SmartKish_Fly
SmartKish_Fly

דלקת גרון וכללי ההתנהגות

מאת: שני פרופסורסקי, נטורופתית.
זמן קריאה: 2 דקות
מהם כללי ההתנהגות שלי כשאני חולה. מה אני ממליצה לעשות כשאני נתקפת בכאב גרון או שפעת? מה לאכול ואיך להתנהל ביומיום? כל זה ועוד בכתבה הבאה מאת שני פרופסורסקי, נטורופתית.
SmartKish_In

חודש שעבר הייתי בכנס "אוכלים בריא". עזרתי בדוכן האגודה הישראלית לנטורופתיה ותזונה טבעית (שזקוקה לכל טיפת עזרה מצד התומכים והנעזרים במקצוע כדי שהחקיקה המתבשלת תהיה לטובתנו), קניתי, החלפתי ספרים, יצרתי וחידשתי קשרים, ובקיצור דיברתי המון ודי בקול בגלל הרעש… וחזרתי הביתה מותשת.

זה היה אחרי תקופה מסויימת שבה מסיבות אלו ואחרות לא קיימתי את מה שאני דורשת ממטופליי, וזה ללכת לישון בשעה סבירה (ליתר דיוק, הלכתי לישון בשעה שנחשבת סבירה בעיני רוב האנשים אך לא בעיניי).

בשבת שלאחר הכנס התעוררתי עם כאב גרון אך הכרחתי את עצמי לקום ולצאת עם הבת שלי לטיול משפחות. היתה לי הרגשה שפעילות גופנית מתונה בחיק הטבע תעשה לי טוב, ואכן כך היה, אך הרעש וההמולה סביב הפעילויות בסוף מסלול ההליכה עשו לי רע וחזרתי הביתה הישר למיטה.

זה אולי נשמע מוזר, שנטורופתית תספר בריש גלי על זה שהיא חולה. אבל אני רוצה לנצל את ההזדמנות לספר לכם איך אני מטפלת בעצמי. כאמור, בעברי נטיתי לחלות בדלקות גרון לעתים קרובות, ובממוצע פעם בשנה קיבלתי אנטיביוטיקה. לא עוד. אז מה אני עושה הפעם? בשתי מילים: מרשה לעצמי. קודם כל לנוח. ולתת לגרון לנוח. לדחות טיפולים – לטובת מטופליי ולטובתי. אני צריכה לנוח והם לא צריכים יותר מדי לאתגר את מערכת החיסון שלהם.

לבקש מבני הבית קצת יותר עזרה מהרגיל (שיפנקו אותי קצת בתה-צמחים וארוחת ערב של ירקות כתומים אפויים, מה יש?). להתאפק מלהתערב במריבות בין הילדים – השיעור של חיי… לא לענות לטלפונים – שישאירו הודעה, בשביל זה אנחנו משלמים על תא קולי. לזכור שכתיבה זה כלי הביטוי היותר מוצלח שלי, ופשוט לכתוב. (ולמי שלא מתורגל – זה הזמן לתרגל!). לתת למערכת העיכול לנוח ולאכול רק כשבאמת יש תאבון. לנשום לתוך הגרון ולהרגיש איך הנשימה מרפאה אותו.

להורדת הגודש בראש, להכניס את הרגליים לגיגית עם מים חמים (כ-400) למשך כ-20 דקות. את זה אעשה אחרי שאסיים לכתוב, קצת מפחיד אותי להכניס את הרגליים במים בזמן שאני במחשב…

לבשל את מרשם הצמחים הסיניים שאנחנו ממליצים לכל אחד עם שפעת ומחלות דומות. זה לא טעים בלשון המעטה, וזה קצת התעסקות, אבל תאמינו לי – זה עובד. מקסימום לוקחים אחר-כך חצי כפית דבש להוריד את הטעם.

לעשות יותר מדיטציה ועבודה בגינה או טיול בחוץ כשיש שמש כדי לחזק את האדמה. להזכיר לעצמי פחות לכעוס ויותר לחמול. על עצמי ועל האחרים. כן, גם קצת לקרוא ולשחק במחשב – זה טוב לנפש אבל לא טוב לעיניים ולכן לא יותר מדי זמן רצוף.

להימנע ממזונות מייצרי ליחה: קמח לבן, סוכר, מוצרי חלב. לא שאני אוכלת אותם בשגרה, אבל אם כשמציעים לי אני לרוב מסרבת בנימוס. ואם אתם עדיין אוכלים דברים כאלה – זה הזמן להפסיק כרפואה מונעת.

לא להיכנס להיסטרית ההדבקות. מחלות לא נגרמות על-ידי חיידקים ווירוסים. אלה רק האמצעי דרכו הסימפטומים של המחלה מתבטאים. לדכא אותם = להכניס את המחלה יותר עמוק פנימה, עד שהיא תתפרץ בצורה יותר קשה. אמנם הייתי חשופה לאחרונה לאנשים חולים ואולי נדבקתי מהם, אבל רק מכיוון שאפשרתי לזה לקרות. נכון, לא יפה להשתעל למישהו בפרצוף, אבל גם לא צריך לעשות מזה כזה עניין. בכל מקרי המוות משפעת החזירים, מודגש שהחולים סבלו גם ממחלות אחרות. כך שהשפעת כשלעצמה אינה מסוכנת, ולא חשוב אם קוראים לה שפעת חזירים, עופות, פילים או חמורים.

 

והעיקר שנהיה בריאים!

לאתר של שני פרופסורסקי

 

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו