מה בין עצירות כרונית לתסמונת מעי רגיז?
נועה (שם בדוי), בת 21, מאובחנת כ-3 שנים עם IBS (תסמונת המעי הרגיש).
הסימפטומים שלה כוללים:
- קושי להתרוקן, במיוחד מחוץ לבית
- מרקם הצואה שלה לפי סולם בריסטול (סולם בו משתמשים לאבחון הצואה) הוא 1-2 רוב הזמן (כלומר, צואה קשה ויבשה מידי).
- בנוסף, כאבי בטן "דוקרים" שקשורים בעיקר לנפיחות, שקורית בעיקר בשעות אחר הצהריים- ערב.
נועה מדווחת על הקלה בנפיחות אחרי התרוקנות.
אחרי שמצליחה להתרוקן (לעתים בעזרת נורמלקס או נר גליצרין) – יש יותר יציאות באותו יום (פעם-פעמיים בשבוע).
אין לה כאבי בטן באופן רגיל.
אין צרבות.
איזה טיפולים היא כבר עושה?
היא נוטלת תרופה נוגדת דיכאון וחרדות, פרוביוטיקה, אנזימי עיכול ופחם פעיל.
כל אלה הומלצו לה על ידי מטפלים שביקרה אצלם או בפורומים בפייסבוק.
הרופא האחרון שביקרה אצלו המליץ לה להתמיד בתזונה דלת FODMAP (תזונה שבה מוציאים מהתפריט מזונות החשודים בהחמרת התסמינים, בעיקר כאלה המכילים פחמימות מסוימות).
היא מקפידה כבר מעל שנה, אך עדיין סובלת מכל התסמינים.
מתי החלה לסבול?
בזמן השירות הצבאי שלה בבסיס מרוחק מהבית.
היא נגעלה מהשירותים, סירבה להתרוקן שם והרגילה את עצמה להתאפק עד שהיתה חוזרת הביתה.
בטרם נעבור להמלצות שקיבלה, בואו ניישר קו ונשים כאן כמה הגדרות.
מהי תסמונת המעי הרגיש/ז – IBS Irritable Bowel Syndrome?
מדובר במחלת מעיים תפקודית או/ו מיקרוביאלית.
כלומר, היא מתרחשת גם בפן התפקודי של תנועתיות המעי, הקשור לפן העצבי, וגם ברמה של הפרעה מיקרוביאלית – ברמת מיקרוביוטה של המעי.
השכיחות שלה גבוהה וגדלה בשנים האחרונות – 10-20% מאוכלוסיית העולם, בעיקר בארצות המפותחות.
ניתן לחלק אותה ל-4 סוגים, לפי הקריטריונים של ROME IV:
IBS-D – יותר מ-¼ מהיציאות מאופיינות בסולם בריסטול 6-7 (יציאות רכות מידי עד נוזליות), ופחות מ-¼ בבריסטול 1-2 (יציאות קשות מידי).
IBS-C – יותר מ -¼ מהיציאות מאופיינות בסולם בריסטול 1-2 ופחות מ-¼ – בבריסטול 6-7.
IBS-M – סובלים משתי התופעות לסירוגין.
IBS-U – בלתי מוגדר.
התסמינים הנוספים כוללים גזים, נפיחות, כאבי בטן ואי סדירות ביציאות.
הסימפטום החיוני למתן אבחון של IBS מסוג כלשהו הוא כאבי הבטן, ללא קשר ליציאות או לנפיחות.
לעומת זאת, מהי עצירות כרונית?
משך המחזור הטבעי של בלילת המזון במעי עד היציאה הינו 24-72 שעות.
זאת בתנאי שאין תסמינים נוספים, וההתרוקנות מקלה וקבועה, ללא מאמצים.
עצירות Constipation מוגדרת לפי עפ"י Rome I, כך:
תדירות יציאות נמוכה מ-3 פעמים בשבוע.
קיים קושי לסלק פסולת צואתית שהצטברה במעי הגס, יציאות כרוכות במאמץ על מנת להתרוקן.
מרקם היציאות קשה ויבש, בסולם בריסטול – 1-2.
תתכן תחושת שריטה בעת יציאת הצואה.
הרבה פעמים – יש גם תחושה של חוסר התרוקנות גם לאחר יציאה.
התופעה בעלת שכיחות גבוהה – כ-20% מהאוכלוסייה סובלים מההפרעה.
ומהי עצירות סמויה?
מאחר שיש דמיון בין שתי התופעות של עצירות כרונית ותסמונת מעי רגיש/ז לכיוון עצירותי, לפעמים רופאים ומטפלים נוטים להתבלבל.
התופעה אפילו מוכרת בספרות המקצועית והיא מכונה "עצירות סמויה", או "עצירות שמתחפשת ל IBS-C".
מה המאפיינים של עצירות סמויה?
בראש ובראשונה, יש לבצע בדיקות לשלילת צליאק.
אחר כך לתשאל את המטופל ולראות אם יש לו את הסימנים הבאים:
- תחושת מלאות תמידית
- במישוש הבטן מרגישה מלאה ולא רכה
- יש "לכלוך" רב בניגוב לאחר התרוקנות (לא מחייב, לפעמים הצואה היא יבשה)
- בהכנה לקולונוסקופיה – למרות שהנבדק ביצע את כל ההוראות, עדיין יש שאריות צואה בקולון, שמקשות על תוצאות הבדיקה.
התופעות הללו יכולות לקרות גם אצל נערים או ילדים.
מחקר שעקב במשך חודשיים אחר קבוצת ילדים בני 12 בממוצע, שהיו מאובחנים עם סוגים שונים של תסמונת המעי הרגיש/ז מכל הסוגים.
ההתערבות כללה מתן חומר משלשל קל מסוג פוליאתילן גליקול (המוכר בישראל כנורמלקס) במינון של 1-1.5 ג'/קג'/יום למשך 3-6 ימים.
אחרי 2 חודשים התוצאות הראו שיפור ניכר בתסמינים של כאבי בטן והתרוקנות תקינה ב 38 מתוך 42 נבדקים!
למעשה, רק 2 מהמשתתפים נשארו עם האבחנה המקורית של IBS.
ההמלצות שלנו לשיפור העיכול
נחזור לנועה שלנו.
לאחר תשאול מעמיק שלה, הטלנו ספק באבחון של המעי הרגיש.
במיוחד, יש לזכור שתזונה דלת FODMAP לרוב דלה יחסית בסיבים תזונתיים, מה שיכול להחמיר את העצירות, במקרים של אבחון שגוי.
החלטנו על אסטרטגיה תזונתית והתנהגותית מתוך הנחת יסוד שנועה סובלת מעצירות כרונית, שהתפתחה על רקע ההתאפקות הממושכת וסטרס שחוותה בשירות הצבאי שלה.
להלן מספר המלצות לדוגמא, שציידנו אותה בתהליך הטיפולי:
להפסיק להתאפק – להרגיל את המעי להתרוקנות בשעות הבוקר, בהתאם לשעון הביולוגי של המעי הגס.
לתרגל ישיבה בכלל ובעת התרוקנות בפרט – בכריעה. אפשר להיעזר בשרפרף מתחת לרגליים, ליד האסלה.
להיגמל באופן הדרגתי מתרופות משלשלות.
להכניס יותר פעילות גופנית אירובית, יוגה או פלדנקרייז.
שתיית מים מרובה, במיוחד על קיבה ריקה, בתוספת 1 כף שמן זית (זה מפעיל את הקולטנים של מיצי מרה, מה שמסייע בהנעת המעי).
הגברת סיבים תזונתיים ל- 30-50 ג'/יום – באמצעות דגנים מלאים, ירקות טריים ומאודים.
מיצי ירקות טריים, סחוטים מירקות – סלק אדום, גזר, קייל, גבעולי סלרי.
ציידנו אותה בפורמולת צמחים שעוזרת להניע את הפריסטלטיקה, ולהעלות את האוסמולריות במעי.
וכמובן, לא לשכוח את הפן של הגוףנפש: כל הפרעה בריאותית הינה ביטוי של קונפליקט רגשי בלתי פתור.
עניינים של עצירות, לעתים קרובות, קשורים לפחד לא מבוטא וקושי לשחרר, או כמו שלואיז היי מגדירה את זה – חוסר יכולת לשחרר את הפסולת של החיים.