מודעות באכילה – פחות אוכל ויותר שובע פיזי ורגשי

להרגיש רעננים וחיוניים, צילום: 123RF

אכילה היא אחת הדרכים לבריאות הגופנית והנפשית שלנו לאיכות חיים, תפקוד מלא, להגשמה ורווחה. נולדנו לגוף ללא הזמנה, לא בחרנו בו ובו אנו חיים. לחלקנו ישנה רגישות גבוהה לגוף, ולדאבוננו היא גורמת לנו לחוש הרבה רגעים לא נעימים של אי נחת וכאב יותר מאחרים. כל ק"ג שעולה מכביד עלינו, כל מאכל שנכנס לגוף משפיע עלינו, כל רגש מטלטל אותנו וזה יכול ממש לנהל אותנו. עם זאת, הרגישות לגוף מאפשרת לנו לחוות דרכו גם הנאה ועונג בתנועה, מגע ואכילה.. ומעבר לכך, מאפשרת לנו בעיקר קירבה אליו. הכרות ולמידה מקרוב, טיפוח ושמירה על בריאותו.

זו כבר רגישות "משודרגת" הנובעת מתשומת לב ומודעות. זו רגישות הפותחת להקשבה מעבר לגוף. שאלות שכדאי להרהר בהם ולעורר בנו מודעות קשובה לגוף הן:

– איך ובמה אנו מזינים אותו?
– איך אנו מתייחסים לגוף בתרגול גופני?
-האם אנו מאפשרים לו זמן לנוח ולהתחדש?

כדאי לתת לשאלות להדהד בנו, וללא שיפוט לשים לב לגוף מתוך הקשבה והערכה. להתייחס אליו כמו אל ידיד ולדאוג לו יותר, לטפח אותו בכל דרך, כדי שנוכל להתפנות לרבדים נוספים בחיים.

אכילה היא משמעותית בדאגה ותמיכה בגוף. יש לנו ידע רב על המזון, מה טוב ומה בריא ומה מתאים לכל אחד מאתנו. הרבה תיאוריות ומחקרים, ובדרך כלל יש לנו את האופציה לבחור נכון. אך על אף הידע,  מ"עודף" רגישות אנו מוצאות את עצמינו אוכלות בניגוד למה שהיינו רוצות וללא יכולת שליטה, נמצאות באכילה לא רצויה.

זו רגישות לאי נחת שאנו לא רוצות לחוות כי אלו רגעים לא נעימים, כמו שעמום, מתח, דאגה, עצב… ואפילו אי נוחות מחשק טורדני למשהו מתוק. במקרה כזה האכילה באה מתוך התעלמות מהגוף והענות לדחף שתופס אותנו.

כך אנו נגררות לתהום של כאב, ביקורת והאשמה עצמית, חיים מתסכלים עם הרגלים לא רצויים. הרגישות באותו רגע באה בעוכרינו ולא למעננו. איך הרגישות יכולה לסייע לנו ולא לגרום לנו לאכילה לא רצויה? מה מאפשר לאכילה לתמוך בבריאותנו?

מודעות באכילה

מהי מודעות באכילה? בדרך כלל משייכים מודעות לידע: מה טוב ומה רע לאכול, מה נכון ולא נכון… לא לזו הכוונה. הכוונה היא להקשבה מקבלת, מכבדת ומאפשרת את כל מה שאנו פוגשים. הקשבה לחושים, לתחושות הגוף, לרגשות ולמחשבות כמו שהם ללא שיפוט וללא תגובתיות, בזמן האכילה, לפניה ואחריה.

ברגע שתופסת אותנו השתוקקות לאכילה, אנו נמצאים בדרך כלל באוטומט, לא שמים לב, ואוכלים ללא התחשבות בעצמינו, ללא בחירה. הדחף סוחף לאכילה ואין לנו דרך לעצור אותו. מנסים להילחם בו או לדחות אותו, נוהגים מתוך הרגל שטבוע בנו, בעיוורון מוחלט, נסחפים אתו לסיפוק אוטומטי של צורך פיזי ונפשי.

אם רק נעצור לרגע, ונשים לב, נתייחס בהבנה לכל החוויה התחושתית-רגשית מחשבתית, עם קבלה למצב הרגשי מבלי להגיב אליו באופן אוטומטי, הכל יהיה אחרת. לומדים עם ההתנסות שכל דחף כזה בא וגם חולף, הוא זמני.

זה נשמע פשוט, אך ידוע שברגע של שיא הדחף זה בלתי אפשרי. מה שיוצר את השינוי הוא התרגול היומי הקבוע – אימון במודעות, מיינדפולנס. האימון מפתח בנו יכולת להיות עם הדחף מבלי להגיב אליו באוטומט של אכילה.

התרגול מפתח בנו יציבות נינוחה עד שההשתוקקות חולפת מתוך עצמה מתפתח בנו שקט יציב במרכזה של סערה רגשית. אז ההשתוקקות הופכת לתיאבון בריא ומזין.

איך מתחילים?

אציג כאן תרגיל בסיסי לפיתוח המודעות ברגעי האכילה עצמה.

בתרגול קבוע לאורך זמן מתפתח הרגל אכילה חדש שיאפשר לך אכילה חווייתית ומהנה, יותר סיפוק ממנה,  ואף יעצים בך את היציבות ברגעי הדחף הסוחפים.

להלן התרגיל:

ברגע שאת מרגישה רצון לאכול, עצרי, ושימי לב, ובדקי –
האם אני באמת רעבה? או אולי בא לי לאכול מתוך צורך אחר…?

רק בדקי, כל תשובה היא לגיטימית.
ואז בחרי בלב שלם אם זה הרגע לאכול.
ברגע שבחרת לאכול
תתייחסי אל עצמך כמו אל מלכה.
תכיני לך את האוכל במלוא תשומת הלב, לאט, ועם הרבה אהבה,
את מה שאת בדיוק רוצה!
סדרי לך את האוכל על הצלחת כך שיראה אסטטי ויפה.
שבי כמלכה על השולחן והמנה לפנייך.
הסירי כל הסחת דעת אחרת כמו עיתון, ספר, טלפון או כל שיחת חולין אחרת,
ואפשרי לך רגע אינטימי עם עצמך, עם האכילה ועם גופך.
התרכזי במספר נשימות והיכנסי "להילוך איטי"
התבונני באוכל, תראי את הצבעים שלו, הצורות, היופי שלו
הריחי אותו, התענגי על המראה והריחות שלו.
טעמי אותו אט אט מתוך כבוד לאוכל ולעצמך
חושי את מרקמו בחכך, לעסי אותו אט אט ותיהני.
תני לעצמך רגעים של חוויה מענגת באמת.
הרגישי את האוכל מחלחל לבטנך
חושי אותו מבפנים והתחשבי בעצמך.
כך תאכלי לך מתוך מודעות והקשבה
עם נוכחת מלאה באכילה עד סוף הארוחה.

למה שמת לב?

בדרך כלל האכילה שלנו לא מודעת, אנו בהטרדה חשיבתית או בהסחת דעת, אוכלים מתוך תגובתיות אוטומטית לרעב פיזי, השתוקקות או מצב רגשי. כך אנו מפספסים את העונג שבאכילה, את הטעם הריחות המרקם… לא קשובים לכמויות הנכנסות לבטננו ומתעלמים מעצמנו.

האימון יכול להיות לא פשוט בהתחלה, לכן כדאי להתחיל עם דקות ספורות בכל ארוחה. עם הזמן וההתרגלות  הוא יפתח בך אכילה חווייתית ומענגת, הקשבה לגוף והתחשבות בו, יותר שובע פיזי ונפשי  ואף יכולת לעבור דחפי אכילה לא רצויים.

בתיאבון!

אם ברצונך לעבור שינוי משמעותי בחייך את מוזמנת לסדנה
לשחרר את השד הרעב™ – מיינדפולנס למודעות באכילה.

רויטל לירון, מורה ליוגה ומדיטציית מיינדפולנס
מאמנת אישית ומאפשרת ב'שיטת העבודה' של ביירון קייטי

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו