כל מה שלא סיפרו לכם על סותרי חומצה וחשוב שתדעו
הם רק נראית תמימים (123RF)
התרופות סותרות חומצה, בכך שמנטרלות פעילות של הפרשת החומצה בקיבה, באמצעות השפעה על "משאבות הפרוטון" המייצרות חומצה בקיבה. אין שום ספק שהתרופות יעילות בהפחתת חומצה ותחושת בערה, אך יש כמה שאלות חשובות לשאול:
1. האם תחושת אי הנוחות נובעת באמת מחומציות יתר?
2. האם הפחתת החומציות היא רעיון טוב?
3. מה קורה בטווח הארוך, בעקבות הפסקה של הפרשת החומצה?
4. האם הקיבה שלנו לא אמורה להכיל כמות חומצה גבוהה?
כיוון שתופעות הלוואי הידועות של התרופה נתפסות כנדירות, אין ספק ש"היד קלה על ההדק" בכל הקשור למתן תרופות מסוג זה. הרופאים נוטים להתעלם מכל השאלות הרלבנטיות ומתרופה שמטרתה הייתה להינתן באופן נקודתי, למשך מספר חודשים, הפכו סותרי החומצה לתרופות כרוניות שנלקחות שנים עד עשורים!
חשוב לציין, שתופעות הלוואי של תרופה זאת מתפתחות לאורך שנים של שימוש, ולצערי מאובחנות על ידי הרופאים כחלק מתהליך ההזדקנות הטבעי של הגוף. אך מה אם אותן מחלות כרוניות שמופיעות קשורות למעשה לתרופה?
מלבד סרטן שד, המחלה השנייה בשכיחותה ממנה חוששות נשים, היא אוסטיאופורוזיס. אוסטיאופורוזיס נראית מחלה כה אקראית, ומכה בקרב יותר ויותר נשים שלא חשבו שיחלו בה. אחת התיאוריות הפופולאריות כיום המסבירה את הסיבה שנשים שאינן בקבוצת סיכון עדיין לוקות במחלה, היא תופעת לוואי של תרופות סותרות חומצה, הקשורה בספיגה לקויה של סידן ומגנזיום. כנראה שספיגה לקויה זו מובילה להתפתחות אוסטיאופורוזיס.
הקיבה בנויה להיות חומצית וידוע כי סידן נספג בסביבה חומצית. משום כך פותחו תוספי סידן המשולבים במשקה תפוזים, או בצורה של סידן ציטראט. הציטראט בתוסף, הוא למעשה חומצה ציטרית, הקיימת גם בתפוזים, ומטרתו לשפר את ספיגת הסידן.
חומציות יתר או שדווקא מדובר בבעיה ההפוכה? (123RF)
מאז ומתמיד, הסידן נתפס כמינרל ש"בונה עצם", אך לאחרונה מסתבר שמגנזיום גם הוא מינרל חשוב לתהליך זה, אם לא אף יותר!
תופעת לוואי נוספת וידועה של שימוש בסותרי חומצה הוא מחסור חמור במגנזיום, מה שמוביל להתקפים. קיימים מחקרים רבים המראים שסימנים של חסר במגנזיום הפכו למגיפה של ממש! אך יחד עם זאת, סימפטומים אלה מאובחנים כמחלות כרוניות כגון דיכאון, מיגרנות וכאבי גב כרוניים. חייבת להישאל השאלה, האם שימוש נפוץ באותם סותרי חומצה תורם לשכיחותן של מחלות על רקע מחסור במגנזיום…
תופעת לוואי נפוצה נוספת היא חסר בוויטמין B12. אם הספיגה של סידן, מגנזיום וויטמין B12 נפגעת, ניתן רק לתהות איזה רכיבי מזון נוספים, שהמחקר עדיין לא גילה, אינם נספגים?
חומצת הקיבה מתוכננת לעשות יותר מאשר לעכל מזון ונוטריינטים: בכל פעם שאנו אוכלים או שותים, נכנסים המוני חיידקים ובקטריות אל תוך הגוף וחומצת הקיבה היא המחסום הראשון, שמטרתו לחסל פתוגנים אלה. בעוד מרבית האנשים יקפידו לשטוף ידיהם בכדי למנוע מחלות, הם לא יחשבו פעמיים לפני שייטלו סותרי חומצה וכתוצאה מחוסר מודעות, יאפשרו לפתוגנים שונים לתפוס בעלות על מערכת העיכול.
ועכשיו לחלק המפתיע בכל הסיפור – במרבית המקרים, תחושה של עודף חומציות בקיבה כמעט תמיד נובעת ממחסור בחומצה! בניגוד לאינטואיציה בה אנו נוהגים להיעזר, הטיפול לא צריף להיות הפחתה של חומציות בקיבה, אלא העלאה! ניתן לגלות אם זאת אכן הסיבה ולפתור אותה באמצעות בדיקה עצמית פשוטה:
שותים מים עם לימון סחוט או תה שיבא חזק, עשר דקות לפני הארוחה. בודקים את מצב הצרבת אחרי הארוחה – אם הצרבת תגבר, מדובר בעודף חומציות, אם הצרבת תפחת – מדובר בתת חומציות.
מה תגיד הבדיקה שלכם?
לפרטים, שאלות ומידע נוסף: talir78@gmail.com
