אבץ - מעורר את מערכת החיסון ומרפא פצעים

אבץ (zinc) חיוני לתפקוד תקין של כל תא מתאי גופנו. בעולם כולו צורכים כמות נמוכה מדי של המינרל ובעיה זו מאיימת להפוך למשבר של ממש בתחום בריאות הציבור.

יש מומחים הטוענים, שככל שאנו ממשיכים לדלדל את מאגרי האבץ באדמה ומפסיקים לצרוך חלבון מן החי, כך ניאלץ ליטול מינון גבוה יותר של תוספים או מזון מועשר.

כאשר נמצאה כמות המינרל המיטבית העונה על צרכי הגוף, חלה מהפיכה ביכולתה של הרפואה התזונתית לטפל במגוון רחב של הבעיות הנובעות מחסר באבץ.

בעיות הנובעות מחוסר אבץ:

ברשימת המחלות נכללות: סכיזופרניה והפרעות פסיכיאטריות אחרות, סוכרת, הגדלה של בלוטת הערמונית, קטרקט, מחלות לב, תהליכים ניווניים במוח ובמערכת העצבים, בעיות בתפקוד של מערכת החיסון, הפרעות בעיכול, כיבים, אלרגיות למזון, הצטברות של מתכות רעילות, הגלדה לקויה של פצעים, הצטננויות, דלדול העצם, בעיות עור, עייפות, חוסר תיאבון, בעיות שמיעה, הפרעות אכילה ותסמינים רבים הנובעים מחוסר איזון של הסוכר בדם.

רמת האבץ בגופו של האדם היא אומנם מדד בריאותי חשוב, אולם עד לזמן האחרון לא הייתה בידי הרפואה התזונתית דרך טובה למדוד איזו כמות מהמינרל אכן נמצאת בתוך תאי הגוף.

בדיקות הדם הרגילות מעולם לא סיפקו הערכה מדויקת. מסתבר שבדיקת טעם פשוטה, שאותה יכול כל אחד מכם לבצע בבית, יכולה להיות חלק מכריע בקביעת התאמת מינון המינרל שלו אתם זקוקים.

מבחן זה פועל משום שחוש הטעם שלנו תלוי באבץ. קחו לגימה של אבץ סולפאט הפטהידראט, תוסף נוזלי שאותו ניתן לרכוש בחנויות, והעבירו את הנוזל בפיכם.

אם אתם חשים מיד בטעמו המריר, אין לכם חסר במינרל. אם, לעומת זאת, אינכם חשים בשום טעם או שלוקח לכם זמן לזהות את הטעם, עליכם לחדש את מלאי האבץ שבגופכם.

אני מנחש שלא תחושו מיד בטעמו של המינרל. תכולת האבץ באדמה הולכת ופוחתת, והתפריט עתיר הפחמימות מוריד עוד יותר את כמותו של המינרל הזה בגופנו.

כמו כן, תוספי סידן ותזונה עתירת סידן יכולים להוריד עד ל-50% את ספיגת האבץ שלנו. המינרל מסולק מהגוף במהירות במצבי לחץ (גופניים, רגשיים או כימיים) כמו גם בעת חשיפה למתכות רעילות, חומרים מזהמים וחומרי הדברה.

ההזדקנות היא חיסרון מולד מאחר שבגיל המבוגר קטנה הפרשת חומצות הקיבה הדרושה לתהליך הספיגה.

אם ניקח בחשבון את השכיחות הגבוהה של חסר באבץ בקרב זקנים חולים, הרי שמן הראוי כי נטילת תוספי האבץ בגיל המבוגר תהפוך לחובה.

מאכלים עם אבץ:

בשר בקר, עוף, צדפות, דגני בוקר מועשרים, שעועית, אגוזים, שקדים,
גרעיני דלעת (גרעינים לבנים).

תפקידים של אבץ:

אבץ נספג במעי הדק.

חשוב בריפוי פצעים ותחזוקת מעטפת תאים, בייצור נוגדנים ובתגובת המערכת החיסונית למזהמים.

גורמי מחסור וסימפטומים של אבץ:

ספיגתו יורדת בנוכחות טפילי מעי ובתזונה עשירה מאוד בסיבים וכן מעודף טאנין (תה, יין), עודף חומצה אוקסלית (תרד, שוקולד) וסידן (מוצרי חלב).

אבץ – סימני מחסור

פגיעה בתפקוד המערכת החיסונית, אובדן שיער, פגיעה בריפוי פצעים, בראיית לילה, במטבוליזם של חלבונים, ירידה או אובדן של חוש הטעם והריח, בעיות עור, עצבנות או דיכאון, הפרעות גדילה בילדים, נמנמת, אובדן זיכרון, ירידה ברמת הטסטוסטרון ולכן בתפקוד, בחשק המיני ובאיכות הזרע.

נזקים מעודף של אבץ:

מנה יומית מומלצת (RDA) של אבץ:

תינוקות עד גיל שנה – 5 מ"ג.

ילדים עד גיל 10 – 10 מ"ג.

גברים –  15 מ"ג.

נשים –   12 מ"ג.

נשים בהריון –  15 מ"ג.

בהנקה –  16-19 מ"ג.

אין במידע המובא לעיל משום המלצה לשימוש, והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ פרטני עם איש מקצוע מוסמך מהתחום.