מזון הוא תרופה ותרופה היא מזון

"תנו למזון להיות התרופה שלכם, ותנו לתרופה להיות המזון שלכם". היפוקרטס, בערך 460 – 377 לפנה"ס.

היו ימים שבהם גופנו היה במצב מעולה, משום שקיבל את הדרוש לו. באותם ימים אכלנו מזון פשוט, אך בריא, ופעילות גופנית הייתה חלק חיוני מחיי היומיום שלנו. בגופנו יותר ממאה טריליון תאים, ובכל תא מתרחשות יותר ממיליארד תגובות ביוכימיות בשנייה. כך קורה בכל יום ויום בחיינו. למזון חלק בכל אותן תגובות. למרבה הצער, המזון המעובד הנפוץ כיום, לא מספק לנו בדרך כלל את כל הדברים הדרושים לנו כדי להיות בריאים. מזון זה מספק את האנרגיה הדרושה כדי לחיות ולתפקד ביום-יום, אך אם אנו שואפים לבריאות ולחיוניות מיטביות, הרי שהוא רחוק מאוד מהגשמת שאיפתנו זו. חלק ניכר מהמזון שאנו אוכלים מורכב מקלוריות ריקות וחסרות תועלת. מזון זה מכיל מרכיבים שעברו עיבוד עד שאינם ניתנים עוד לזיהוי.

האם אתם יודעים, שלכל אחד ואחת מאתנו יש בערך ק"ג חיידקי מעיים?

אנו זקוקים למזון מזין, ולא רק למזון המספק אנרגיה. אנו זקוקים למזון שגם ממריץ את אוכלוסיית החיידקים במעיים. האם אתם יודעים, שלכל אחד ואחת מאתנו יש בערך ק"ג חיידקי מעיים? מספרם של חיידקים אלה עולה על מספר התאים בגוף. חיידקים אלה מייצרים ויטמינים חיוניים וחומצות שומן חשובות, והם חיוניים למערכת החיסונית. חוסר איזון באוכלוסיית חיידקים זו עלול לגרום למגוון תחלואים, זיהומים ומחלות דלקתיות. על אף שהמזונות שאנו אוכלים משפיעים בוודאות על בריאותנו, איננו מעוניינים שהמזון יהיה משהו שאנו אוכלים כדי לשרוד או לתפקד כראוי ותו לא. מן הראוי שהמזון יהיה חלק חיובי בחיינו, משהו שאנו מצפים לו, משהו שמשפר את מארג החיים המשפחתיים והחברתיים. מן הראוי שהמזון לא יהיה רק בריא, אלא שגם יגרה את חוש הראייה, חוש הריח וחוש הטעם.

עד לפני כמה עשרות שנים, הרופאים הטובים היו "אומנים". היה עליהם להשתמש בכל הידע הרפואי שצברו, אך יותר מכל היה עליהם להשתמש ביכולת שיפוט ובאינטואיציה כדי לגלות מהי המחלה שממנה סובלים מטופליהם ומהו הטיפול היעיל ביותר במחלה זו. במקרים רבים לא היה להם מושג מהו הגורם למחלה, אך למרבה הפלא, התרופות שלהם, שבעיני הרופאים המודרניים נחשבות אולי ל"תרופות סבתא", פעלו ביעילות. התבוננות הייתה מונח מפתח, וזו הדרך שבה הגיעו לתגליות ולהמצאות החשובות ביותר. לא היה כל צורך לדעת מדוע שמן דג בקלה וקטניות מועילים; כך זה היה, וזהו-זה.

זיתים

בבית שבו גדלתי ביוון, אכלנו עדשים, שעועית או חומוס מדי יום שני ומדי יום חמישי. אכלנו דגים מדי יום שלישי, ואילו בימים רביעי ושישי, הושם דגש על ירקות טריים. בסופי שבוע אכלנו עוף או בשר, בעיקר בשר טלה. סדר הדברים היה צפוי למדי. תמיד היה בקבוק יין על השולחן, והמבוגרים שתו תמיד כוס או שתיים, ומה שנותר בבקבוק נשמר ליום הבא. נהגנו לאכול תמיד סלט יווני, עם עגבניות מתוקות שהבשילו בשמש, פלפלים ירוקים קצוצים, מלפפונים חתוכים וגבינת פטה (מחלב כבשים) וכן אורגנו יווני נפלא. הזיתים הוגשו בכלי נפרד, כי אמי לא אהבה זיתים. תמיד התלוו לסלט בקבוק שמן זית, חומץ ופלחי לימון. היוונים נוהגים להוסיף לימון לכל מאכל, אפילו לבשר בגריל, וטעמו אכן נפלא.

כיום, הכול השתנה. רבים אוכלים בלי לתת כלל את דעתם על האוכל, ומבלים בבישול זמן מצומצם ככל האפשר. לפעמים, כתוצאה מהלחץ של הבוקר, אתם חשים מותשים כבר בשעות הצהריים ואז אתם אוכלים במהירות לחמנייה עם גבינה צהובה ולוגמים קולה מפחית. בערב אתם מסתפקים במקרים רבים ב"ארוחת ערב" שמורכבת מפיצה מוכנה, שאותה אתם אוכלים תוך כדי צפייה בתוכנית הטלוויזיה האהובה עליכם.

יחד עם זאת, אנו משתדלים מאוד לעקוב אחד המידע העדכני הנוגע לתרומה הבריאותית ולתועלת הספציפית הגלומות במזונות שונים כמו עגבניות או תרד. אנו עושים זאת כדי שנוכל לקנות תוספי ויטמינים בעלי אותה השפעה מועילה, וזה בדרך כלל כל מה שאנו עושים למען בריאותנו. האם זה נשמע לכם מוכר? המזון הפך לתרופה, אך בצורת טבלייה. אך מדוע אנו זקוקים לראיות שחומר זה או אחר במזון מועיל לבריאות? אחרי הכול, בני אדם שרדו מיליוני שנים בעזרת אכילת תוצרת טבעית, ואנו עדות חיה לכך.

מזון הוא תרופה

מזון הוא תרופה, התרופה הטובה ביותר שאנו מכירים. בעבר לא ידענו כיצד פועל המזון באותה מידה שהדבר ידוע לנו כיום. אך כמו כל תרופה, נטילת מינון לא מתאים או חומר לא נכון עלולה לגרום לתופעות לוואי לא רצויות, או אפילו למחלה.

למידע נוסף אודות הספר הדיאטה ים תיכונית בהוצאת פוקוס

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו