למה כדאי להוציא את הסרטן מחנות הממתקים

תאי סרטן צורכים יותר סוכר (123RF)

היו מזונותיך תרופותיך ותרופותיך מזונותיך.
~ היפוקרטס

היפוקרטס, הרופא היווני שנחשב למייסד הרפואה המודרנית, האמין באמונה שלמה שלמזון יש העוצמה לכוונן, לאזן מחדש ולרפא את הגוף. אם כן, דמיינו בנפשכם מה רבה הייתה אכזבתו לו נודע לו שהרופאים בימינו מקבלים שבוע אחד של חינוך בתזונה במשך ארבע שנות לימודיהם הראשונות בבית הספר לרפואה. אפילו בבדיקה הגופנית האחרונה שלי היה עלי להסביר לרופאה שלי שאני, כצמחונית, מקבלת מספיק סידןמאכילת עלים ירוקים (הצעתה היחידה הייתה חלב) והמון ברזל מאכילת שעועית ואצות (הצעתה היחידה הייתה בשר אדום). באופן כללי זה לא שרופאים לא מאמינים בעוצמתו המרפאת של המזון, אלא הם פשוט מעולם לא למדו את הנושא.

לו למדו רופאים תזונה יותר לעומק, הם היו מגלים שאנחנו באמת המזון שאנחנו אוכלים, משום שתאי המזון שלנו מפורקים והופכים לתאי הגוף שלנו. בנוסף, המזון שאנחנו אוכלים והמשקאות שאנחנו שותים משפיעים באופן ישיר על כלי הדם שלנו ועל רקמות גופנו, וגורמים להם להיות דלקתיים יותר או פחות, בהתאם למה שאנו מכניסים לגופנו. כדי להבין מושג זה, דמיינו הגשת כוס קפה לילד בן חמש. לאחר כעשר דקות לא יהיה לכם כל ספק שמה שאנו שותים ואוכלים משפיע ישירות על בריאותנו.

האם הדברים שאני אוכל יכולים לגרום לסרטן שלי לפוג?

בריאותנו – ולמעשה חיינו בשלמותם – יכולים להיתפש כסכום הכולל של כל החלטותינו מרגע לרגע. בזה נכללים בחירותינו בנוגע למזון ולשתייה, מחשבות ורגשות, פעולות ותגובות, פעילות ומנוחה בכל יום נתון. הדבר שהופך מזון לעוצמתי כל כך הוא שבחירת מזון היא החלטה מודעת מאוד. האם אבחר דגן-בוקר מלא סוכר או שיבולת שועל עם פרי? האם אוכל כריך חמאת בוטנים וריבה מהיר-הכנה או את סלט הקינואה המטריח יותר? רוב האנשים חשים ספק מכרסם בבסיס בחירות המזון היומיומיות האלה, והספק הזה לוחש "האם זה באמת משנה? האם למזון שאני אוכל באמת יש השפעה חיונית על בריאותי?" השורדים שחוו הפוגה ספונטנית שראיינתי – אלו שחייהם היו נתונים בסכנה – לוקחים את השאלה הזו לשלב הבא. הם שואלים את עצמם: "האם הדברים שאני אוכל יכולים לגרום לסרטן שלי לפוג?" התשובה שרבים מהם מגלים היא "כן".

לאחר ניתוח מאות מקרים של הפוגות ספונטניות, אחד מתשעת גורמי המפתח שעולים באופן עקבי, שוב ושוב, הוא שינוי תזונתי יסודי כדי לסייע בריפוי מסרטן. יתרה מזו, רוב האנשים שחקרתי, כולם נוטים ליישם את אותם ארבעה שינויים תזונתיים. השינויים הם:

• הפחתה ניכרת או הימנעות מוחלטת מסוכר, בשר, מוצרי חלב ומזונות מעובדים
• הגברה משמעותית של צריכת פירות וירקות
• אכילת מזון אורגני, וגם
• שתיית מים מטוהרים.

האם מה שאנחנו אוכלים באמת משפיע על בריאותנו? (123RF)

תאי סרטן מכורים לסוכר

עובדה בלתי מעורערת היא שתאי סרטן צורכים סוכר – גלוקוז – בקצב הרבה יותר מהיר מאשר תאים רגילים. על בסיס עיקרון זה פועלת סריקת PET (בשמה המלא: Positron Emission Tomography): ראשית, שותים כוס גלוקוז, ואז הסריקה מזהה היכן הסוכר הזה נצרך באופן המהיר ביותר בגוף הנבדק. אותם "אזורים חמים" של גלוקוז הם האזורים בגוף הנבדק שלגביהם הסבירות הגבוהה ביותר שהם אלו שלקו בסרטן. בעוד שלחוקרים עדיין לא ברור האם תזונה עתירת-סוכר גורמת לסרטן, הדבר שאנחנו כן יודעים הוא שברגע שיש בגוף תאים סרטניים, הם צורכים פי 10 עד פי 50 יותר סוכר מאשר תאים רגילים. לכן, הגיוני שחולי סרטן יסלקו סוכר מעובד רב ככל שניתן מתזונתם, כדי להימנע מ"להזין" את תאי הסרטן שלהם, ובמקום זאת להסתמך על גלוקוז המצוי באופן טבעי בפירות ובירקות. ביודענו שהאדם המערבי הממוצע אוכל כמות סוכר השווה בערכה ל-22 כפיות סוכר ביום – בעוד שעלינו לאכול שש עד תשע כפיות סוכר ביום, לכל היותר – אנו מבינים שיש מקום רב לשיפור, בין שאנו מתמודדים כעת עם סרטן ובין שלא.

הקשר בין תאי סרטן וסוכר התגלה לראשונה בשנות העשרים של המאה הקודמת על-ידי רופא ששמו אוטו ורבורג. ד"ר ורבורג זכה בפרס נובל על הגילוי שתאי סרטן מקבלים את האנרגיה שלהם ונושמים (כלומר שואפים ונושפים) בצורה שונה מזו של תאים רגילים. באופן ספציפי, הוא הבחין בכך שתאי סרטן מקבלים את האנרגיה שלהם באמצעות פירוק כמויות גדולות באופן יוצא דופן של גלוקוז, וגם שהם נושמים ללא נוכחות חמצן (דבר הידוע בתור נשימה "אנ-אירובית"). תאים בריאים, לעומת זאת, מפרקים כמות הרבה יותר קטנה של סוכר ונושמים בנוכחות חמצן (דבר הידוע בתור נשימה "אירובית"). הדבר המעניין הוא שתאי סרטן ימשיכו לנשום באופן אנ-אירובי גם כאשר יש בסביבה המון חמצן.

ממצא זה הוביל את ד"ר ורבורג להניח הנחת מחקר שמשהו ודאי פגום במיטוכונדריות של תאים סרטניים, משום שזה האיבר שבו נשימה אירובית מתרחשת בתאים בריאים. אל תדאגו, אם יש לכם הבזקים-לאחור מלאי חרדה לשיעורי ביולוגיה מהתיכון, הנקודה העיקרית היא פשוטה: תאי סרטן מתנהגים בצורה שונה מתאים בריאים, ואחד מהבדלי המפתח הוא שהם זקוקים להרבה מאוד סוכר כדי לתפקד. לפיכך, הימנעות מוחלטת מסוכרים מעובדים בתזונה עשויה להיות דרך עיקרית שמסייעת ב"הרעבת" תאי סרטן.

גם לחם לבן הוא סוכר (123RF)

שורד אחד שחווה הפוגה ספונטנית ושינה את תזונתו – ובאופן ספציפי, סילק ממנה את הסוכר – הוא "רון". רון אובחן כחולה בסרטן בלוטת הערמונית בגיל 54. בדיקות הדם שלו חזרו חיוביות לסרטן בלוטת הערמונית ]דירוג גליסון (Gleason) 6 ורמות אנטיגן סגולי של הערמונית (PSA) 5.2[, והוא נמצא חיובי לסרטן בשתי ביופסיות מתוך 12. לפיכך, רופאיו המליצו על ניתוח מיידי כדי להסיר את בלוטת הערמונית שלו בשלמותה. אולם רון שמע על אדם שריפא את עצמו מסרטן באמצעות תזונה, ולכן הוא רצה לנסות זאת תחילה. בעיירה הכפרית שבה הוא התגורר לא היה אונקולוג אינטגרטיבי או תזונאי שאיתם היה ניתן להתייעץ, לכן הוא התחיל לקרוא ספרים ומאמרים שהסבירו כיצד תאי סרטן צורכים סוכר רב, ושמזונות טיפוסיים רבים, כגון תפוחי אדמה ולחם לבן, מכילים סוכר. לאחר כמה שבועות של מחקר מאומץ, רון החליט לדחות את הניתוח ובמקום זאת לשנות את תזונתו שינוי יסודי:

"הסרטן היה קרוב לוודאי הדבר הכי טוב שקרה לי, משום שהייתי נלהב למדי לגבי כושר, אולם האוכל שאכלתי לא היה כל כך טוב. הייתי מכור כבד לסוכר… [כדי להיפטר מהסרטן שלי] הפסקתי לאכול סוכר וכל מאכל לבן. בלי תפוחי אדמה, בלי לחם לבן – דברים כאלה. ואכלתי המון ירוקים וסחטתי המון מיץ כרוב, דבר שאני עושה עד עצם היום הזה, אם כי לא בתדירות שהייתי יכול… סרטן הוא אנ-אירובי… וגלוקוז הוא כלי תחבורה לחנקן, שמזין אותו. אז אם אתה יכול לנתק את אספקת הגלוקוז, הסרטן לא יצליח לשגשג".

לאחר ששינה את תזונתו בצורה זו, רמות ה-PSA של רון ירדו לערך הבריא של 1.3 בפחות משנה – והוא נמנע מהסרה כירורגית של בלוטת הערמונית שלו, ניתוח שעלול היה להיות בעל השלכות שליליות, קבועות על התפקוד המיני שלו ועל הטלת השתן. רון נטול-סרטן כבר יותר משבע שנים.

ד"ר קלי טרנר (Ph.D.),

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו