להשביע את הרעב הרגשי
מי רעב?
ציפי הלכה לסוּפּר לקנות מצרכים לארוחת הערב. היא החליטה לוותר על תבשיל הארטישוקים שתכננה, בגלל שמחירם התייקר. היא חוסכת עכשיו לקראת הנסיעה עם חברותיה לאירופה, וצריך להצטמצם. גם שוקולד היא החליטה לא לקנות – היא אוהבת שוקולד לינדט, אבל הוא עלה 15 שקלים. שוקולדים אחרים עולים פחות, אבל היא לא אוהבת אותם. כשהגיעה לביתה היא הכינה את הארוחה והחלה לאכול. היא חשה במדויק מתי אכלה מספיק, אבל פשוט התחשק לה להמשיך לאכול.
המילה רעב מתקשרת בראש ובראשונה לאוכל, ובעיקר לצורך גופני באוכל. כשאומרים על מישהו שהוא רעב, בדרך כלל מתכוונים לכך שגופו זקוק למזון – הוא רוצה לאכול אך אינו עושה זאת, ולכן הוא חווה רעב – חוסר בתזונה.
בנוסף למצוקה מוגדרת ומיידית (הניתנת לסיפוק באמצעות פיצוי נפשי), עשויה להתקיים בלא-מודע גם תחושת אי-סיפוק וחסר כלליים – מעין זרם תת-קרקעי שסופג אט-אט את "גשם" מצוקות חיי היום-יום, ומשפיע על האדם. תחושה כללית ועמוקה זו הינה "רעב נפשי".
כאשר משהו מורגש כצורך או כרצון שאינו מסופק, חוויה זו נקלטת בלא-מודע כחסר, אשר מגביר את הרעב הנפשי. לרעב נפשי עשויים להיות גורמים פיזיולוגיים ונפשיים: עוני ומצבי מחסור, הנחיות תזונתיות שאינן מתחשבות בקשר שבין התזונה לנפש, התניות חברתיות, "הסתפקות במועט" (אם היא נחווית כהרגשת חסר), וצרכים נפשיים לא-מסופקים. כל אלה תורמים לתחושת החסר הכללית ולרעב הנפשי – ללא תלות בהיות אדם עני או עשיר, רזה או שמן.
כאשר חסר מיידי כלשהו מסופק באמצעות אובייקט אחר, מושג איזון-יחסי. למרות סיפוק החסר המיידי, עשויה להישאר בלא-מודע תחושה של חסר כללי. בעקבות זאת נוצר חשש שמחסור עלול להתרחש גם בעתיד. על מנת לשרוד בזמנים קשים, חשש זה עשוי לעורר באדם דחף כפייתי להיצמד (attach to) אל האובייקט שהיה חסר, או אל אובייקטים שבהם התרגל להשתמש כפיצוי נפשי, למרות שזה מכבר הם זמינים תמיד להשגה. נטייתם של ניצולי שואה רבים לאגור כמויות גדולות של מזון, היא דוגמה לכך.
בעוד שה"יש" מסמל את החיים, ה"אין" מסמל את המוות, וסביר שאי-סיפוק חסרים יגרום, בסופו של דבר, למוות. מסיבה זו, תחושת החסר והרעב הנפשי מעוררים לעיתים חרדה רבת עוצמה כל כך.
יש לציין שלא תמיד גורם הרעב הנפשי להתנהגות לא-בריאה – ביכולתו לעורר גם חיוניות. רעב הוא דחף המעורר את האורגניזם לפעול על מנת להשיג מזון, וכך להמשיך לחיות. מבחינת כל הגישות בתחום התזונה, תיאבון מצביע על בריאות, וגם נטבע כמושג – "תיאבון בריא". השוני בין דרכי התגובה לרעב טמון בדרך חוויית הרעב. אם הרעב נחווה כשלילי, הוא יגרום להרגשת פחד ומחסור, שתגרור צריכת פיצויים בדרכים שונות. לעומת זאת, אם נחווה הרעב כמניע, וכחסר הניתן למילוי – הוא יגרום להתמודדות ולהשגת האובייקט שהיה החסר במציאות, וכך יתמוך בחיים ובהתפתחות אישית. למרות שתחושת הרעב אינה נעימה לאיש, התגובה אליה הינה אישית ומשתנה.
טיפ מעשי: הימנעו מדיאטה שיוצרת רעב נפשי
תהיה אשר תהיה הדיאטה או המסגרת התזונתית בה תבחרו, נסו לעמוד בה ללא צבירת רעב נפשי. רעב נפשי שמצטבר מדיאטה, יגרום לשני דברים – לאי הצלחת הדיאטה, ולהרגשה רעה שלכם (ועוד תוצאות שליליות נוספות). אם החלטתם להימנע מסיפוק תשוקות למאכלים שהתעוררו בכם – נסו עשו זאת מתוך הלך נפש פנימי של קבלה, שלמות ואהבה עצמית.