ליקוט צמחי בר למאכל

עוד לא לגמרי הפציע ז'אנר האוכל הבריא וכבר נולד לו ענף האקסטרים התואם. רק התחלתי להבין למה תמר עדיף מסוכר לבן והנה מנחיתים עלי את התמר המגה בריא  – זה שנקטף הרגע מהעץ, כי מסתבר שהבריאות מחייבת אותי ליותר – לקטוף מצד הדרך ולאכול!

באמת הכל קרה כל כך מהר – הנה חזרתי מסופשבוע של צום ניקוי רעלים, אופס אני מורידה מוצרי חלב ובלי שהרגשתי אני כבר בסופשבוע של לאכול רק מה שקטפתי בטבע. זה מה שאבות אבותיי עשו והיום אני.  וחוץ מזה הרי אין יותר אוכל חי מזה.

סיורי ליקוט – אם אתם חזק בקטע של אקולוגיה או אוכל בריא אז כבר שמעתם עליהם, אבל אם רק לא מזמן שמעתם את השם גדילן מצוי אז הנה הכתבה בשבילכם.

למעשה על עלים ירוקים וצמחי תבלין אנחנו שומעים כבר שנים אבל רגילים לרכוש אותם בסופר במקרה הרע או בחנות הטבע / קו אופ אורגני במקרה הטוב. ונכון יש כמה אמיצים ביניכם שממש הרהיבו עוז והצליחו לביית אותם בגינתם או באדנית החלון (התל אביבים בינינו). אבל תודו שרובכם לא ממש ידע שהירוקים האלה שאנחנו דורכים עליהם בגינה או בטיול בשבת האחרונה הם טובים לא פחות, מגוונים הרבה יותר והריסוס היחיד שהם ספגו הוא הגשם האחרון וכמובן – הכיף שמתווסף – לא עולים שקל!

חוץ מהירוקים שנובטים בעונה זו בכל שביל (ראה מדריך ירוקים מקוצר ללקט המתחיל בעוד שורות ספורות) על המדפים שבחוץ אפשר למצוא מוצרים מפתיעים נוספים כמו בלוטים (מספרים שאפשר לשלוק אותם ולחמם בתנור כמו ערמונים) צמחי בר לתבלון כמו סומק, עלי דפנה, קורנית ואם תחכו עוד חודש חודשיים בואכה האביב גם פירות הבר יהיו במבצע.

אז מה עושים?

יוצאים החוצה ומחפשים אותם, בגינה, בשבילים של שטחי בר, בכל מקום שיש בו אדמה שבעת מים הם שם אל חשש אבל אזהרה קטנה – מומלץ להיזהר ממקומות שמרוססים בקוטלי מזיקים כמו: שדות, צידי כבישים וכדומה.

 מה מחפשים?

הכי פשוט זה לאסוף את הירוקים הראשונים שתראו לקחת הביתה ולחקור, גישושים קלים באינטרנט באיזור צמחי בר ומיד תמצאו מי הירוק תחת החקירה. כנ"ל לגבי פירות החשודים כאכילים. חשוב להיזהר אם אינכם בטוחים לגמרי בזהות הצמח כדאי להתייעץ עם מישהו שמבין ובטוח שלא כדאי לנסות לעשות ממנו חליטה. רוב צמחי הבר הרעילים מסוכנים הרבה יותר במצבם החלוט.

גיבשנו עבורכם קוראי Eatwell את המדריך המקוצר ללקט המתחיל:

יש כמות מאוד גדולה של צמחי בר שראויים למאכל, המדריך המקוצר שלנו כולל את חמשת הירוקים הראשונים שכדאי להכיר, הם נפוצים מאוד, ונמצאים ממש בכל גינה ביתית או שדה בור.

חלמית, או בשמה העממי "חוביזה", אנחנו בד"כ חושבים שצריך לאכול את הפרי שלה, אך החלק הבריא והטוב ביותר הם העלים והגבעולים הטריים שמכילים הרבה חלבון כלורופיל וברזל.

צילום: אורי מאיר-ציזיק

סרפד, למרות הצריבה, קל מאוד לחלוט אותו ולהפוך אותו לציר מרק או אף לקפלו על הצד הלא מעקצץ (הלמטה של העלה), למעוך מעט ולאכול אותו חי. גם בו כמו באחיו צמחי הבר הירוקים יש שפע של חלבון כלורופיל וברזל

צילום: אורי מאיר-ציזיק

גדילן, אמנם גדל לקראת האביב והופך לקוץ אותו קשה יותר לאכול, אך בעונה זו עליו המכוסים ברשת לבנה עדיין צעירים ורכים ואפשר לאכלם טריים או בתבשיל. את השם גדילן בטח שמעתם מהתזונאית הקרובה למקום מגוריכם כשהיא שלחה אתכם לנקות את הכבד בעזרת כמוסות גדילן בלי לדעת שאפשר ליהנות ממנו גם בשבילים של שטחי הבר.

צילום: אורי מאיר-ציזיק

חרדל – לאחר הגשם הראשון מתחיל את חייו כנבט טעים ואח"כ מגדל עלים רחבים וגבעול טעים. עלי החרדל מוסיפים חריפות אנינה לכל סלט. תנסו סלט עלי חרדל ומנגו ותודו לי.

ריגלת הגינה – אחד הצמחים שקל למצוא גם בגינת הבית, שכן היא מופיעה בגינות מושקות אפילו בקיץ. ריגלת הגינה מעט חמצמצה ומכילה אומגה 3.

למי מתאימה החוויה?

ובכן בואו נתחיל בזה שלהכיר את הירוקים בגינה ולאזור אומץ להכניס אותם לסלט או לשייק ירוק זה לא משהו מוגזם לבקש, או שכן? נכון צריך אומץ לפתוח את הפה ולהכניס לתוכו משהו שעד היום רק דרכת עליו אבל אנחנו מדברים פה על גדילן מצוי – גם טעים גם בריא וגם חינם!

במקרה שלא בא לכם לעשות את זה לבד או שאתם כמוני עצלנים מידי למגדירי צמחים ונורא מעייף אתכם כל החקירות האלה אזי אפשר לעשות את ביחד ולהצטרף למקצוענים. בארץ ישנם כמה מובילים של טיולי ליקוט כשכל אחד מהם נותן זווית שונה לחוויה.  אני פגשתי שלושה מהם.

הראשונים הם קבוצת לקטים מטיילים שמוציאים טיולי ליקוט של יומיים שלושה ואף שבועיים וחודש!!! בטיולים הללו אוכלים רק מה שמוצאים בשטח והם מתקיימים לכל אורך השנה. לקטים מטיילים היה למעשה טיול הליקוט הראשון שלי. שלושה ימים של ירוק ומתוק. אכלתי הרבה ירוקים, ניסיתי לראשונה בחיי מנגו, שחיתי במעיינות והתחבקתי המון! בלקטים מטיילים החוויה הנוספת היא חוויה של חיבור לטבע וחיבור פנימה. עבורי זו הייתה חוויה של חיבור לקבוצה של אנשים מיוחדים, כאלה שדקות ספורות אחרי שהגיעו לסביבה הטבעית שלהם (- הטבע הפתוח) הם כבר לא שיפוטיים ביקורתיים או ציניים. והם כן מחבקים המון.

מי ששלושה ימים הם יותר מידי בשבילו (גם אם זה בסופ"ש) יש כמה אופציות מצוינות אחרות:

שימי רף –  מספר סיפורים ומדריך בשומרי הגן, מוציא סדנאות ליקוט שאורכות כמה שעות עד כמה ימים. שימי מספר על הליקוט כדרך חיים ועל התובנות שמתלוות אליהם או בקיצור על "זן ואמנות הלקטות".

בסיורים של שימי שמעתי את תובנת הגזר חלק א' ואפילו את תובנת הגזר חלק ב'. הופתעתי לגלות איך ליקוט של צמחי בר יכול לגרום לי להעריך את הקדמה ובה בעת להוקיר את הלקטים שחיו כאן פעם.  אני לא יודעת איך זה אצלכם אבל אני מוצאת לא מעט ששהייה בשמורת הטבע הקרובה לביתי מביאה עימה תובנות ופתרונות והמפגש עם שימי התחבר אליי בדיוק במקום הזה. שימי מתמחה במיומנויות חיים של לקטים ציידים כגון גששות, הכנת כלים מאבני צור ועוד ומתאים את הטיולים שלו גם למבוגרים ולגם לילדים.

ואחרון אחרון חביב אורי מאיר-צ'יזיק –יועץ תזונתי חוקר ההיסטוריה של התזונה ושף טבעי שבסיורי הליקוט שלו ממש הצלחתי להגיע לשלב המשמעותי והמתקדם של לזהות 4 צמחי בר אמיתיים!  סגנון ההדרכה של אורי הוא קליל וזורם – מושלם למופרעי קשב כמוני, כך שבסיור שלו לשמורת המסרק סופסוף הפנמתי  את חשיבות הסומק למערכת העיכול שלי. ואני גאה בעצמי על כך.

סיורי הליקוט של אורי כוללים בישול בשטח ובחלק מהמקרים גם בישול בחוות אקולוגיות ומטבחים ייחודיים אחרים ברחבי הארץ. הסיורים כוללים הסברים על סימני הזיהוי של צמחי בר, הרפואות  השונות שהם מכילים בתוכם והשימוש בהם בקרב העמים שהיו כאן פעם.  בשבועות הקרובים ייצא לאור ספרו של אורי מאיר-צ'יזיק שנקרא "צמחי בר למאכל" בהוצאת מפה. הספר מכיל יותר משישים צמחים שונים שניתן למצוא במסלולים שונים בארץ, בכל פרק מפורטים גם דרכי הכנתם של צמחי הבר ומוצעים מתכונים ייחודיים כמו למשל בלוטים שלוקים. ממש בקרוב מתחיל "שירת העשבים" הקורס הקצר של אורי שכולל חמישה מפגשים בהם תוכלו לטייל, ללמוד, ללקט ולבשל.

כל אחד נותן את האספקט שלו לטיולים ואתם מוזמנים למקם את עצמכם בתת הז'אנר המתאים. מותר גם שניים,  בתאבון שיהיה ולבריאות!

נעמה עטר

תודה לאורי ושימי על העזרה בכתיבת הכתבה!

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו