טופו במקום פאניר

בא לי טאלי

24 רופי נראית בדיוק כמו שציפיתי שתהיה. כניסה הזויה, מקום חבוי, גרם מדרגות המלווה בשלל תמונות צבעוניות וריחות משגעים. נפרדתי מנעליי בכניסה ופסעתי יחפה וקלילה אל חדר ענק, מלא שולחנות נמוכים וכריות צבעוניות ושמחות. מולי שלל סירי אלומיניום מזמינים. אצבעותיי חשקו לבוא ולפתחם. בשלב זה התאפקתי. עדיין לא בטוחה האם אלו חלק מכללי המקום או רק גחמה של אורחת לרגע.

הגעתי לכאן עם ילדיי בערב יום ראשון. על הרצפה פזורות כמה קבוצות סועדים, מסובים לשולחנות עץ בנינוחות מעוררת קנאה. רציתי גם, וגם קיבלתי.

הילדים מצאו את מקומם במהרה – רוב הזמן זה היה תחת השולחנות, על השטיחים או על כרית זו או אחרת. המיקום השתנה כל שתי שניות, וחזר חלילה. אם נינוחות של ילדים פירושה אנרגיה מתפרצת, אין ספק כי ב-24 רופי הם הרגישו בנוח.

מיד התיישבנו לנו, המבוגרים, סביב שולחן נמוך, על כריות צבעוניות ונעימות. בשלב כלשהו, עיניי נחו על כסא מיוחד (יהיה זה נכון יותר לתארו ככרית עם משענת) ומהרגע שהתיישבתי עליו לא היה סיכוי להקימני. מאוחר יותר גיליתי כי מדובר בכיסאות הודיה, המשמשים למדיטציה. אין פלא. גם כמה ילדים מתרוצצים סביבי לא גרעו מהנינוחות שלי.

הילדים לא התרשמו מן ההיצע הקולינרי של המקום, ובני הוסיף, למראה האורז המלא שהוזמן, "אמא, לא בא לי אורז מלא. זה כמו בבית". נאלצתי להזמין לו אורז לבן, אוי לבושה. הוא אכל אותו בתאווה גדולה לאחר  ששאר המנות לא ערבו לחיכו. שאר הילדים שהיו עמנו היו עסוקים במשך שעה במשחק מחבואים תחת השולחנות הנמוכים. קצת מאכזב. מצד שני, היה לנו פנאי להתרכז באוכל, ולהיות נינוחים. מאוד.

פלאק פניר: הגרסה הטבעונית

אז מה יש ב-24 רופי? המסעדה מבוססת על מנות "טאלי" – כלומר צלחות גדולות ובהן מבחר תבשילי היום, בלוויית פפדם וצ'אפטי, ויוגורט (ניתן להזמין גם בגרסא טבעונית). ישנם שני סוגי טאלי, וכיאה לניסיון ראשון – הלכנו על ה"ספיישל", שלשמחתי כלל גם מנה קטנה ונפלאה של פאלאק טופו (הגרסא הטבעונית לפאלאק פניר – תבשיל תרד עם גבינת פניר). מנה טובה המוכרת היטב בביתי, לפחות ע"י בלוטות הטעם שלי.

ילדיי (חובבי הטופו) טעמו והמשיכו בגרסא מקורית למלחמת כריות. יש לי חשדות שהמנות היו מעט מתובלות מעבר למידה שהם יכלו להכיל. נזכרתי בעקרונות האוכל הפשוט של פיזיקה משפחתית והנחתי להם לשוב ולהתרוצץ במרחבי השטיחים. שאר מנות הטאלי כללו דאל מצוין ושני תבשילי ירקות – אחד בחלב קוקוס והשני ברוטב בלתי מזוהה, אך בעל טעם ומרקם דומה. שתי המנות היו טובות, אם כי מעט חריפות מדי לטעמי. ביקשנו ללוות את הטאלי באורז מלא, ודווקא הוא היה מעט מאכזב – תפל מדי, דביק מדי. טוב, בני צדק – יותר מדי כמו בבית…

טעמנו גם את הסמוסה – שמגיעה בלוויית יוגורט או רוטב תמרינדי, והסכמנו כי היא המנה המנצחת של הערב. גדולה, מפנקת, עסיסית וטעימה.

בתפריט מופיעה מנה אחרונה מעניינת של גלידת טחינה. קראנו לילדים ובהשמיטנו את המילה טחינה, הם נראו נלהבים. סקרנותנו לא באה על סיפוקה ופני ילדינו נפלו, כשהמלצרית החיננית בישרה כי המנה חסרה…

יצאנו את המסעדה. אני בהרגשה קלה, נינוחה ושבעה, וילדיי עם טעם של עוד. לא נעים לי לומר, אבל ההגינות מחייבת – הם התמוגגו על פלאפל ג'ינה הסמוך. מקווה שדוגמא אישית היא בכל זאת המפתח לאורח חיים בריא. אמשיך לבשל לי להנאתי פאלאק טופו ואורז מלא ולקוות לטוב…

ולמי שהסתקרן, הנה המתכון לפלאק טופו

לשים בסיר מעט שמן
להוסיף 2 בצלים חתוכים לקוביות קטנות
לטגן את הבצל עד שמשחים
להוסיף חצי כפית כוסברה טחונה, מסאלה ירוקה (לטחון בבלנדר: שום, ג’ינג’ר, 1 כפית כמון שלם, חצי בצל, זר כוסברה, פלפל ירוק חריף), להוסיף את התרד, מלח לפי הטעם וקוביות טופו.

24 רופי – שוקן 14-16, תל אביב. טל' 057-9443571

לבלוג של הטבעונית, רובע צפון מזרח

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו