Bari15_Fly
Bari15_Fly

סיקור כנס תזונה קטוגנית: בעיניים של מטפלת באירוודה

מאת: - מטפלת באירוודה - ייעוץ לגבי תזונה, צמחי מרפא וטיפולי מגע ברוח הרפואה ההודית המסורתית. ומנחה סדנאות למתמודדים עם חוסר איזון בבלוטת התריס
שלחנו לכנס משנים מציאות מטפלת שמגיעה מגישות שלא בהכרח תומכות בגישה הקטוגנית. היא יצאה ממנו באופוריה. מה היא למדה בכנס? מה גרם לה להתרשם מהגישה? כל המידע לפניכם
Bari15_In

קשה היה שלא לצאת מכנס התזונה הקטוגנית באופוריה.אחרי שש שעות כמעט של הקשבה למחקרים מדעיים, סיפורי הצלחה, עדויות של אנשי מקצוע ומטופלים זה נשמע כמו חלום רטוב. הפתרון לכל תחלואי הגוף ובעיקר למחלות כמו סכרת, אפילפסיה (בעיקר אצל ילדים), אלצהיימר ואפילו למצבים של שחלות פוליציסטיות, מיגרנות, אקנה, IBS סרטן ועוד – ע"פ חסידי השיטה .

במקור פותחה התזונה בשנת 1920 לטיפול בילדים חולי אפילפסיה שאינם מגיבים לתרופות ומאז צברה חסידים רבים ברחבי העולם.

אז מה זו בכלל תזונה קטוגנית?

העיקרון הוא פשוט – הרבו באכילת חלבונים מן החי (בשר, עוף, דגים, ביצים, גבינות) ושמנים איכותיים (אבוקדו, שמן קוקוס, שמן זית, חמאה, אגוזים ושקדים, טחינה), המעיטו בצריכת פחמימות, הימנעו מפירות שהם עתירי פרוקטוז (למעט פירות יער ותותים), הפחיתו צריכת ירקות עתירי פחמימה (דלעת, גזר, בטטה, עגבניה ועוד) ולמדו לחבב את הירקות הירוקים העליים. מדי פעם תוכלו לפרגן לעצמכם מעט יין אדום, ויסקי או וודקה.

החלוקה של התפריט שלכם צריכה להיות מבוססת על 65-80% שומן, 20-30% חלבון ו—5-6% פחמימות.

קראו את הכתבה המלאה בנושא תזונה קטוגנית >>

ד"ר מריאלה גלאנט

ד"ר מריאלה גלאנט הרצתה על זווית חדשה לטיפול בסוכרת; מדובר באנדוקרינולוגית, מומחית לטיפול בסוכרת והשמנה, המייסדת והבעלים של "מרכז גלאנט לטיפול בסוכרת"

 

למה מגיע לכם כל הטוב הזה?

המכונה המשוכללת ביותר בעולם – דהיינו גוף האדם, הזקוקה לאנרגיה, יכולה להסתמך על שני מקורות עיקריים: האחד – סוכר (גלוקוז) שמקורו בין היתר בפחמימות (דגנים, קטניות, פירות וירקות) שמתפרקות לגלוקוז והשני הוא שומן.

כאשר אנחנו ניזונים מתפריט עתיר פחמימות וסוכר, הם מעלים את רמות הסוכר בדם ומתישים את הלבלב שמתאמץ לייצב את רמות הסוכר. העודפים של הגלוקוז מצטברים בכבד כגליקוגן, ובהמשך הופכים בגוף לשומן. לתופעות הללו יש השלכות שונות על הבריאות, כדוגמת תנגודת לאינסולין שמתבטאת בהמשך במחלת הסכרת, הפרעות קרדיו וסקולריות, כבד שומני, יתר לחץ דם וכמובן עודף משקל.

מאידך, כאשר אנחנו ניזונים מתפריט שמכיל כמות זניחה של סוכר וכן במהלך צום (תזונה קטוגנית מדמה מצב של צום) באין אנרגיה זמינה, הכבד פונה אל מאגרי השומן ומפרק בו את חומצות השומן. בתהליך זה נוצרים גופיפי קטו. הללו מתחלקים לשלושה סוגים שונים: אצטוצטאט (Acetoacetate, די-בטא-הידרוקסיבוטיראט (D-β-hydroxybutyrate) ואצטון (Acetone)  שמסונתזים בכבד ותאי הגוף יודעים להשתמש בהם כמקור אנרגיה.

למצב מטבולי שבו הגוף עובר משימוש בגלוקוז כמקור לאנרגיה לשימוש בגופיפי קֶטו, שנוצרים מפירוק חומצות שומן בכבד, קוראים קֶטוֹזִיס.

אגב, כאשר שומרים על תפריט דל פחמימות – הדבר מסייע לשמירה על רמות האינסולין נמוכות ובהמשך, הגוף מצליח לפרק שומן (במיוחד בטני) ביתר קלות ובצורה יעילה יותר.

 

צילום מהרצאתה של לובה פלוטקין, דיאטנית, מרכז גלאנט לטיפול בסוכרת

 

עד כאן הכול נשמע מושלם, אז איפה הבעיה?

גילוי נאות, אל הכנס הזה הגעתי סקרנית. אחד האנשים הקרובים אלי התנסה בתזונה הקטוגנית לאיזון מחלת הסכרת וחווה תוצאות נהדרות – ירידה ברמות הסוכר, הפחתת הטיפול התרופתי, הק"ג נשרו ועוד. אבל עם כל ההתלהבות, השאלה ששאלתי את עצמי היא מה קורה בטווח הארוך בתזונה מהסוג הזה. כיוון למרות שהתזונה הזו ידועה בעולם כבר כמעט 100 שנה, מרבית המחקרים שנעשו התבצעו לתקופה קצרה ומוגבלת ולא ברור מהי השפעתה לאורך שנים. וגם כאשר מדובר בתקופות קצרות טווח, עשויות להתעורר לא מעט בעיות.

  1. התהליך עשוי להיות מלווה בתופעות לוואי כדוגמת כאבי ראש, עייפות, בחילות, ערפול מחשבתי, כמיהה למתוק, סחרחורת, עצבנות, עצירות, ריח רע מהפה, והתכווצויות שרירים.  למצב של קטוזיס יש גם צד שלילי  נוסף. הוא עשוי לגרום לשינוי בחומציות הדם ("חמצת") ולהוביל במצבים קיצוניים לאובדן הכרה ונזק חמור למוח. לכן חשוב מאד לבצע את השינוי התזונתי תחת פיקוח וליווי רפואי.
  2. עליה ברמת הכולסטרול LDL

  3. אם כי על פי ד"ר דני קרת, אין חשיבות לרמות הכולסטרול הכללי ול LDL (כולסטרול רע). מה שחשוב הוא לעקוב אחרי רמות הטריגליצרידים ולוודא שהן אלו שתהיינה נמוכות, בשילוב עם HDL (כולסטרול טוב) גבוה. אולם לא כולם בקהילה המדעית מסכימים עם תפיסה זו.
  4. גופיפי הקֶטו יוצרים דם חומצי שעלול להוביל לשחרור סידן מהעצמות) דבר שעשוי להיות משמעותי במצב של אוסטאופורוזיס או נטייה לאיבוד עצם).
  5. עומס כלייתי – בדיאטות דלות בפחמימות הצריכה הגבוהה מדי של החלבון גורמת לעומס עבודה על הכליות, שעלול לגרום לפגיעה בהן, אצל אנשים הרגישים לכך.
  6. חסר בסיבים תזונתיים עקב צריכה מוגבלת של דגנים, פירות וירקות. כידוע סיבים תזונתיים נחוצים לפעילות תקינה של מערכת העיכול, ויסות רמות סוכר וכולסטרול בדם, מניעת סרטן המעי הגס ועוד. עודף נתרן עקב צריכה עודפת של מזונות בעלי אחוזי שומן גבוהים שעשירים גם בנתרן.
  7. חסר בויטמינים, מינרלים, נוגדי חימצון ופיטוכימיקלים שמקורם בפירות וירקות.
  8. ועוד לא אמרנו כלום על הנזקים המיוחסים לצריכה מוגברת של בשר כמו סוגי סרטן שונים (בראשם סרטן המעי הגס), על מחקרים שמדברים בשבחי התזונה הצמחונית ("מחקר סין", "האיזורים הכחולים" ואחרים) וגם על העובדה כי תרבויות שונות לאורך ההיסטוריה פרחו ושגשגו כאשר התבססו על תזונה עתירת דגנים, קטניות, ירקות ופירות ולאו דווקא ניזונו מתזונה עתירת שומן וחלבון.

 

תזונה קטוגנית ובלוטת התריס

  1. בתור מי שעוסקת בעיקר בטיפול בבלוטת התריס, עניינה אותי השפעתה של תזונה דלת פחמימות על בלוטת התריס. מתברר שבמקרה הזה כללי המשחק שונים. וחלק מהיתרונות הופכים לחסרון. דווקא האנרגיה שאנו מקבלים מפחמימות משמשת כדלק לייצור הורמוני תריס. זאת כיוון שאותם חלקים במוח שאחראים על ייצור הורמוני התריס – ההיפותלמוס ובלוטת יותרת המוח זקוקות לגלוקוז על מנת לתפקד. למעשה הורמון ה TSH עצמו, מורכב ממולקולות של גלוקוז.

זאת ועוד, צריכה של פחמימות עשויה להשפיע לרעה על ההמרה של T4 ל  T3 . כאשר צריכת הפחמימות יורדת באופן דרמטי, כמו בתזונה קטוגנית, נמצא כי הדבר עשוי להפחית את ההמרה של T4 ל T3 – לגרום להגבלה בכמות T3 שהוא ההורמון הפעיל ולהאטה במטבוליזם.

 

בשורה התחתונה – אין תזונת פלא אחת שמתאימה לכולם. החכמה היא לשמור על תזונה מאוזנת ואיכותית, עשירה באבות מזון, מותאמת לאקלים ולסביבה הגיאוגרפית שלנו ולמצבנו הגופני והבריאותי. ולהיות מסוגלים להתמיד בה לאורך זמן, בשילוב עם שמירה על אורח חיים תומך (שינה מספקת, פעילות גופנית, ניהול סטרס ועוד).

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו