ומה אם שום דבר לא עזר לו?
צילום: 123RF
אין תסכול גדול יותר של מטפל שרגיל להיות עד לשיפור ברור ועקבי של המטופלים שלו, מאשר להתמודד עם מצב של העדר תגובה צפויה לטיפול.במקרים כאלה, נדירים ככל שיהיו, אנחנו יוצאים למסע חיפוש – מה כן יכול לעזור? אולי לא אבחנו נכון את הבעיה? אולי איננו רואים את כל התמונה?
במיוחד המצב מבלבל כאשר כל הבדיקות הרגילות שנעשו במסגרת הרפואה הציבורית חוזרות תקינות…
למה הבדיקות חוזרות תקינות אם יש בעיה?
זה אומר שהבדיקות הקיימות כיום בקופות החולים אינן מספקות לנו את התמונה המלאה של המצב.
אנשים רבים מתלוננים על כאבי בטן ומיחושים, פונים לרופאים ועושים בדיקות, שחוזרות תקינות. בדיקות הצואה הקיימות כיום במערכת הציבורית מספקות תשובות בעיקר במקרים של זיהומי מעיים קשים, כמו סלמונלה, שיגלה, כולרה או זיהומים כרוניים כמו של טפילים מסוג ג'יארדיאזיס ותולעים. אבל בהרבה מאוד מקרים, כל הבדיקות האלה חוזרות תקינות, והאדם ממשיך לסבול משורה של סימפטומים בלתי מוסברים.
אנחנו מתמודדים עם הבעיות האלה בקליניקה בקרב אנשים שחוזרים מטיול בארצות העולם השלישי, עם אנשים שסובלים מתופעות המכונות מעי רגיש כמו גזים, נפיחות, אי נוחות בטנית וכאבים, אי סדירות ביציאות, וגם בחולי מעי דלקתיות שכביכול מוגדרים ברמיסיה (הפוגה) של המחלה, אך עדיין ממשיכים לסבול משורה של תסמינים הפוגעים באיכות החיים שלהם.
לכן, חיפשנו פתרונות שיתנו לנו יותר מידע ויאפשרו להתאים את הטיפול המיטבי לאדם, בנוסף למודל הטיפולי הייחודי של המרכז "דרך הבטן" (הכולל תזונה, דיקור, צמחי מרפא ופסיכותרפיה).
פתרון כזה מסתמן בדמות הבדיקות המעמיקות והחדשניות שגילינו לאחרונה בחברת Eco-Lab מבית EcoSupp. בדיקות אלה מיועדות לחשוף ממצאים נוספים ולהרחיב את האבחון של הבעיה ממנה סובל המטופל.
הבדיקה שעושה סדר
הבדיקה המדוברת נקראת GI-MAP והיא מבצעת ניתוח של דוגמית צואה בשיטה ייחודית בשם PCR= Polymerase Chain Reaction.
טכנולוגית PCR מזהה מזהמי מעיים ופרמטרים נוספים הקשורים למערכת החיסון.
בנוסף הבדיקה בודקת אינדיקציה לרגישות מעוכבת ע"י מדד ההיסטמין. למשל אחד הפרמטרים החשובים שאנו בודקים הוא נוגדן חשוב לגליאדין (גלוטן) מסוג IGA, אלה נוגדנים אשר נוצרים על ריריות בתוך מערכת העיכול לעומת נוגדני IGG הנמצאים בדם.
אלה נוגדנים אמינים יותר לזיהוי רגישות לגלוטן. גלוטן הוא האנטיגן הנפוץ והבעייתי ביותר. ברגע שההיסטמין גבוה ההמלצה היא לעשות בדיקת רגישויות מקיפה – בדיקת LRA.
הבדיקה לא רק מוצאת את האספקטים הקלאסיים של חוסר איזון במעי כמו חוסר איזון בחיידקי המעיים (המכונה דיסביוזיס), אלא גם יכולה לרמז על תת תזונה, תת עיכול, תת ספיגה של מרכיבי מזון חיוניים. בנוסף, נראה שניתן לאבחן באמצעותה גם פעילות יתר של מערכת החיסון, רגישות ואלרגיות למזון, דלקתיות יתר ועוד.
הבדיקה מבצעת ספירה מדוייקת של פתוגנים מכל הסוגים, בודקת את חומציות המעי, מגלה נוכחות של חיידקים וטפילים שיכולים לגרום לשלשולים (כמו סלמונלה, קמפילובקטר) וגם הליקובקטר, למרות שהבדיקות "הרגילות" יראו שהכל תקין.
ניתן לאבחן באמצעותה גם אנזימי עיכול וכך לגלות האם יש חסר באנזימים מסויימים, אותם ניתן להשלים.
בבדיקות שעשה מטופל שסבל מאי נוחות מתמדת במערכת העיכול, למרות שכל הבדיקות הרגילות שלו היות תקינות, גילינו שלמרות שאינו צליאקי, יש לו רגישות לגלוטן, מה שיכל להסביר את אי נוחות וגם את מצבי הרוח שלו, במיוחד בסופי שבוע, כאשר נהג לאכול יותר לחם. התייחסות לתוצאות אלה ושינוי התזונה שלו עזרו לו להגיע לשלוות נפש והרגשה כללית טובה יותר, ללא גזים ונפיחות שסבל מהם, למרות שהיה על תזונה דלת FODMAP (תזונה שנחקרה במיוחד לבעלי מעי רגיש).
הדבר הנוסף שלכד את תשומת ליבי, הייתה העובדה שדגימות הצואה נשלחות במקביל ל-2 מעבדות בלתי תלויות והתוצאות המתקבלות משתיהן, לקבלת הממצאים המדוייקים ביותר (מעבדת VITALAN בגרמניה וגם ל Diagnostic Solution Labs בארה"ב). העובדה הזו מבטיחה דיוק מירבי בתוצאות, והתאמה טובה יותר של הטיפול המוצע.
אז למה כל זה טוב לנו?
פשוט, כי לאחר שיש לנו נתונים מפורטים ומידע שלא ניתן לקבלו משום מקום אחר, היכולת שלנו להתאים ולעקוב אחרי השינוי במצבו של המטופל עולה פלאים.
כמו במקרה של מטופלת אחרת, שירדה במשקל ללא רצונה כי הורידה בכמות המזון שאכלה. היא נאלצה לצמצם את הארוחות כי לא הצליחה לעכל כראוי כמעט שום ארוחה. בבדיקת MAP-GI אובחנה של כמות נמוכה במיוחד של אנזימי העיכול, מה שאפשר לנו להתאים את התזונה המיטבית בשילוב עם תוסף אנזימים מדוייק. תוך מספר שבועות בודדים המטופלת החלה להרגיש טוב יותר, וחזרה בהדרגה למשקלה התקין.
לאחרונה התווספו בדיקות נוספות לארסנל הבדיקות כמו בדיקת בלוטת האדרנל, למיפוי מצב הסטרס הפנימי. אין ספק שנרחיב את השימוש בבדיקות המתקדמות הללו שישדרגו את הטיפול שלנו לאין שיעור.
מבואות:
Lorenz TC. J Vis Exp. 2012 May 22;(63):e3998. doi: 10.3791/3998.
Polymerase chain reaction: basic protocol plus troubleshooting and optimization strategies.
