הקשר הסמוי שבין עלייה במשקל ובלוטת התריס
צילום: unsplash
"אז למה אני לא יורדת במשקל?" שאלה אותי השבוע שלי, אישה עצמאית בת 47. "הבלוטה שלי מאוזנת, אני אוכלת בריא ועושה ספורט. אני כבר לא מבינה מה קורה, זה משגע אותי!" אני שומעת משפטים דומים לאלו כמעט על בסיס יומיומי בעבודתי עם נשים וגברים רבים שמתמודדים עם בעיות בלוטת התריס ומצבים אוטואימוניים כמו השימוטו או גרייבס. הם מספרים שלמרות שלא שינו דבר בתזונה או באורח החיים, הם רואים איך שניים, שלושה או ארבעה קילוגרם מטפסים עליהם בכל שנה. מה יכול להיות יותר מתסכל מזה?
כדי להבין מדוע זה קורה, עלינו להבין את הקשר בין בלוטת התריס למשקל שלנו. לבלוטה חשיבות מרכזית בתהליך חילוף החומרים שלנו. ההורמון שהיא מפרישה אחראי בין השאר על פירוק המזון שאנחנו אוכלים והפקת אנרגיה לתאים. איך זה קורה? בהפשטה אפשר לומר שהורמון בשם trh מגרה הורמון אחר בשם tsh שמגרה בתורו הורמון נוסף בשם t4 שתפקידו להפוך להורמון פעיל בשם t3 שהגוף עושה בו שימוש בתהליכי חילוף חומרים ותהליכים חשובים נוספים כגון ויסות חום גוף, רמות אנרגיה ועוד.
אז למה אנחנו עולים במשקל?
קיימות מספר סיבות שבגללן אנחנו עלולים לסבול מתסמיני בלוטת התריס הידועים:
- בעיה של חוסר ייצור מספק של הורמון t4
- בעיית המרה של הורמון t4 להורמון t3
- בעיית עמידות תריסית – ההורמון t3 לא מצליח להיכנס לתאים
אז איך נוכל לשפר את מצבנו באמצעות תזונה?
כדי לשפר את תפקוד הבלוטה נוכל להיעזר בתזונה. מזונות מסוימים כוללים מולקולות שמעוררות את המערכת החיסונית שלנו לתקוף ו"לעבוד נגדנו", אז נרצה להסיר אותם מהתזונה. מזונות אחרים ייקחו חלק בשיפור תהליך ההמרה של ההורמונים או מילוי חסכים תזונתיים שנוצרו בעקבות מצב דלקתי מתמשך בגוף, נטילה ממושכת של תרופות, גלולות למניעת הריון, סטרס ומצבים נוספים.
ממה להימנע?
גם אם אינכם צליאקים או שבדיקות האלרגיה שלכם לגלוטן יצאו שליליות, אני מציעה להסיר באופן גורף גלוטן. כ-90% מהמאובחנים עם תת פעילות של בלוטת התריס, סובלים גם ממצב אוטואימוני שנקרא השימוטו (על בדיקות חשובות לגילוי מצב זה תוכלו לקרוא כאן). במצב זה הגוף תוקף את רקמות הבלוטה עקב שיבוש מערכתי. כל עוד אנחנו צורכים גלוטן, שדומה במבנה החלבוני שלו לרקמות בלוטת התריס, ההתקפה הזו תימשך ותמנע מהבלוטה לתפקד כראוי. מניסיוני מטופלים רבים מדווחים על ירידה במשקל הפחתת הנפיחות, הפחתת הנוגדנים ותחושה טובה בהרבה עם הסרת הגלוטן.
צילום: unsplash
רבים חושבים שהבעייתיות של מוצרי חלב נעוצה ברגישות ללקטוז (סוכר החלב) ולכן מוצרי חלב דלי או נטולי לקטוז יפתרו את הרגישות הזו, אך למעשה הבעיה העיקרית במצבי בעיות בבלוטת התריס נעוצה בחלבון החלב ששמו קזאין. לקזאין מבנה חלבוני מולקולרי הדומה ביותר לרקמות בלוטת התריס, עקב אותה "טעות בזיהוי" המתקיימת עם גלוטן, גם כאן תכנס המערכת החיסונית למתקפה על רקמות בלוטת התריס. במצב של התקפה מתמשכת הגוף עסוק במלחמה פנימית ואינו "פנוי" לתהליכי פינוי רעלים או חילוף חומרים.
על אף שדגנים וקטניות נחשבים מזונות בריאים, למעשה הם מכילים חומרים בשם לקטינים המוגדרים כאנטי-נוטריינטים. אלו למעשה, חומרים המפריעים להיקשרות של רכיבים מזינים. כשהם נכנסים לגופינו, תכונות קשירת הסוכר שלהם מאפשרות הידבקות לתאים שונים (לדוגמה היקשרות לתאי המעי הדק שישפיעו על יכולת הספיגה) וכתוצאה מכך עשויה לחול פגיעה ביכולת התפקודית שלהם. בספרו "פרדוקס הצמחים" מסביר ד"ר סטיבן גונדרי שלקטינים כמו כל הדגנים והקטניות התווספו בפעם הראשונה לתזונת האדם לפני 10,000 בלבד ואחד ה"קסמים" שלהם היו תרומתם, הקריטית בעידן שלפני המקרר, לעליה במשקל. מניסיוני המקצועי ראיתי הטבה משמעותית אצל רבים בנושאי משקל ועיכול לאחר הסרה מחושבת של דגנים וקטניות ובראשם סויה.
ובמה להרבות?
צילום: unsplash
ירקות ירוקים – יעזרו לכם למלא חסכים תזונתיים כיוון שהם מכילים כמות גדולה של ויטמין k, יעלו את רמות האשלגן, יספקו פולאט בצורתו הטבעית, סיבים וכלורופיל (כל אלו בהנחה שאין בעיות קרישה או עודף אשלגן). מעבר לכך הרבה בצריכה של ירקות מכל הסוגים (למעט סולניים המעודדים דלקת). אם אתם מרגישים שאתם "מתנפחים" מירקות חיים, אדו, בשלו, אפו או הקפיצו אותם. מומלץ לצרוך לפחות 50% ירקות בכל ארוחה ולהגיע עד 9 כוסות ביום.
הגבירו את צריכת החלבונים שלכם שיעזרו לכם להיות שבעים יותר, לשפר את תפקוד המיטוכודנריה ולאזן את רמות הסוכר בדם וכתוצאה מכך את המשקל. מניסיוני המקצועי מטופלים רבים חוו שיפור עם הוספה מדויקת של חלבונים איכותיים מן החי.
במקום דגנים הכוללים לקטינים תוכלו לצרוך פחמימות ממקורות אחרים כגון ירקות שורש, ירקות אחרים ופירות. מומלץ לגוון בין דלעת, דלורית, דלעת ערמונים, בטטה, בטטה סגולה, קאסבה, גזר, סלק, שומר, לפת, שורשים שונים ולצרוך פירות דלי סוכר: פירות יער, תותים, רימונים המכילים גם כמות גדולה של נוגדי חימצון וגם פומלה, קיווי ופירות הדר.
עוד על תזונה לבלוטת התריס בהרצאה הקרובה שלי, כל הפרטים כאן
גלי הנדל, תזונה יצירתית
