לאמץ הרגלים בריאים? הצחקתם את המוח הרגשי

צילום: unspalsh

האופן שבו המוח הרגשי שלנו מחווט הוא משמעותי לאופן שבו נחווה את החיים, לכן חשוב להכיר את המנגנונים הללו מקרוב. העולם/היקום ישקף לנו בדיוק את אותם הדברים. סוג של מגנט עוצמתי מסוגו. היות והרגש הוא זה שגורם לנו לקבל החלטות, לשנות הרגלים, להתקשר לאנשים מסוימים כאלו או אחרים, היופי שניתן לשנות זאת בכל פרק זמן.

הקשר בין המוח הרגשי לשינוי הרגלים הינה הרצאה חווייתית, אינטראקטיבית שממחישה את האופן בו המוח הרגשי פועל וההשפעה שיש לו על הדבר שמוגדר בפי רבים הקשה ביותר. ההרגלים שלנו מעצבים את מי שאנחנו, משפיעים על התוצאות שאנו מקבלים ביום יום, ביניהם משקל גוף, בריאות, מצב כלכלי, מערכות יחסים, דימוי עצמי ועוד…

הדרך שבה נתנהל ביום יום בכל אחד מתחומי החיים מוגדר ע"י ההרגלים שאנו מציבים לעצמנו. והיות וזהו נושא בסיסי החשוב לכל אדם, חשוב שנכיר אותו מאחורי הקלעים.

כדי להתמיד בשינוי, או להטמיע הרגל חדש, שיקדם אותנו לעבר תוצאה רצויה נדרשות בשלב הראשוני 2 פעולות עיקריות:

1.      שחרור הרגל קודם מעכב (לדוגמא אכילה רגשית, עישון, חוסר פעילות גופנית וכדומה).

2.      אימוץ הרגל מקדם שיבוצע בהתמדה מידי יום לאורך זמן. לדוגמה: אכילה בריאה ומודעת, פעילות גופנית בזמן קבוע מידי יום וכדומה).

כעת נשאלת השאלה: כיצד נוודא שהפעם השינוי הזה באמת קורה? כאן נכנס לתמונה המוח הרגשי, כדי להבין לעומק חשוב שנכיר כיצד הוא פועל.

מנגנון הפעולה של המוח הרגשי

המוח הרגשי מצוי במערכת הלימבית ומקושר לאזורים נוספים במוח האדם ואחראי על הרגשות שאנו חווים. זהו למעשה מה שמכונה "מוח העתיק", המתקשר למנגנון fight or flight . אך לא רק. המוח הרגשי כיום מחווט לחלקים שונים במוח בנוסף למערכת הלימבית: קליפת המוח והאונה הימנית של המוח.

צילום: pixabay

החלקים השונים מופעלים לפי הקשרים שונים. זוהי מערכת מידע סגורה וקבועה המכילה מידע רגשי המוטבע מילדות והמערכת ממחזרת אותו כל הזמן. בספרם של ג'וזף לידוקס ומרטין ל. רוזמן נחשפים חלקים במוח שמראים באופן ברור את החיבור לרגשות. הם מצאו כי הרגשות שלנו משפיעים באופן מובהק על האופן שבו אנו חושבים והשפעה זו משתקפת בפעולות ובתוצאות שלנו בחיי היום יום.

המוח הרגשי הוא קבוצה של מבנים מוחיים המעורבים ברגשות כמו: זיכרון, פחד, תוקפנות ועונג. חשוב להבין כי למוח הרגשי יש השפעה מכרעת על התוצאות שאנו מקבלים בפן האישי והמקצועי,

וניתן ליצור את השינוי בכל פרק זמן. חלק חשוב בהבנה הוא לרדת לעובי הקורה ולהבין איך המוח הרגשי פועל, מה התפקידים שהוא ממלא בחיינו, וכיצד ניתן להגיע למצב שאנו רותמים אותו לתוצאות שלנו.

כיצד המוח הרגשי מפעיל אותנו?

כדי לרתום את המוח הרגשי לשינוי הרגלים חשוב להבין את העקרונות הבאים:

אכילה רגשית

מקושרת למספר גורמים במוח הרגשי באופן הבא: טעם של בית – כשניחשף לגירוי קולינרי שיעורר בנו רגש שיפעיל חושים, דמיון – נלך על זה, ולרוב לא נעמוד בפיתוי. יש כאן חיבור להיפוקמפוס המעורר זיכרונות; כמה פעמים התעורר בכם חשק בלתי מוסבר למאכל מבית אמא, או משהו שנהגתם לאכול בילדותכם שמזכיר לכם טעם של בית שלא בהכרח טוב לבריאות שלכם?

מאכל המקושר להנאה

יש כמובן חיבור לגרעין האקומנס, שהוא למעשה מרכז ההנאה. אם נקשור את זה למתכון טעים, שוקולד, או מאכל עתיר קלוריות, שנזהה עם הנאה, מיד נרצה לחוות גם את אותן תחושות הנאה, כי זו הנטייה הטבעית שלנו. (שחזור פעולות שהסבו לנו תחושת הנאה שוב ושוב ומעוררת בנו הרגשה טובה באותו רגע). כאן, בנקודה זו, תפישת הטווח הארוך וההשלכות אינם מקבלים את אותה רמת התייחסות, והנטייה היא לצרוך את אותו מוצר/ מאכל כדי לקבל את תחושת ההנאה (גם אם רגעית) הממלאת לנו צורך רגשי, או במילים אחרות מתן מענה לצורך.

פרסומות, מסרים ושאר תבלינים

צילום: unspalsh

כמה פעמים היה בכם דחף לאכול משהו מתוק או מלוח או עתיר פחמימות למרות שאינכם רעבים? מחקרי דימות מראים שמנגנוני הזיהוי למאפיין הרגשי בהבעות פנים או טון דיבור דומיננטיים להמיספרה הימנית גם בהקשר של הבעת רגשות באונה הימנית של המוח (הנוטה ליצירתיות ודמיון). אם צפינו בפרסומת המעוררת לנו את החושים ומראה הבעת פנים וטון דיבור היוצרים גירוי בהקשר לאותו מוצר, נמצא חשק "לא מוסבר" לצרוך אותו. באותן פרסומות נוטים "לשתול" מסרים הפונים למוח הרגשי ולגרום לנו לתחושה שבצריכת המוצר נחוש הנאה, כיף, מלאי חיים וסיפוק רגשי (קחו לדוגמה את הפרסומות של קוקה קולה לאורך השנים, שלא מדברת אתנו על מוצר אלא רגשות ומעוררת בנו חשק עז לצרוך את המוצר בגלל הרגש שהפרסומת מעוררת בנו ומייצרת לנו את מה שאנו רוצים להרגיש.

הרגלים בשעת לחץ ומתח

יש אנשים שבשעת לחץ או כעס נוטים לאכול יותר מהרגיל כדי להתמודד עם המצב (לא בהצלחה יתרה יש לומר) ויש כאלו שברגעי התרגשות לא אוכלים כלל. שימו לב שלרוב אנשים עם עודף משקל יאכלו בשעות אלו, ואילו אנשים רזים לא. ההבדל טמון בהרגלים שלנו והם משפיעים על המכלול. יש את מי שכשטוב להם הם לא אוכלים – למשל כשמתאהבים – ויש את אלו אל מפסיקים לאכול. ההבדל נעוץ בהיפוקמפוס המעורר זיכרון כלפי רגש או חוויה וגורם לנו להיתפס לדפוס התנהגות שהקל עלינו כשהיינו צעירים.

גם אני רוצה

שימו לב שאצל ילדים הורמוני המראה, הנמצאים בקליפת המוח, יגרמו להם לבקש גלידה כאשר הם רואים ילד אחר מלקק ארטיק להנאתו. הורמוני המראה הם הורמונים הגורמים לנו להגיב לסביבתנו ולהזדהות אתה.

ההבנה כיצד המוח הרגשי מחווט ופועל משרת אותנו בכמה אופנים. על כך במאמר הבא:

10 דרכים לרתום את המוח הרגשי לשינוי ההרגלים שלנו

כתבה: שרון אייזן

הכותבת תרצה בכנס "אוכלים בריא 9" אשר יתקיים בתאריך ה-16-17/11 בתאטרון גבעתיים.

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו