עוצמות הריפוי של ההדס

מאת: רומי חוכמה - נטורופתית ואירידולוגית

הדס. צילום: PEXELS

חג סוכות הוא חג שמח, הן בזכות משמעותו כחג האסיף והן בזכות הציווי מהתורה לשמוח. במיוחד אחרי ראש השנה ויום כיפור, שהם חגים של קבלת החלטות וחשבון נפש, מגיע חג הסוכות שהוא חג קליל במהותו ומצווה עלינו לשמוח. הרבה פעמים אנחנו שוכחים לשמוח ולכן אני אוהבת את החג הזה.

כאמור שתי הסיבות המרכזיות לחג הן:

בהיבט החקלאי זהו חג האסיף – לקראת סוכות מסיימים לאסוף מן השדה את כל התוצרת בהיבט המקראי – חוגגים את יציאת מצרים, "בסוכות תשבו שבעת ימים". והתורה מדגישה את שמחת החג, "ושמחת בחגך… והיית אך שמח". הסוכה הופכת לדירה ארעית למשך שבעה ימים ולבסוף חוגגים את שמחת תורה. כבר בתקופת המשנה והתלמוד נהגו לקשט את הסוכה ובכל יום משבעת ימי החג היה מתארח בסוכה אחד ממנהיגי העם (אושפיזין) שהם אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרון ודוד המלך.

ארבעת המינים

במשך שבעת ימי החג מברכים על ארבעה סוגי צמחים, הלא הם ארבעת המינים: אתרוג, לולב, שלושה ענפי הדס, ושני ענפי ערבה. ארבעת המינים שימשו כסמלים לדרשנים, למשל כסמל לאחדותו של עם ישראל. הם גם קשורים להיבט החקלאי של החג – נטילתם בחג בצירוף ברכה בא לבטא את ההודיה לאל על היבול שנאסף.

ריחו וטעמו של ההדס

את עיקר פרסומו בעת החדשה קיבל ההדס בחג סוכות בהיותו אחד מארבעת המינים.  במדרש מדמים את בני ישראל לארבעת המינים ועל ההדס נאמר: "מה הדס זה? יש בו ריח ואין בו טעם. כך ישראל – יש בהם בני אדם שיש בהם מעשים טובים ואין בהם תורה" (ויקרא רבה, אמור, פרשה ל').

ההדס מלווה את מעגל החיים היהודי: נוהגים לשמח חתן וכלה עם הדסים, בברית המילה נוהגים לברך על ההדס וכך גם לאחר לוויה.

כבר בעת העתיקה נחשב ההדס כסמל ליופי ושימש לבושם בשל ריחו הנעים. ריחו הנעים של ההדס נובע משמן אתרי נדיף שנמצא בעליו. הכוהנים נהגו להפיר את קטורת המור מעלי ההדס והשתמשו בה לבשם את חצר בית המקדש.

עמים קדומים אחרים גם השתמשו בענפי הדס למשל כזרים להניח על הקבר ומצד שני עיטרו בהם את מסיבת הכלולות, כיוון שההדס סימל מחזור של חיים ומוות.

סגולותיו הרפואיות של ההדס

ההדס הוא שיח או עץ קטן ירוק עד אשר גדל באזורי חורש, בעיקר בצפון הארץ. ברחבי העולם הוא נפוץ כצמח בר, מאזור הים התיכון ועד הודו. העלים שלו דמויי מעוין באורך 1-2 ס"מ והם כאמור מכילים שמן אתרי, המעניק להדס את ריחו. יש לו פרחים לבנים ופרי שחור בגודל כ-1 ס"מ.

משתמשים בהדס בריפוי באמצעות מיצוי של הצמח (צמחי מרפא) הן בארומותרפיה (שמנים אתריים) בתור אנטי בקטריאלי, אנטי וויראלי, אנטי פטרייתי ונוגד דלקת.

שימושי ההדס ברפואה טבעית

מחקרים שנערכו לאחרונה הראו שתרכובות ההדס יעילות בטיפול במקרים הבאים:

מחלות מערכת הנשימה – סינוסיטיס (rhinosinusitis), שיעול, קשיי נשימה ודלקות אוזניים.

בעיות במערכת העיכול – שלשול, טחורים, בחילות, טפילי מעיים וסוכרת

טיפול בכאבים – כאבי ראש, כאבי מפרקים ופציעות ספורט

מרגיע את הנפש ומחדד את הריכוז

מתאים לניקוי רעלים מהכבד

שימושים של שמן אתרי הדס

לבעיות נשימה והתקררות –  לטפטף מספר טיפות על מתקן האדים.

להקלה על טחורים – כף שמן זית עם 3 טיפות שמן הדס.

לטיפול תולעים וטפילים במעיים – טיפה או שתיים בלקיחה פנימית.

מסיר יבלות.

מחזק שורשי שיער.

משקאות

בקורסיקה וסרדיניה מפיקים מההדס ליקר בשם "מירטו" –

מירטו אדום מופק מפירות ההדס המושרים באלכוהול למשך מספר חודשים ואז מערבבים עם סירופ סוכר.

מירטו לבן מופק מעלי הצמח המושרים באלכוהול ואז מערבבים עם סירופ סוכר.

חליטה

ניתן להכין חליטת הדס – משרים כף עלי הדס מיובשים בכוס בגודל 250cc  במים רותחים. ניתן להמתיק במייפל או בסוכר קוקוס ולחכות רבע שעה.

חליטה זו יעילה לעצירות, אולקוס ודלקות מעיים.

בברכת חג סוכות שמח!

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו