סודות האפיגנטיקה – הרצאתו של ד"ר עדיאל תל-אורן

סודות האפיגנטיקה, צילום: 123RF

חלק א' – מהי אפיגנטיקה, התבטאות גנטית, וניקוי גנטי

באחד מימי השיש האחרונים נכחתי בהרצאה מרתקת של ד"ר עדיאל תל-אורן בנושא סודות האפיגנטיקה. בהרצאה זו, העשירה בידע מקצועי ומדעי, הוא פרש בפנינו את סודות האפיגנטיקה והסביר על גישתו לתחום, גורמי הסיכון, נטיות לתחלואה וחשיבות ניקוי הרעלים מגופנו. הפסקאות הבאות מביאות את תקציר ההרצאה המעניינת והחשובה הזאת בשני חלקים.

מהי אפיגנטיקה?

אפיגנטיקה, Epigenetics, הוא התחום בביולוגיה העוסק בשינוי הגן (פנוטיפ) כתוצאה ממשובים מהסביבה, כדוגמת דיאטה או לחץ נפשי. גם אם שינויים מהותיים אלו נדמים כשינויים גנטיים, למעשה באפיגנטיקה כלל אין שינוי של ה-DNA, אלא רק עיצוב הביטוי של גנים מסוימים, כמו החלשה או חיזוק.

הרצאתו של ד"ר תל-אורן מסבירה כיצד ניתן לשנות את ההתבטאות הגנטית של כל אחד מאתנו וכך למנוע את החולשות הקיימות בגנים שירשנו מהורינו. שינוי זה מתבצע על ידי שינוי האינטראקציה בין סביבתנו לבין אותם גנים פגומים.

שני מושגים חשובים:

• פנוטיפ – התבטאות כלפי חוץ של סך התכונות שלנו.
• גנוטיפ – סך כל הגנים שקיימים ב-DNA.

רפואה פונקציונלית

גישתו של ד"ר תל-אורן מתבססת על הרפואה הפונקציונאלית, שהיא גישה מדעית והוליסטית למניעה, אבחון וריפוי מחלות. הרפואה הפונקציונאלית מתמקדת באיתור הגורמים והתהליכים של מחלות ובטיפול בהם. זאת בשונה מהגישה הרווחת ברפואה השמרנית, המתמקדת בעיקר בדיכוי סימפטומים.

על פי גישה זו לכל אחד מאתנו יש סיפור גנטי אישי, שירשנו מהורינו, והוא תורם להתפתחות ולהתבטאות מחלות. יחד עם זאת אם נמעיט את החשיפה לגורמים מזהמים ונתאים את אורח חיינו נוכל למנוע את אותהנטייה גנטית למחלות מסוימות.

מהי נטייה גנטית?

ד"ר תל-אורן פתח את ההרצאה בדוגמא של סרטן המלנומה – סרטן העור הנפוץ ביותר שהינו סרטן בעל התבטאות גנטית פנוטיפית (חיצונית). אך במקרה של מלנומה הגנוטיפ (סך כל הגנים הקיימים ב-DNAA) לא חייב להתבטא. למה הכוונה? לאנשים בעלי גוון עור בהיר ושיער אדמוני יש נטייה גנטית גדולה יותר לחלות בסרטן מסוג זה, ולמרות זאת, ד"ר תל-אורן פוגש בקליניקה שלו מטופלים שאין להם את אותה נטייה ובכל זאת מפתחים מלנומה או ההפך.

מכאן הוא הסיק שלגורמי הסיכון הנמצאים בסביבתנו יש השפעה גדולה יותר מהגנים שלנו על התפרצות מחלות. הוא דיבר על גורמי סיכון כגון תרופות, חשיפה לקרינה אלקטרומגנטית, במיוחד קרינת רדיו בעלת תדרים נמוכים אשר נעצרת על גבי העור ופוגעת בו, קרינת גלי מיקרוגל וקרינת טלפון סלולאריים.

איך קשורה האפיגנטיקה?

במחלת הסרטן, כמו במחלות כרוניות אחרות, מתרחשות מוטציות ושינויים גנטיים בחלבונים המרכיבים את גופנו. אותן מוטציות נוצרות בעת תהליך התרגום והשעתוק של ה- DNA ל-RNA ולא בעת יצירתם בתהליך הקידוד. אז מתחילים כל השינויים האפיגנטיים – שינויים שמתרחשים בעקבות השפעות סביבתיות על הביטוי הגנטי שלנו, התכונות שלנו, הפנוטיפ, מבלי שיתרחש שינוי בחומר התורשתי עצמו, הגנוטיפ.

גנים שונים מתבטאים בסוגים שונים של תאים. ה-DNA עצמו נשאר קבוע לכל החיים, אך האפיגנום המכסה את סלילי ה -DNA גמיש הרבה יותר. סימנים אפיגנטיים מגיבים לאותות סביבתיים כמו תזונה ולחץ (סטרס), כך שהאפיגנום מבקר גנים מסוימים בתגובה לשינויים שחלים בסביבה.

נטייה גנטית למחלות ומה גורם להתבטאותן

ד"ר תל-אורן דיבר על כך שישנם מספר גנים הגורמים למחלות נוירולוגיות, כגון טרשת נפוצה, Amyotrophic Lateral Sclerosis (המוכרת בשמה ALS), דמנציה ואלצהיימר. מחלות אלו קשורות בקשר ישיר להשפעות סביבתיות כמו חשיפה למתכות רעילות כבדות כמו כספית, הנמצאת בדגים ובסתימות השיניים. אותה כספית גורמת באופן ישיר להרעלה של הנוירונים והתפתחות מחלות נוירולוגיות אלו. לכן גם אדם אשר אין לו רקע גנטי למחלות אלו, אך ייחשף במשך עשרות שנים לרעלים הללו, עלול לפתח סוג של מחלה נוירולוגית.

דוגמה נוספת היא התבטאות גנטית של חלבון הנקרא APOE – שהינו חלבון שומני המעביר ליפופרוטאינים (כדוריות המורכבות מחלבונים ושומנים ונושאות את הכולסטרול והטריגליצרידים בדם) לתוך מערכת הלימפה והדם ומיוצר בעיקר בכבד באופן אנדוגני. לאותו חלבון יש השפעה על התפתחות מחלות לב וכלי דם, מחלות אוטואימוניות שונות ואלצהיימר. לחלבון הזה מספר צורות גנטיות אשר לחלקן סיכוי גבוה יותר לפתח מחלות אלו ולחלקן פחות. עם זאת, לתזונה שלנו השפעה רבה ביותר, וגם אדם אשר מבחינה גנטית יש לו סיכויים נמוכים יותר לפתח מחלות לב וכלי דם, יוכל למנוע את ההתבטאות של אותו גן באמצעות תזונה נכונה.

חשיבות ניקוי רעלים וכיצד מתבצע – ניקוי גנטי

ניקוי רעלים בכבד מתרחש בשתי פאזות. הפאזה הראשונה מופעלת ומבוצעת על ידי אנזימים ממשפחת ציטוכרום (P450 (CYP450. אותם אנזימים אחראים על האקטיבציה והנטרול של כימיקלים סביבתיים (רעלים המגיעים מתרופות, כימיקלים מהתעשייה, זיהום אוויר סביבתי, חומרים רעילים הנוצרים משריפה של חלבון מן החי כמו בברביקיו, עודפי הורמונים כמו אסטרוגן טסטוסטרון ועוד. כאשר אנו נושמים, אוכלים, שותים ואף נוגעים באותם רעלים, אנזימי CYP450 נכנסים לפעולה בכבד ופועלים במהירות לסילוקם, כדי שלא יגיעו לזרם הדם ולמוח. לכן יש חשיבות רבה להפעלתם של אותם אנזימים בצורה אופטימאלית. אם הכבד עמוס ברעלים, אותם אנזימים לא פעלים בצורה אופטימאליות, הרעלים מצטברים, מגיעים למחזור הדם והמוח וגורמים למחלות כרוניות ונוירולוגיות שונות. כמו כן כאשר חלים שינויים קלים בגנים המייצרים את אותם אנזימים, שהם בעצם חלבונים, הקידוד שלהם משתבש והם לא פועלים ביעילות הנדרשת.

אם כן, נראה שלאנזימים אלו יש חשיבות רבה ולכן חשוב מאד לשמור על תפקודם בצורה יעילה. אפשר לעשות זאת על ידי  צריכה מרובה של ירקות, בעיקר ירקות עליים, ירקות ממשפחת המצליבים המכילים תרכובת הנקראת אינדול – 3 – קרבינול (I3C) המשפעלת את אותם אנזימים, ירקות המכילים תרכובות גופרית כגון בצלים ושום – אותה גופרית גורמת לאקטיבציה של האנזימים, ופירות – בעיקר פירות יער המגנים על האנזימים מפני המוטציות הגנטיות שעלולות להיווצר בהם.

בפאזה השנייה של ניקוי הרעלים, הכבד מקבל את הרעלים אשר פורקו בפאזה הראשונה וממיר אותם למסיסי מים, וכך הם יכולים לעבור לדם ולמערכת השתן.

בחלק השני (והאחרון) של סיקור ההרצאה נדבר על השפעת הסביבה על הגנים שלנו, חשיבות החיידקים הטובים בגופינו והצגה של טיפול חדשני המונע את התבטאות הגנים הפגומים.

תמר מונטג, ליווי לאורח חיים בריא לכל המשפחה

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו