משלוח מנות - תכירו
.jpg)
חג פורים, חג פורים, חג גדול לילדים…תחפושות ומשלוחי מנות עתירי דברי מתיקה, קמח לבן, צבעי מאכל, חומרי טעם וריח, שמנים צמחיים ומוקשים, חומרים משמרים, נתרן וכמובן שלל סוכרים.
המנהג של משלוח מנות, שנזכר במגילת אסתר, הוא מנהג עתיק הקיים גם בימינו, אך עם השנים, כך מתברר, קיבל צביון חדש, מזה המקורי. על פי המסורת, מצווה כל אדם לשלוח בפורים לרעהו מנות מזון, כדי להבטיח שגם העניים והנזקקים שידם אינה משגת, יוכלו ליהנות מסעודת וחדוות החג (לפחות שתי מנות לאדם אחד). ע"פ פרשנות אחרת בכוונת המנהג להביא לאחווה ורעות בין המוני בית ישראל, כסתירה לדבריו של המן לפיהם: "ישנו עם אחד מפוזר ומפורד…". ואכן משלוח עתיר מטעמים, הוא ללא ספק דרך נפלאה לקרב בין הלבבות.
ההלכה, גורסת כי המנות צריכות להכיל מיני אוכלים (כולל משקאות). בשולחן ערוך למשל, מוזכרים מזונות כגון בשר ודגים מבושלים, מיני מתיקה, פירות, כוס יין, מי-דבש וכיו"ב.
אין ספק כי משלוח המנות המקובל כיום במחוזותינו (עיין ערך רשימת תכולת משלוח מנות בגני ילדים ובתי ספר) היה מותיר את החוגגים את החג אמנם שמחים וטובי לב (במיוחד את הילדים שביננו), אך בעיקר רעבים… ומעניק תרומה משמעותית למפרט הסוכרים, הנתרן, השומנים והטריגליצרידים בדמם.
יש שיאמרו, שכיוון שמדובר באירוע חד פעמי במהלך שנה שלמה הרי זו מהומה על לא מאומה, אבל אני סבורה כי יש להרהר גם במסר ובערכים שאנו מעבירים יחד עם תכולת משלוחי המנות השונים.
מקורו של מנהג משלוח המנות לא ידוע. יש הסבורים ששורשיו נעוצים אי שם בחגים פרסים כדוגמת חג הנורוז (ראש השנה הבאהי) והפְרַוַרְדִיגָאן.
מסתבר שבתקופת שיבת ציון נהגו לשלוח מנות לא רק בפורים אלא גם בחגים אחרים, כדוגמת ראש השנה. בספר נחמיה (פרק ח פסוק י) מסופר על שני המנהיגים, עזרא ונחמיה, שקראו לעם לחגוג את ראש השנה בשמחה, במאכל ובמשקה: "אכלו משמנים ושתו ממתקים". וכדי להבטיח שגם העניים והנזקקים יוכלו לשמוח בסעודת החג, ציוו גם לשלוח מנות "לאין נכון לו" – כלומר, לכל העניים שאין להם אוכל מן המוכן.
אצל רובינו, מאכלי החג מזוהים עם "אוזני המן" – אותן עוגיות בעלות הצורה המשולשת, רמז לכובעו של המן (ויש הרואים במשולש רמז לשלושת אבות האומה – אברהם, יצחק ויעקב) .
אולם מתברר כי לחג מנהגים שונים, כמגוון עדות ישראל. למשל, יש הנוהגים לאכול בפורים בשר תרנגול הודו, כסמל למלכותו של המלך אחשוורוש שהשתרעה מהודו ועד כוש (ויש האומרים אף כזכר לטיפשותו). יהודי אשכנז נוהגים לאכול בפורים כיסוני בצק מבושלים וממולאים בשר (קרעפלך (או במילוי פרג ופטריות, יהודי בוכרה מתפארים באוזני המן מטוגנות וממולאות בבשר, יהודי לוב מכינים אוזני המן המבוססים על סולת במילוי תמרים (הדומות יותר ללביבות) . אחרים נוהגים לאכול בסעודת פורים פולים או קטניות אחרות, לזכר אסתר שהתנזרה מאכילת מאכלי בשר בארמונו של אחשוורוש – מטעמי כשרות)…מישהו אמר צמחונות?!)
כדי להפוך את משלוח המנות ל"ידידותי" יותר למשתמש, ניתן לשלב במשלוח פירות אקזוטיים ומיובשים (עדיפות לאורגניים), מגוון אגוזים, לחמים או מאפים מקמח מלא, "כדורי שמחה" (כדורי תמרים"), חלווה, שמן זית, חליטות תה, צנצנת ריבה ו/או ממרחים תוצרת בית, יין איכותי (לשם "משתה ושמחה") וכמובן אוזני המן במילויים כגון: תמרים (מכילים אשלגן, סידן וברזל), תפוחים ("תפוח ליום מרחיק את הרופא" ועשיר בויטמינים ומינרלים), פרג (עשיר בסידן וברזל, אך ספיגתו בעייתית), ריבה (100% פרי) וכד'.
והכי חשוב לצרף לכל משלוח מנה גדושה של אהבה, חסד, סבלנות, אושר, פרגון ושמחת חיים.
חג שמח!
