שוקולד ממכר? בהחלט

במאה החמישית לפני הספירה בויית עץ הקקאו על ידי בני שבט המאיה במרכז אמריקה. כיום חוקרים סוברים כי הקקאו בויית אף לפני כן. השימוש בקקאו היה פשוט- בני שבט המאיה נהגו להוציא את פולי הקקאו מן התרמילים, לייבש ולגרוס אותם. האבקה שהתקבלה, שטעמה היה מר, ניתנה למלכים ולבני המעמד הגבוה כמשקה- חם או קר. רק במאה ה- 19 (1828, אם נדייק) הפך השוקולד, בזכות התעשייה המתפתחת, למוצק.

"מקור המילה שוקולד הוא במילה שׁוֹקוֹלַטְל ("xocolatl") בשפת נָהוּאַטל של האצטקים. המילה מורכבת משתי מילים: שׁוֹקוֹלִי ("xocolli") שפירושה "מריר", ואַטְל ("atl") שפירושה "מים", זאת משום שהאצטקים נהגו לצרוך את השוקולד כמשקה מר וחסר סוכר. המילה עברה לשפות אירופה דרך הספרדית ומשם חדרה לעברית." (מתוך: "ויקימילון"). חשוב לציין כי זו רק אחת הסברות.

איך מכינים את המשקה הזה?

מוציאים את הפולים מן התרמילים ומניחים להם לתסוס. לאחר שתססו מייבשים וקולים. לאחר הקלייה עוברים הפולים טחינה, תוך חימום, עד שמתקבל ליקר קקאו. את הליקר מעבירים תהליך הנמשך מספר ימים ואף שבועות בו הוא מחומם בטמפרטורה נמוכה. בתום התהליך ניתן להפריד בין אבקת הקקאו וחמאת הקקאו, שהיא למעשה השומן שמצוי בפולים.

בשלב האחרון בתהליך מגבשים את האבקה למוצק השוקולד המוכר לנו בתהליך הנקרא "טימפרור".

מה יש בתוך הדבר הממכר הזה?

השוקולד מכיל שומן, פחמימות, חלבונים, סידן, ברזל, מגנזיום (מינרלים) וויטמינים (בעיקר B2 – ריבופלבין). הקקאו מכיל פלבנואידים אשר על פי מחקרים יעילים לעיכוב תהליכים חימצוניים בכלי דם. כמו כן, השוקולד מכיל אלקלואידים – חומר מריר. זנים מסויימים במשפחה זו נחשבים לרעילים. לאלקלואיד תיאוברומין השפעה ממריצה על מערכת העצבים, וכנראה יש לו גם השפעה ממתנת על שיעול. ואי אפשר ללא מרכיב הפלא קפאין. אמנם בכמויות קטנות, אך עדיין קיים.

עד כאן נשמע שהשוקולד והירקות יכולים לחיות בצלחתנו זה לצד אלה, אך חזון הקוביות היבשות עוד רחוק.

ממכר? בהחלט

שוקולד משחרר במוחנו אנדורפינים. חומרים אלה אחראיים על תחושת העונג והרגיעה (בדומה לתחושה שמתקבלת לאחר אימון ספורט). השוקולד מכיל גם טריפטופן, השייך לקבוצת האמפיטמינים, שמקושרים למרכז ההנאה במוח, להתעוררות מינית ולעונג. בשנים האחרונות אף מכנים את השוקולד "סם" ומחקרים חדשים טוענים כי השפעתו על המוח דומה להשפעת הקנביס (מחקרים אלה עדיין לא הוכחו).

האם השוקולד באמת בריא?

לא ממש. מחקרים הראו כי צריכת 3-4 קוביות שוקולד ביום משפיעות על כלי הדם ומעכבות חימצון ואפילו מועילות לריכוז. אלא שהתייחסות זו היא לשוקולד שעבר כמה שפחות תהליכי עיבוד.

על פי התהליך שצויין כאן, הקקאו עובר התססה, ייבוש, קלייה וחימום. אלה מחמצנים את הפלבנואידים הבריאים והופכים אותם לחומרים מחמצנים. כמו כן, קיימות חברות המעבירות את הקקאו תהליך אלקליזציה, בו מפחיתים את השפעת האלקלואידים, שהם מרים בטעמם, והופכים את אבקת הקקאו למעודנת יותר ובריאה פחות עבורנו.

איכות השוקולד מושפעת מאד מזן הקקאו ממנו הכינו את המוצר ומאופן גידולו – גידול אורגני או אחר. זנים איכותיים יותר (נקבעים בעיקר על פי פרמטרים של משקל הפולים) ירכיבו שוקולד איכותי יותר.

בשורה התחתונה: אכילת 3-4 קוביות שוקולד מריר, 70% קקאו אורגני ביום, עשויה להועיל לבריאותנו, בתנאי, כאמור, שהעיבוד אותו עבר השוקולד לא הרס את החומרים הפעילים.

מאיזה שוקולד להתרחק?

שוקולד חלב: תערובת של ליקר הקקאו, חמאת קקאו וסוכר. מדוע מוסיפים חלב? זאת על מנת לרכך את טעמו המר של הקקאו.
שוקולד לבן: אינו מכיל מוצקי קקאו אלא חמאת קקאו.
שוקולד מריר: מכיל את האחוזים הגבוהים ביותר של קקאו (מעל 35%) ולכן גם מריר בטעמו. עדיף על הסוגים האחרים. אינו מכיל חלב.

לאתר של אילה ארנון נאמני

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו