סטיביה
סטיביה (Stevia)
זהו ממתיק הצובר פופולאריות רבה, כתחליף טבעי ללא קלוריות לממתיקים מלאכותיים. אם יש לכם בעיות שומן או סוכר, סטיביה יכול לשמש תחליף לממתיקים טבעיים אחרים. אין בו קלוריות, הוא משפיע מעט, אם בכלל, על רמות הסוכר בדם, ומחקרים הראו שהוא בטוח לצריכת בני אדם.
אם אתם חייבים ממתיק, זהו כנראה הממתיק הבטוח ביותר מכיוון שהוא הפחות מעובד ויש לו המתיקות הגבוהה ביותר יחסית לכמות הפחמימות שבו.
השימוש בסטיביה
ממתיק הסטיביה מוערך כמתוק פי 300-200 מסוכר, כך שמעט ממנו מספיק להרבה. למעשה, לקמצוץ שלו תהיה אותה השפעה כמו לכפית סוכר. סטיביה הוא החלופה הטובה לתיבול סלטים ולהמתקת משקאות. בהתאמות נכונות ניתן להשתמש בו גם לאפייה, למרות שחסר לו הנפח שיש לסוכר וקשה יותר לעבוד איתו. תגלו גם כי מינים מסוימים של סטיביה מרים יותר מאחרים. צריך להתמחות בשימוש בסטיביה, אך ספרי בישול רבים יוכלו לעזור לכם בכך. ספר פופולארי הוא 'בישול עם סטיביה' (The Stevia Cook Book) של דונה גייטס (Donna Gates) וד"ר ריי סהליאן (Ray Sahelian).
יתרונות הבריאות בסטיביה
יותר מ-1,500 שנה השתמשו תושבי פרגוואי ומדינות נוספות בדרום אמריקה בצמח הסטיביה כמרפא לסוכרת ולמחלות חניכיים. מאות שנים גם השתמשו בו לריפוי מחלות אחרות, ביניהן בעיות של סוכר בדם. למעשה, מחקרים הראו כי הסטיביה מייצב או מוריד את רמות הסוכר, תורם למניעת חורים בשיניים ועשוי להועיל גם בטיפול ביתר לחץ דם.
ענייני בטיחות
במדינות רבות, במיוחד יפן, משתמשים בסטיביה כממתיק. למעשה, טונות של תמצית סטיביה נצרכו מדי שנה ביפן במשך כמעט 30 שנה, במיני מזון ומשקאות, ללא דיווח על תופעות לוואי. השתמשו בו שם אפילו בגרסה מקומית לדיאט קולה. מאז שנות ה-70 ביצעו היפנים מחקרים נרחבים על הסטיביה ומצאו שהא בטוח לחלוטין.
עם זאת, כמה מדינות, בעיקר ארה"ב, קנדה ומדינות האיחוד האירופי, סרבו לאשר את השימוש בו כממתיק. בארה"ב מסרב ה-FDA לתת לסטיביה את האישור. אסור להשתמש בו במוצרי מזון ובמשקאות וניתן למכור אותו רק כ"תוסף תזונה". בקנדה ניתן למכור אותו כצמח מרפא.
לכאורה, בטיחות הסטיביה אינה מאושרת בשל מחסור במחקרים המצביעים על בטיחותו ובשל מספר מחקרים המציינים בעיות פוטנציאליות. עמדתן של הרשויות בארה"ב, קנדה והאיחוד האירופי, איתנה למרות הראיות לשימוש בטוח במדינות רבות אחרות ומחקרים רבים שלא הראו סימן לרעילות.
למעשה, ד"ר דניאל מוריי (Daniel Mowrey), מומחה לפיטופרמקולוגיה (פיטו – צמחים, פרמקולוגיה – תורת התרופות) שבדק את הסטיביה ביסודיות, אומר: "מחקרים נרחבים יותר על בטיחות (מאלה שנעשו קודם) נעשו על ידי היפנים בעת שנבדקה האפשרות להשתמש בסטיביה כממתיק. מעט חומרים גרמו כה מעט תגובות שליליות במבחני רעילות כמו שגרמה הסטיביה. כמעט כל מבחן רעילות שניתן להעלות על הדעת נוסה על תמצית הסטיביה (תמצית מרוכזת) או על סטביוזיד (הגליקוזיד המתוק העיקרי בצמח), בזמן זה או אחר. התוצאות תמיד היו שליליות. אין תגובות א-נורמליות בשינויי משקל, בצריכת מזון, במאפייני תאים או קרומים, בשימוש באנזימים או בתשתיות, או במאפייני כרומוזומים. לא סרטן, לא מומים מולדים, לא השפעות חיצוניות כרוניות או פתאומיות. שום דבר".
פרמקולוג וטוקסיקולוג המשמש יועץ לתעשיית המזון (ולכן ביקש להישאר בעילום שם), אשר התראיין לשם כתיבתו של ספר זה, טען כי: "סטיביה 'לא התקבלה למועדון' על ידי ה-FDA כדי להגן על חברות הממתיקים המלאכותיים. לא הייתי מכנה את הסטיביה ממתיק טבעי לחלוטין, וזאת משום שהיא מאוד מעובדת ואיכות העיבוד משתנה מאוד על פי היצרנים. אולם, לדעתי המקצועית היא בטוחה לחלוטין".
סקירתנו את המחקרים הנוגעים לבטיחות הסטיביה מאפשרת לנו לקבוע כי המוצר בטוח לחלוטין, ואנו ממליצים עליו כממתיק טבעי וכתחליף לסוכר ולממתיקים מלאכותיים.
למידע נוסף אודות סטיביה ניתן למצוא בספר הונאה מתוקה בהוצאת פוקוס
מידע נוסף אודות סטיביה מאת לאה רזניקוביץ' מתוך הספר רק לא דיאטה
סטיביה (Stevia) היא הממתיק היחיד בעולם שהוא טבעי לחלוטין ואינו מכיל כלל קלוריות.
זהו שיח רב-שנתי הגדל באמריקה הדרומית ובמיוחד בפרגוואי. האינדיאנים הכירו את סגולות המרפא שלו כבר לפני כ-1,500 שנה. מאות רבות של שנים עשה צמח הסטיביה נפלאות כצמח מרפא למחלות רבות, בין היתר למחלת הסוכרת ולמחלות חניכיים.
לפני כ-35 שנה החלו היפנים לבצע בו מחקרים מדעיים, ואלה אישרו שאכן לצמח הסטיביה יש יכולות ריפוי רבות. ביניהן:
• יכולת לאזן את רמת הסוכר בדם.
• יכולת לאזן ולהוריד את לחץ-הדם.
• יכולת לשפר בעיות במערכת העיכול, כולל כיבי קיבה.
• יכולות אנטי-בקטריאליות שבאות לידי ביטוי בריפוי זיהומים בגוף ובהשמדת חיידקים גורמי מחלה במזון (כמו חיידק האי-קולי).
• מזרז קרישה בפצע מדמם.
תוצאות מחקריהם הרבים של היפנים שיכנעו אותם מעל לכל ספק שלא רק שהחומר בטוח לשימוש, אלא שהוא אף משפר מצבי חולי רבים. מאז שנות השבעים של המאה ה-20 מכניסים היפנים את הסטיביה כממתיק למוצרי מזון שונים, ביניהם: גלידות, דברי מאפה, מסטיקים, משקאות קלים ועוד. ניתן למצוא ביפן אפילו קולה דיאט שמומתקת בסטיביה. צמח הסטיביה תופס למעלה מ- 40% משוק הממתיקים ביפן.
כבר 35 שנה מדווחים היפנים שאין כל תופעות לוואי שליליות מהשימוש הרחב בסטיביה.
הסטיביה משמשת כממתיק מרכזי במדינות נוספות, ביניהן: סין, ברזיל, קוריאה, פרגוואי ואוסטרליה.
גם בברזיל נערכו מחקרים רבים בנושא הסטיביה. ב-1986 ערכה קבוצת חוקרים ברזילאית מאוניברסיטאות מרינגה וסאו פאולו מחקר על השפעת הסטיביה על רמות הסוכר בדם. התוצאות הצביעו על שיפור בערכי הסוכר בדם ובמיוחד על השפעה מיטיבה בקרב חולי סוכרת.
ב-1991 החוקר מליס (Melis) מאוניברסיטת סאו פאולו ערך כמה מחקרים על השפעת הסטיביה על ערכי לחץ-הדם. באחד המחקרים שנערכו על חולדות מעבדה נצפו התוצאות הבאות:
• ירידה בערכי לחץ-הדם.
• לסטיביה אפקט משתן.
• הסטיביה גורמת לאיבוד מוגבר של מלח.
במחקר שנערך על בני-אדם נצפתה ירידה של 10% בערכי לחץ-הדם.
אנשי מקצוע במערב המתמחים בתרופות מצמחים (פיטו-פרמקולוגיה: פיטו – צמחים, פרמקולוגיה- תורת התרופות), מאשרים שאכן צמח הסטיביה בטוח לשימוש ובעל יתרונות מרפא ייחודיים.
למרות ההיסטוריה המפוארת של צמח הסטיביה, למרות ההוכחות המדעיות הרבות שהוא בטוח לשימוש ובעל תכונות ריפוי, למרות שבניסוי האמיתי, הגדול והארוך ביותר מכולם, האמין והמדויק ביותר – שנערך על מיליונים רבים של בני-אדם ביפן- לא נצפו כל תופעות לוואי שליליות, למרות כל זאת ה-FDA האיחוד האירופי ורשות הבריאות בקנדה אינם מאשרים את השימוש בסטיביה כממתיק בטענה ש"אין מספיק מידע על בטיחות השימוש".
בארצות-הברית מותר השימוש בסטיביה רק כתוסף תזונה, Dietary Supplement, כלומר חומר שמיועד להשלמת תזונה כמו ויטמינים. אבל אסור השימוש בו כתוסף מזון, מה שהם מכנים Food Additive כדוגמת ממתיקים מלאכותיים (בעברית אין הבדל בין שני המושגים הללו).
מפתיע לראות שפתאום שלוש רשויות הבריאות הללו נעמדו על הרגליים האחוריות כדי "להגן עלינו", הצרכנים. מגדיל לעשות 'מינהל המזון והתרופות' האמריקני (ה-FDA) ש"מגן עלינו" ממש בחירוף נפש ואוסר על יצרני הסטיביה לא רק לשווק את הסטיביה כממתיק, אלא אפילו לרמוז שיש לה איזשהו קשר לטעם מתוק.
חברה בשם 'סטיביה' "נכשלה" בהקפדה על איסור זה. בחומר הפרסומי שהפיצה, נראה בקבוק משקה מוקף בצנצנות של סטיביה. ה-FDA עט מייד על החברה ואסר עליה להמשיך להפיץ את החומר הפרסומי הזה, בטענה ש"האפקט הפרסומי מראה חומר ממתיק". כלומר, חס וחלילה שמישהו יראה את הפרסום ויעלה על דעתו שאולי המשקה ממותק בסטיביה. להיטותו של ה-FDA "להגן עלינו" הביאה אותו לעשות מעשה נוסף, שאותי אישית זיעזע והזכיר לי תקופות ומשטרים אפלים. ב-1998 הורה ה-FDA להשמיד 2,500 ספרים שעסקו בבישול עם סטיביה.
ההיגיון הפשוט מכוון אותי לחשוב שאם ה-FDA מחמיר עד כדי כך עם הסטיביה, אז כנראה קיימת אצלו הערכה רצינית שהחומר עלול להיות מסוכן לבריאות הציבור ולכן הוא נוקט מדיניות של אפס סובלנות לגביו ולא לוקח סיכון שהציבור ייפגע חלילה.
אם אכן כך הוא הדבר, כיצד ייתכן שה-FDA מתיר את השימוש בסטיביה כתוסף מזון? כאשר קיים חשד כבד כל כך למסוכנותו, חובה היה על ה-FDA לאסור לחלוטין את השימוש בו.
קוראים יקרים, חובה על כולנו הצרכנים להקים קול צעקה רמה ולשאול את ה-FDA את השאלות הבאות:
• היכן היו הנחישות, הבקרה הקפדנית, חוסר הפשרות והסובלנות עם חומר שחשוד כמסוכן, כאשר עמדה בפניכם סוגיית מתן האישור לממתיקים מלאכותיים ובראשם לאספרטיים?
• האם לגביהם היה ל-FDA "מספיק מידע על בטיחות השימוש"?
ההנחה של רבים בעולם היא שהתנהגותו התמוהה של ה-FDA בכל הקשור לסטיביה נובעת מלחצים כבדים שמופעלים עליו מצד יצרני הממתיקים המלאכותיים. הנחה זו קיבלה אישור מגורמים שונים מתוך תעשיית המזון.
ליצרני הממתקים המלאכותיים אכן יש סיבה טובה לחשוש מצמח הסטיביה, שהרי הם יודעים שיש לו פוטנציאל לכבוש את העולם כתחליף לסוכר שהוא טבעי, בריא וללא קלוריות.
התנהגות ה-FDA בנושא צמח הסטיביה מוכיחה שוב, שהצרכנים האמיתיים שלו הם יצרני המזון ולא אנחנו, הצרכנים הפשוטים. עליהם הוא מגן, לא עלינו.
כיצד משתמשים בצמח הסטיביה?
קיימות ארבע אפשרויות:
• צמח חי – ניתן להשיגו ברוב המשתלות ולגדלו בגינה או באדנית. עם עליו הטריים עושים חליטה של תה, מספיק עלה אחד כדי להמתיק כוס אחת. אם רוצים להמתיק כוס קפה, חולטים תחילה את העלה בתוך כוס מים רותחים ואחר כך מוסיפים את הקפה.
• עלים מיובשים – ניתן לייבש את עלי הצמח או לקנות עלים מיובשים בחנויות תבלינים. העלים המיובשים מתוקים יותר מהטריים.
• אבקה – ניתן לטחון את העלים היבשים עד לקבלת אבקה בהירה. ניתן גם להשיג אבקה מוכנה.בעבר השגתי האבקה אצל 'תמציות ברבי'.
• נוזל – כמה חברות המשווקות את הסטיביה בתוך בקבוקונים קטנים עם מזלף, נוח מאוד לשימוש. להשיג בכל בתי-הטבע.
כאשר רוכשים סטיביה בנוזל או באבקה, יש לוודא שהחומר מכיל סטיביה בלבד ללא תוספות אחרות.
טעמה של הסטיביה
ממתיק הסטיביה מוערך כמתוק פי 200-300 מסוכר, ולכן מספיקה ממנו כמות קטנה מאוד.
היחס המקובל בין כמות הסטיביה לכמות הסוכר הוא:
סוכר לבן | סטיביה נוזלית | אבקת סטיביה |
1 כפית | 2-4 טיפות | קורט (1/16 כפית) |
1 כף | 6-9 טיפות | ¼ כפית |
1 כוס | 1 כפית | 1 כפית מחוקה |
חשוב מאוד למדוד במדויק את כמויות הסטיביה, ולכן כדאי להשתמש בכפיות מדידה מיוחדות.
כדי להמתיק כוס משקה, כדאי להשתמש בנוזל ולא באבקה, מפני שדרושה כמות קטנה מאוד של אבקה כדי להמתיק כוס אחת וקשה מאוד לשלוט בכמות האבקה.
את אבקת הסטיביה ניתן להפוך בקלות לנוזל באופן הבא:
להמס 1 כפית אבקת סטיביה לבנה בתוך 3 כפות מים מינרליים או מים מסוננים, להכניס את הנוזל לתוך בקבוקון קטן עם מזלף ולשמור במקרר.
המתקה של משקה עם סטיביה מעניקה לו טעם לוואי עדין שצריך להתרגל אליו.
ניתן לאפות עם סטיביה והתוצאות נפלאות, שכן מרכיבי הטעם בעוגה מסתירים את טעם הלוואי העדין. באפייה אני משלבת את הסטיביה עם דבש, סירופ מייפל טבעי, תרכיז תפוחים או סוכר חום. שילוב זה מאפשר לי להוריד את כמות הדבש וכל שאר המרכיבים המתוקים.
שימוש רפואי בנוזל הסטיביה
ניתן להחזיק את בקבוקון נוזל הסטיביה כעזרה ראשונה בבית וזאת בשל התכונות האנטי-בקטריאליות שלו ותרומתו להחלמה של העור.
הוא עושה עבודה נפלאה במקרים הבאים:
• חיטוי של שריטות, פצעים וכוויות.
• חיטוי של פצעי בגרות (אקנה).
• משפר זיהום פטרייתי.
• מרפא פצעים בחלל הפה (אפטות) ודלקות חניכיים.
• מקל על תינוקות שמצמיחים שיניים.
• מזרז קרישה בפצע מדמם.
• מזרז איחוי של דלקות.
• משפר מצב של פצע לחץ.
מספיקה טיפה אחת של סטיביה על המקום הפגוע.