לאכול את עצמך לדעת

מאמר ראשון מתוך סדרת מאמרים בנושא אכילה רגשית

לשם שינוי אקדים ואפרט מה לא יהיה בסדרת המאמרים הזו: ספירת קלוריות, תפריטים ומתכונים. לא תקבלו סדרת הגבלות גזירות, וגם לא חוקים לגבי גודל המנות והנחיות מלומדות. לא תקבלו כאן דירבון ועידוד להשיל ק"ג ולהשתתף במרוץ להשתחל לג'ינס מכיתה ט'.

מה כן יהיה כאן? תהיה כאן התייחסות לסיבות לאכילה, לשורש הדברים ואל רק לסימפטומים שאחד מהם הוא עודף משקל. תלמדו להיות המורה (הגורו) של עצמכם בנושא של מה לאכול אבל לא רק זאת –  תלמדו להיות הגורו של עצמכם גם על איך לאכול ואיך להפריד בין מה שאוכל אותך לבין מה שאתה אוכל.

יתכן שכבר העמקת בשיטות השונות של תזונה בריאה. אפילו וניסית וזה עבד!! הרגשת מצוין, המשקל ירד, הבריאות השתפרה, האנרגיות עלו וההרגשה הכללית היתה ממש טובה. בכל זאת – כמה זמן החזקת מעמד? מה מונע ממך להתחיל בשינוי או להתמיד אם כבר התחלת?

קוראים לזה אכילה רגשית. אני קוראת לזה אכילת רגשות או… 'אכילס רגשות', כי זה העניין – למצוא את עקב האכילס של הרגשות שמעיף אותנו לאוכל כדי להרגיש פחות כשכואב, כשלא נעים. זוהי תמצית העניין.
יתכן שכבר ניסית המון דיאטות. ספרת קלוריות, הדבקת מדבקות, הזלפת טיפות, הפרדת חלבונים מפחממות, ויתרת על פחממות, ספרת נקודות או סתם היית במשמעת לתפריט נוקשה שקבלת ממי שנחשב בעיניך כמומחה. ייתכן אפילו שבאמת ירדת במשקל אלא שאולי העלית חלק או הכל בחזרה. ייתכן שלא העלית במשקל אבל החוויה היא של מאבק יומיומי ופחד גדול לאבד את ההישג שהגעת אליו.

לא זו בלבד אלא שאם ירדת במשקל יתכן שהבנת שהמשקל הוא רק אמצעי למשהו הרבה יותר רחב כלומר שהמשקל הוא רק חלק ממערכת יחסים עמוקה עם הגוף. ובעצם מערכת היחסים עם החיים שלך. אפילו הבריאות זו לא המטרה אלא רק אמצעי לאיכות חיים רחבה הרבה יותר. בסדרה הקרובה המטרה היא להעביר את האחריות אליך ולהפוך אותך למומחה הבלעדי לגוף שלך, לרגש שלך ומכאן בעצם לכל מה שחשוב לך בחיים.

מהי אכילה רגשית?

אכילה רגשית היא שימוש באוכל לטשטוש, הקלה והימנעות של רגשות הנתפסים כלא נעימים. מדהים לגלות כמה אנשים מצליחנים, אינטילגנטיים, מוכשרים שמנהלים הרבה חלקים בחייהם בהצלחה יתרה נותרים חסרי אונים מול האוטומטים של הרגלי האכילה וכל כך מתקשים לשנות. יתרה מכך – הרי כולם יודעים את הכלל הבסיסי של אכילה בריאה והוא הרבה פירות וירקות, המנעות מכימיקלים ואוכל מתועש ומעובד ומעבר למזון מלא ככל האפשר. זוהי תמצית תורת המזון.

ובכל זאת – למה כל כך קשה ליישם? יש לך את התחושה הלא נוחה בגוף, אולי גם אי שקט רגשי, אולי ברור לך מאד ואולי במעומעם שמשהו צריך להשתנות… אך איפה להתחיל? אין לך כוח לעוד דיאטה וגם ברור לך שזה לא הפתרון העמוק. החיים מלאי גירויים, רעשים, הסחות דעת והאוכל הוא אחד החזקים שבהם ומכאן הדרך לבעיות בריאות, לעליה במשקל, קשיים ופגיעה באיכות החיים, אי נחת ועד לסבל של ממש.

"ניסיתי הכל…יש לך פתרון חדש עבורי?" – אולי… ובטוח שהפתרון חדש בעולם הדיאטות והמחשבונים של הקלוריות, ההקפים, הנקודות. עולם שבנוי על פרס אבל גם על בושה ואשמה בנוסף. אז כן… בעולם הזה אני מציעה משהו חדש לגמרי. במקום להסתכל החוצה על הצלחת ומה שבתוכה, החידוש הוא להסתכל פנימה. באכילה קשובה טמון המפתח לאמץ הרגלים מיטיבים ולהמנע מאלה שהורסים, פוגעים ומונעים מאיתנו חיים בשלווה ואושר.

במקום להתחיל עם מה שבצלחת, תנסה להתחיל עם מה שבתוכך, עם המודעות והחוויה בכל רגע של חייך. אכילה קשובה ומודעת משפיעה לא רק על כל מה שקשור באוכל, במשקל ובגוף אלא על כל תחומי החיים. החיים שלך הם כמו הרגלי האכילה שלך. תשומת לב באכילה מייצרת שקט בחיי היום יום.

אכילה קשובה ובתשומת לב מלמדת אותנו להפנות את תשומת הלב להווה. במקום לדאוג ולהתעסק במחשבות סרק ודאגות בקשר לעתיד, במקום האשמות עצמיות על כך ששוב אכלת משהו שלא באמת רצית לאכול- הפניית תשומת הלב לרגע הזה יש בה את הכוח לייצר שינוי אמיתי ולסיים את המאבק באוכל, באכילה ובמשקל העודף גם בגוף וגם בנפש. פיתוח מיומנות הקשב בכל רגע ורגע למה שקורה לך מאפשר לך לראות שבכל רגע יש לך אפשרות לשינוי חיובי. בכל רגע יש לך אפשרות האם לשלוח את היד לפתוח את המקרר או להישאר עם הרגש. בכל רגע ורגע יש לך אפשרות לפתח שמחה ולפתוח את הלב במקום לסתום את הרגש באוכל.

כל רגע שבו אנחנו דואגים בקשר לעתיד או מלאים רגשי אשמה וכעס על העבר- אנחנו מפספסים את ההזמנות האדירה להיפגש עם עצמנו ועם החיים ומכאן הדרך למקרר קצרה מאד. אני חוזרת: הבסיס לחופש מאכילת רגשות וחזרה למערכת יחסים בריאה עם האוכל ועם הגוף זה ללמוד לקיים את המפגש שלך (להיות בתשומת לב לרגע הזה) עם החיים ועם עצמך בכל רגע נתון. קל להגיד ולא תמיד קל לקיים. על זה בדיוק נדבר ונלמד בסדרת ההדרכות שזו ההקדמה שלהן.

החופש הגדול הוא בפיתוח יכולת בחירה באכילה ובחיים בכלל. במקום ההתניות והטייסים האוטומטית. אכילה קשובה היא רבת השפעה הרבה מעבר לירידה במשקל. היא מפתח לחופש פנימי. היא עוגן של יציבות בחיים מלאי השינויים והנסיבות המשתנות.

למה דווקא האוכל הוא אחד הגרויים החזקים?

• כי חווית הסיפוק הראשונית הצרובה בזכרון התאי שלנו היא מאוכל. זה היה הסיפוק הראשון עם הגיענו לעולם.
• כי האוכל מעניק סיפוק מיידי
• כי האוכל תמיד זמין
• כי כשאוכלים-המחשבות שקטות וגם הרגש נרגע. גם אם לרגעים אחדים.
• כי לאכול מה ש"בא לי" באותו רגע הוא פיצוי על המון איפוקים של מה ש"צריך" ונותן אשליית חופש
• כי הרבה פעמים אוכל מתקשר לחוויות שלך חום בייתי, של אהבה, של געגוע, של תשוקה רגשית.
• למה אצלכם זה ככה??? אולי לך יש סיבות משלך…

ארבעת השלבים לשחרור מאכילת רגשות

שלב 1 –  להכיר בכך שיש לך את ההרגל (כן…זה "רק" הרגל!!!)  של אכילה רגשית = בלבול בין רעב של הגוף לבין זה של הרגש (שנקרא תאבון) בשלב הזה הכרחי להגיע להבנה שההרגל הזה לא מיטיב ולפתח רצון פנימי לשנות (למי שלא בטוח – מצ"ב שאלון זיהוי).

שלב 2 – להכיר לעומק את הסיבות לאכילה הרגשית. להתחיל בתהליך של מודעות לסיבות להרגל , למנגנון המפעיל אותו.

שלב 3- להאמין שזה אפשרי עבורך ליצור את השינוי : להחזיר את האוכל להיות דלק לגוף ולהכיל את הרגשות בלי לקשור ביניהם.

שלב 4- עכשיו אפשר לצאת לדרך… לשנות !!!! להתמסר לדרך חדשה, לתרגל ולשנות, להטמיע את השינוי ולהפוך אותו להרגל חדש או שימור ההרגל החדש.

סדרת המאמרים הזו: "לאכול את עצמך לדעת" נועדה בדיוק לך. לכל שלב אקדיש מאמר אחד לפחות. נתראה בעוד שבוע במאמר הבא ובו נדבר על השלב ה-2: להכיר לעומק את הסיבות לאכילה הרגשית.

שאלון אכילה רגשית

ההשראה להדרכה זו מגיעה מלימודי הבודהיזם וספריו של תיך נאהת האן וג'ון קאבט זין.  תודה למוריי הטובים לאורך הדרך. אחת ההדרכות תתבסס על הטרילותרפיה – פרי פיתוח של זן מסטר ניסים אמון אשר זכיתי להיות בוגרת המחזור הראשון.

האם אתם סובלים מאכילה רגשית?

ההזמנה היא לענות על השאלון הבא בכנות. הדברים בדרך כלל הם לא "תמיד" ויש גם "לפעמים" התשובות מתייחסות ל"בדרך כלל" או פעמים רבות.

1) האם קורה לך שאכלת בלי להרגיש רעב?
3) האם קורה לך שפתאום הרעב מופיע, בהתפרצות פתאומית?
4) אם קורה לך שפתאום יש לך צורך ודחף לאכול משהו גם אם הרגע סיימת ארוחה?
5) האם יוצא לך לאכול בהיסח דעת בלי לשים לב מה וכמה אכלת?
6) האם קורה לך שמופיע רעב ובמקום לאכול ארוחה יש דחף לאכול מכל הבא ליד ?
7) האם מוכרים לך רגשות אשמה וחרטה אחרי אכילה?
8)האם יש קשר בין אכילה לבין: עצב/עצבנות/תסכול/בדידות/שעמום/דאגה/_______/______/
9) האם יש לך נטייה לאכול כדי למלא ריקנוות פנימית?
10) האם יש לך נטייה לאכול מהר בלי ללעוס מספיק עד כדי שלא תמיד יש לך תחושה לטעם ולכמות?
11) האם יש לך העדפה לאכול לבד שלא יראו אותך?
12) האם ארוחות ה"לבד" האלה מתוכננות? מלוות בציפייה?
13) האם ליד אחרים האכילה שלך מבוקרת ו'כמו שצריך', וההתפרצות באה אח"כ?
14) האם קרה לך שאימצת תפריט אכילה ולא עמדת בו בגלל אכילה אימופליסיבית?
15) האם יש לך תחושה בסיסית של חוסר מסוגלות לשלוט על האוכל-מה איך וכמה?
16) האם האוכל הוא פיצוי/מרד בעוד שבתחומים אחרים של החיים יש לך משמעת והרגל לעשות מה ש"צריך"?
17) האם יש לך התקפי אכילה ללא סיבה הגיונית נראית לעין?
18) האם יש לך מחשבות רבות על אוכל – מה אכלת ועל האוכל בעתיד?
19) האם האוכל הוא אחת ההנאות הגדולות שלך בחיים?
20) האם המשקל והאוכל משפיעים על אורח חייך ומעסיקים אותך במידה רבה?
21) האם נראה לך שהינך כשלון בגלל חוסר המסוגלות לשלוט באוכל ובאכילה?
22) האם למרות הכל יש לך מחשבה כמו "אם רק ארצה, אוכל לרזות"?
23) האם יש לך מחשבה "אם אסגור את הפה אהיה רזה?"
24) האם האכילה היא מפלט ממחשבות לא נעימות?

לסיכום:

אוכל  =_________________________________________________

ככל שענית יותר פעמים "כן", על השאלות הללו המשמעות היא שיש אצלך טשטוש בין אוכל לגוף לבין רגשות והיכולת לנהל אותם בלי להרגיע באמצעות אוכל.
זה הזמן להכיר בכך, לבדוק האם זה משרת אותך או מעכב אותך, ולהתחיל לחקור את המנגנון והסיבות ולצאת לדרך לשינוי בו האוכל חוזר להיות דלק לגוף ויש איזון רגשי ללא צורך לאכול את עצמך לדעת.

בהצלחה!! 

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו