לדעת מה יש בצלחת
.png)
י' היה תלמיד מיוחד בבית הספר ברמת גן בו למדתי. אסור היה לו להיחשף לקטניית הפול, בגלל סכנת חיים. ככל הנראה מחסור באנזים G6PD הקיים אצל חלק מהעדות.
זוהי רק דוגמה אחת מיני רבות, שהובילו אותי ואת חבריי לייסד את פרויקט Vieweat החדשני ופורץ הדרך; הפרויקט נועד לתת מידע משופר על רכיבים ועל ערכים תזונתיים במסעדות, בתי קפה, מאפיות ועל כל מזון המוגש מחוץ לבית ואינו ארוז ומסומן, ולשפר באופן משמעותי את התקשורת בין הסועדים לבין צוות בתי העסק בתחום ההסעדה.
כל אחד מאיתנו נתקל במהלך חייו בבעלי רגישויות לאוכל; זה יכול להיות החבר ללימודים שיש לו צליאק, ותמיד בטיולים השנתיים צריך לשאת תיק נוסף של אוכל מיוחד ללא גלוטן; זה יכול להיות בן משפחה שאלרגי לביצים ולכן אסור לו לגעת לבחלק מהעוגות; ואולי נחשפתם לכך באיזושהי היכרות רומנטית, כאשר בן או בת הזוג ממש רצו לשבת איתכם לקפה אבל בגלל האלרגיה לחלב או רגישות ללקטוז נאלצו להסתפק בתה ולחם פשוט.
בחברה המערבית של ימינו, תוחלת החיים ארוכה, רוב האנשים עובדים בעבודות משרדיות, תקועים בפקקים מדי יום, לא פעילים גופנית די הצורך, צורכים כמות גבוהה של קלוריות, בעיקר פחמימות ושומנים, וכן מזון מתועש עתיר מלח, תמציות, חומרים משמרים וצבעי מאכל. התופעות של השמנת יתר, יתר לחץ דם, סכרת ואולי גם כגון מעי רגיז הולכות ומתגברות.
מנגד, בעולם שבו ערך היופי מקבל חשיבות רבה מאד, ובזכות הגברת המידע והמודעות לתזונה בריאה – אחוז הולך וגדל באוכלוסיה שומר על דיאטות שונות ומגוונות. הימנעות מצריכת רכיבים שונים עתיקה כימי ההיסטוריה; כללי הכשרות ביהדות מחייבים משטר קפדני המוכר לרובנו. כללים מחמירים לגבי התזונה קיימים גם באיסלאם (כגון איסור על חזיר או אלכוהול ), בדת ההינדית (הפרה הקדושה) ואף בחלק מהעדות הנוצריות (תענית חג הפסחא עם הימנעות ממוצרים מהחי). גם הצמחונות והטבעונות הולכות ותופסות מקום מרכזי.
המשותף לכל התופעות הללו – הוא הצורך של אחוז גבוה באוכלוסיה לדעת מה יש בצלחת. זה יכול להיות הימנעות מרכיבים מסוימים בגלל אלרגיה, רגישות, טבעונות , צמחונות או כללי דת ומסורת. זה יכול לנבוע מסכרת או מהשמנת יתר, או רק מתזונה בריאה ומונעת לאנשים בריאים שעדיין חשוב להם לדעת מה יש באוכל וכמה קלוריות, סוכר או שומן רווי מוגש לילדיהם ולבני משפחותיהם.
בניגוד למצב בתחום המזון הארוז, בתחום המזון הלא ארוז כגון מאפיות ובכל שירותי ההסעדה מחוץ לבית – יש ואקום ענק בארץ ואף ברבות מהמדינות המתקדמות בעולם באשר לסימון ולמתן מידע.
קשה בד"כ לדעת מה טווח הערכים הקלוריים או כמות החלבון, הפחמימות או השומן (עם סטייה סבירה) במנות השונות במסעדה, באולם האירועים או במלון. בעלי צורך להימנע מרכיבים שונים נתקלים אף בבעיה קשה פי כמה, המחמירה אם מדובר במדינה ושפה זרה.
חלק מרשתות המזון הבינלאומיות החלו לתת לסועדים תפריט אלרגנים, רכיבים וערכים תזונתיים ואף להציע מספר מנות טבעוניות, צמחוניות וללא גלוטן. אך גם במקרים אלו – התפריטים הללו אינם ידידותיים לקריאה, כתובים בטבלאות צפופות בכתב קטנטן, אין סימון אחיד לרכיבים ואין לצרכן יכולת להשוות בין התפריטים השונים בהיבטים של הערכים התזונתיים והרכיבים שרוצים להימנע מצריכתם.
פרויקט ויואיט איתר את הבעיה ומציע פתרון מקיף לכל סוגי הצרכים התזונתיים, בריאותיים, אידיאולוגיים או דתיים גם יחד – במערכת רב לשונית. הפתרון מבוסס על שיטת סימון ברורה, פשוטה ואינטואיטיבית גם ללא צורך בידע בשפה, ועל בסיס צבעי הרמזור וצורת התמרורים. גולש שנמנע מרכיב כלשהו כגון אגוזים יכול לקבל אך ורק את המנות והמאכלים שלא מכילים רכיבים אלו. אם סימן טווח ערכים תזונתיים, נניח בין 300-500 קלוריות או בין 10-15 גרם פחמימות, הוא יקבל רק את המנות שיש לגביהן מידע, ואשר עונות על הקריטריון הזה.
בעל העסק יכול לתת באופן וולונטרי את המידע על ערכים תזונתיים ועל קיום, אי קיום או חשש לקיום רכיבים (מבין 20 בעייתיים מרכזיים ) על כל מאכל בתפריט. סימן עצור מתומן אדום מציין כי הרכיב (כגון גלוטן, ביצים, אגוזים) קיים. ריבוע צהוב מסמן כי לא היה מידע או שיש חשש לעקבות במנה.
עיגול ירוק עם אלכסון ירוק מסמן כי הרכיב לא קיים במנה, והיא בטוחה לאכילה. אין זה פותר את הסועד מבירור נוסף מול צוות בית העסק במידת הצורך אך זה משפר מאד את התקשורת בין הצדדים. במידה והעסק לא סימן כלל את המנה, כל אחד מ-20 הרכיבים מסומן כברירת מחדל כי יש חשש לקיום הרכיב. אם הגולש סימן שאינו מעוניין ברכיב כלשהו, הוא לא יקבל לא את המנות שבהן הרכיב קיים בודאות ולא את המנות שבהן קיים חשש להימצאות הרכיב או האלרגן .
הצגת המידע הוולונטרי על רכיבים ועל ערכים תזונתיים משתלמת גם לעסקי ההסעדה. היא משפרת את שביעות הרצון של כלל הלקוחות כולל בעלי ההעדפות היחודיות, את תדמית העסק ומגדילה את הפוטנציאל של מכירה לקהלי יעד חדשים שנמנעו עד כה מלאכול בחוץ.
פרויקט ויואיט צפוי לתרום להגברת המודעות של צרכנים ועסקים גם יחד לחשיבות של הצגת המידע התזונתי והמידע על רכיבים ואלרגנים מרכזיים בכל שירותי ההסעדה לסוגיהם, בתחילה בארץ ובהמשך גם מעבר לגבולות ישראל.
.png)
על הכותב:
עומר סלע, מייסד ומנכ"ל Vieweat, מומחה למדיניות ציבורית וסביבתית. עבר כריתה נרחבת של המעי עקב מחלת הירשפרונג בילדותו. omer@vieweat.com
הכתבה בחסות VIEWEAT
