבים הנפוץ ביותר בעולם ויש הרבה ממנו בתוך המזונות המהונדסים גנטית. עבודות על תאים הראו ש-ROUNDUP פוגע ב-DNA ופוטנציאלית יכול לגרום לסרטן.

בישראל אין הנדסה גנטית לצורכי מאכל. לעומת זאת יש יבוא מאסיבי של סויה, תירס וקנולה ואין חובת סימון בישראל, זאת בשונה מאירופה. מה עושים? נעם מעיד שכיוון שהוא צורך הרבה סויה הוא מקפיד על תוצרת אורגנית. כך אין לא בעיה כי האכיפה מהימנה והוא סומך עליה. דרך אגב, קלחי התירס שאנחנו רואים בסופר מגודלים בארץ.

בשימוש יומיומי עלול לגרום להפרעות הורמונליות

טיפוח אורגני טהור נראה כמו תפנוקים כשמציבים אותו ליד כל הריסוסים המסוכנים וההתערבות הגנטית שדנו בה, אבל אל תטעו.

אסתר לחמן (צילום מערכת)

אסתר לחמן, רוקחת טבעית ובעלת בית המלאכה "ערוגות הבושם", הזכירה לנו שאין דבר כזה "לשימוש חיצוני בלבד". כשהיא מגיעה לסופר ועומדת מול כל המוצרים, שעל כולם מוטבע רישיון של משרד הבריאות לצד אזהרות נוראיות כגון "בשימוש יומיומי עלול לגרום להפרעות הורמונליות" או אחרות, היא נדהמת. האם באמת זה לשימוש חיצוני בלבד ולא יפגע בנו?

היא נותנת דוגמה ל"שימוש חיצוני": אם נקצוץ שיני שום, נערבב עם שמן זית ונעסה את כפות רגלינו, נגלה דבר מפתיע – אחרי כ-10 דקות עיסוי נוכל להריח את השום בהבל הפה שלנו. איך זה קורה? האליצין, אחד ממרכיבי השום, נספג בדם. בדרכו הוא עובר גם בכבד ומגיע לריריות שלנו ומשם לכל מקום בגוף. השום אינו מיוחד בתהליך הזה – כל חומר שנמרח על העור ייספג בגוף, בדיוק כמו השום והאליצין. לכן יש להתייחס לאיפור, ריסוס, חפיפה, סבון כאל "מרק כימיקלים".

הקוסמטיקה הקונבנציונלית מבוססת על שמן מינראלי שהוא למעשה נגזרת של נפט. למעשה זהו נפט מזוכך. יש עוד אלמנטים בקוסמטיקה הקונבנציונאלית שאנחנו לא מרגישים 'נקיים' בלעדיהם, קצף למשל. הרגילו אותנו שאם אין קצף זה לא מספיק נקי, אבל למעשה ה"נקיון" הזה מלכלך לנו את הגוף. את הקצף יוצר חומר בשם SLS – SODIUM LAUREN SULPHAT. לא תמצאו אותו באף אחד ממוצרי הקוסמטיקה האורגניים.

אסתר הצביעה על הקשר בין ירידה בספירת זרע אצל נערים בני 18-21 לבין השימוש הנרחב במוצרי תינוקות כגון מגבונים לחים, טיטולים, שמני תינוקות ועוד. היא המליצה לנו ועודדה אותנו להיות צרכנים נבונים, להסתכל על התוויות של המוצרים, לקרוא את רשימת הרכיבים, להכיר את המוצרים ולברר מי ה'הורים' שלהם, ולהעדיף תכשירים אורגניים עד כמה שניתן.

כלל אצבע שהציע לנו אסתר הוא, שמוצר טבעי ואורגני יכיל בדרך כלל שמן בסיס כמו חמאת שיאה, שמן קוקוס או שמן אחר בכבישה קרה ואליו יתווסף שמן ארומטי כלשהו.

מה תחליטו אתם?

כפי שהצביע על כך הכנס, תעשיית האורגני בישראל ובעולם אינה טרנד חולף. נהפוך הוא, היא הולכת ומתפשטת, הולכת וגדלה ומתרחבת ליותר ויותר תחומים. הריסוסים והיכולת שלהם לחדור אל הגוף דרך המזון ודרך העור הוכחו, בחלק מהמקרים, כגורמי מחלות – חלקן קלות וחלקן קשות מאוד.

עלינו, הצרכנים, האחרונים בשרשרת, מוטלת האחריות להיות כוח מוביל לשינוי מהותי כדי להגדיל את השוק, להוזיל מחירים ולהפוך את סביבתנו לנקייה ובטוחה יותר.

ענת גרינברג, נטורופתית והרבליסטית קלינית

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו