Jeliat_Fly
Jeliat_Fly

על ברוקולי וסביבה חשמלית

מאת: חברת דולב
זמן קריאה: 3 דקות
תזונה עתירת ירקות ופירות זה טוב ויפה. אבל מה עם קרינה אלקטרומגנטית שלאט לאט גורמת לנו למחלות? ייתכן וגם הבית שלכם סובל מסינדרום הבניין החולה? כתבה פרסומית

צילום: pixabay

Jeliat_In

מחקרים רבים בנושא השפעות התזונה על מחלות סרטניות שונות הוכיחו חד משמעית שבירקות ובפירות, מצויים חומרים כימיים שונים ומגוונים העשויים ללא עוררין למנוע את הופעת המחלה ולעיתים אף לתקן ואולי להבריא מחלת סרטן שכבר קיימת בגוף. עיקרון פעולתם של חומרים אלו, הוא ביכולתם להשמיד רדיקלים חופשיים, הנוצרים מן הפעולות הביוכימיות השונות שהגוף מייצר, ומנזקים חיצוניים עליו, כמו קרינה ממקורות שונים, זיהומי אוויר וכו`.

קבוצת הירקות ממשפחת הכרוביים כמו למשל כרוב, כרובית, ברוקולי, כרוב ניצנים, וקולורבי עשירים מאד במיוחד בחומרים גופרתיים המונעים סרטן. אכילה נאותה מירקות אלו עשויה למנוע הופעת סרטן השד, סרטן הרחם, סרטן הערמונית והקיבה. חשיבות אכילתם המיטיבה של פירות, ירקות ונבטים היא בכך שמלבד שהם מכילים רכיבי תזונה חיוניים הם גם מכילים אנזימים שונים המגינים על הגוף מנזקי הרדיקלים החופשיים האחראים על שינויים תאיים הגורמים למחלות סרטן, הזדקנות מוקדמת ומחלות כלי דם שונות. אפשר לאכלם חיים, מאודים או כמיצים. יחד עם זאת, אל לנו לשכוח את ההשפעות הסביבתיות התורמות גם הן את חלקן בהשפעה על בריאותינו:

מאז שהחל השימוש המסיבי בחשמל איכות החשמל ברשתות החשמל מידרדרת והולכת. קרינה חשמלית נוצרת בתוך בניינים המכילים ציוד חשמלי פועל, אך היא גם חודרת אל הבניין מבחוץ דרך קווי המתח הגבוה ואנטנות סלולאריות. כאשר העומס בקווי המתח הגבוה גדול יותר מקיבולתו של קו הארקה, הזרם עובר באדמה ונכנס לבתי המגורים דרך צינורות המים המתכתיים, אך לא רק: קרינה חשמלית נוצרת בעיקר על-ידי מכשור אלקטרוני ונעה לאורך רשתות הפצת החשמל (החיווט הנמצא בתוך ובין בניינים) ובאדמה עצמה. עפ"י הערכת ארגון הבריאות העולמי (WHO), למעלה מ-30% מהמבנים בעולם מוגדרים כסובלים מתופעות אלו או במילים אחרות  מ"סינדרום הבניין החולה".

מחקר נוסף שעסק בשכיחות הימצאות סרטן בקרב מורים בחטיבת הביניים לה קווינטה שבקליפורניה העלה את האפשרות לפיה מתקפים בתדר גבוה ("קרינה חשמלית") הינם גורם מסרטן רב-עוצמה, בעל שיעורי סיכון לסרטן מעל 10.0 עבור מספר סוגי סרטן. הם מכילים תדרים שבין 2-100 קילוהרץ. על פי המחקר אותם סוגי סרטן ואחרים הופיעו בשכיחות גבוהה במיוחד בקרב מורים במדינת קליפורניה כולה. רמות המתקפים בתדר גבוה שנמדדו בשקעי החשמל בכיתות הלימוד חזו באופן מדויק את סיכון הסרטן לו היה חשוף כל מורה. שדות אלו עלולים להיות נוכחים בכל רשתות החשמל והינם מרכיב מרכזי בזרמי הארקה החוזרים אל תחנות המשנה. עובדה זו תרמה להבנה מדוע עובדים מקצועיים ועובדי משרד, בדומה למורים בביה"ס, סובלים משיעורי סרטן מוגברים. מידע נוסף  אודות המחקרים ניתן למצוא באתר דולב.

רשת החשמל הונדסה ונבנתה כך שתספיק לעומסים ליניאריים של 50 מחזורים, כגון נורות ומנועים, ולא לעומסים המפיקים תדרים גבוהים כגון מחשבים, טלוויזיות, מקררים, מכונות כביסה וכל ציוד אלקטרוני וחשמלי אחר. רוב יצרני החשמל לא שדרגו את הרשתות הישנות שלהם ואת יכולתן להתמודד עם העומס הטכנולוגי שמחובר לרשת החשמל של ימינו. הקו הניטראלי של היצרן, אותו הקו שנועד להחזיר את הזרם בחזרה לתחנות הממסר, איננו מסוגל  להתמודד עם הזרם העודף ועם זרמים בעלי יותר מ- 50 מחזורים שנמצאים על הקו. הקו סובל מעכבה גבוהה מדי (התנגדות לזרם חילופין) בגלל גודלו, וגרם בשל כך להתחממות רבה מדי של הקו, ולהצטברות מתח על הקו.

נושא  זה של קרינה חשמלית איננו חדש כלל וכלל, אם כך מדוע רק כעת אנו מתחילים להכיר מונח זה? עד כה רבים מאיתנו היו מודעים לקיומה של הקרינה החשמלית כפי שאנו מודעים היטב לקיומה של קרינה אלקטרומגנטית. אחדים אף חשו בנוכחותה סביבם, אך לא ניתן היה להוכיח שאכן קרינה זו קיימת וסובבת אותנו. הודות לפיתוחו של מד המיקרו נחשול, מד ה-GS, ניתן לראות את קצב השינוי הממוצע של עליות המתח הפתאומיות שמתרחשות בכל רשת החשמל.  יצרני החשמל מכנים את עליות המתח הללו "קרינה חשמלית" .

מערכת מסנני אלקטרו גארד מסוגלים לשפר את איכות החשמל על ידי הפחתת כמות מיקרו-נחשולים  בטווח התדרים שבין 4 ל-100 קילוהרץ מרשתות חשמל. למסננים יש יכולת להפחית את החשיפה לקרינה החשמלית הנמצאת ברשתות החשמל במבנים  וכתוצאה מכך גם את ההשלכות הבריאותיות הנלוות לחשיפה זו.

בריאותינו נמצאת בידינו. ומאמץ קטן מכל אחד מאיתנו לעבור לצורת חיים מטיבה יותר על כל הכרוך בכך תוציא אותנו נשכרים בעתיד.

 

חברת דולב מציעה פתרונות בתחום הקרינה האלקטרומגנטית. פרטים נוספים באתר הבית

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו