סדנה עם אופק בעץבעיר

סדנת אכילה אינטואיטיבית עם אופק בעץבעיר

רבות שמעתי אודות אופק, טבעונאי (העדפה למזון טבעי עם דגש על טבעוני+אוכל נא, לא מבושל) מאמירים, ולאחר שאימצתי את הסרטון המופלא שלו להכנת "רשק ירוק", היה לי ברור שהגיע העת להיפגש. ולכן כאשר שמעתי שאופק מגיע להנחות סדנת "אכילה אינטואיטיבית" בעץבעיר, מייד נרשמתי.

נושא האכילה האינטואיטיבית, כמו שאכלו טרם העידן המודרני בו תעשיות המזון, תזונאים וחוקרים מכתיבים לנו מה לאכול, מעסיק אותי רבות, ועניין אותי לחוש זאת בסדנא המפעילה את כל החושים.

הסדנא נשמעה מאוד מסקרנת, בשפה החדשה והמרעננת שהמציא אופק: "בה נחבר בין המזין למוזן". תהליך ההרשמה היה ייחודי בו נדרשנו להתחייב למספר דברים, ביניהם: לא לאכול 3 שעות לפני כדי להעצים את חווית הטעם (יש כאלו שלקחו בקשה זו ברצינות ועשו חצי צום יום כיפור), להביא איתנו סרט לקשירת עיניים וכפית, ולכתוב מה הבנו לגבי התשורה למארגני הסדנא (עוד אכתוב על כך בהמשך).

מעגל חברים בביאליק

"אמון- הוויה של "יש"

נפגשנו קבוצה של 19 אנשים נרגשים ומלאי ציפייה בסלון המזמין של עץבעיר ביום שישי ה- 29.10, ומייד אופק הוציא אותנו להפעלה בחוץ בכיכר ביאליק המקסימה. חלצנו נעליים, השתרשנו באדמה והחזקנו ידיים במעגל. בשיתוף שלאחר מכן, למדתי כמה אנחנו ממהרים לשפוט אנשים, ואיזו אינטימיות ושחרור ניתן ליצור עם אנשים חדשים שלא מכירים בפרק זמן כ"כ קצר.

"ויטמין B12= לפחות 12 חיבוקים ביום" (אופק)

"זיהוי לעומת מדידה, מהי אכילה אינסטינקטיבית"

כעת היינו באמת רעבים וכשחזרנו לסלון, היינו מופתעים לגלות שערכו לכבודנו שולחן צבעוני מלא כל טוב של מגוון פירות העונה, פירות טרופיים, ירקות, עלים, מונבטים ונבטים למיניהם.

שולחן עמוס בכל טוב

אופק פתח באומרו כי: "חיות בטבע נוהגות לאכול כל פעם רק דבר אחד, ולאחר שהן מסיימות הן אוכלות דבר אחר או שחוזרות לאכול ממה שאכלו. הן לא מבשלות, לא מתבלות את האוכל שלהן, לא מערבבות יותר מדי דברים יחד ומסתדרות טוב בטבע בלי "מגדיר בריאות". יש להן תבונה, בלי ויכוח, אלא על ידי זיהוי מה יש כאן ועכשיו".

החזון של אופק מכוון לכך ש"בני/ות האדמה הם חלק שווה ובלתי נפרד מהטבע". המטרה בסדנא זו היא לחקות את הטבע, באמצעות הפעלת כל החושים שלנו, חידוד הטעמים ומציאת שילובים פשוטים ממזון שלם   (Whole Food), מלא באנרגיית חיים, הקרוב ביותר לטבע.

אופק

משימת חושים- "האף והריח כמצפן למזון ולחיים, הפה כממחה פנימי, הממחה במהירות ראשונית"

התחלנו בהסנפת אננס אורגני. אופק קרא אודות מחקר שפורסם לאחרונה בו נמצא כי האף שלנו רגיש פי 10,000 יותר מהפה. הריח של האננס היה עילאי ומעורר. אופק ציין כי לא כל ריח עושה לנו את התחושה הזו, ולאחר שהתענגנו על האננס, חיפשנו אחר מאכל אחר שיעורר את הגוף.

מסניפים אננס אורגני- ריח גן-עדן

החוויה היתה משעשעת ומאוד מעניינת, בשיתופים לאחר ההפעלה אנשים סיפרו שהם לא זיהו כלל את הדבר ממנו רצו לטעום, ולעיתים זה היה פרי שהם חשבו שהם כלל לא אוהבים. כולם דיברו על כך שהטעם מאוד מתחדד, כאשר חוש הראייה, החוש הדומיננטי, נמנע מאיתנו.
אני למשל חוויתי משהו מאוד מעניין: בתקופה האחרונה יש לי Craving לחומוס מבושל, ואכן הדבר שבחרתי במשימת חושים היה חומוס מונבט, שכלל לא זיהיתי את ריחו, ואכן קיבלתי הוכחה שהגוף שלי משתוקק לכך.

בידוד חוש הראייה והעצמת חוש הריח

יצירתיות בשילובי מזון

המשימה הבאה היתה ליצור שילובים פשוטים ומדויקים של טעמים. זו היתה הנאה צרופה. אנשים גילו יצירתיות רבה ביצר של ילדותיות ושובבות. יצאנו שבעים ומרוצים. אנשים סיפרו בשיתופים כי הם רוצים לקחת איתם הביתה את התובנה של חשיבות הפרדת הטעמים, הפשטות של אוכל בריא ומזין, אכילה מודעת והפעלת כל החושים באכילה, והיזכרות בשפע האדיר העומד לרשותנו בטבע של מגוון עלים ירוקים, פירות וירקות (אז מעתה בואו נפסיק להכין אותו סלט של חסה, מלפפון, עגבנייה ופלפל ונתחיל להתפרע!).

אוכל חופשי בשפע

אופק סיכם בכך שהוא ותמי, יוצרת עץבעיר, רצו ליצור לנו חוויה של "אוכל חופשי ושל שפע". כשהיינו תינוקות חווינו את חווית "אוכל חופשי" ביניקת חלב אם, וכשגדלנו למדנו כי אוכל לא מגיע חופשי וצריך לרכוש אותו בכסף, ואנחנו משלמים על כך מחיר. בטיולי הלקטים שאופק מאפשר, ניתן לחזור לחוויה הזו של אוכל חופשי מהטבע, והיזכרות מהו שפע.

מתפיסה זו של המארגנים נגזר גם התשלום לסדנא, שנעשה בהתאם לראות עיני המשתתפים, מתוך היזכרות כי הכסף שלנו מהווה "תמריץ אנרגטי". אנחנו יכולים לתמרץ את הרשתות הגדולות, ואנחנו יכולים לתמרץ יצרנים פרטיים, שמגדלים לנו את האוכל באהבה, וברווחת עץבעיר למשל, בית לחיים אקולוגיים בעיר, מקום שהפך להיות בית שני עבורי, שיש בו מגוון רחב של פעילויות יצירתיות ואנשים מעניינים.
אז זכרו "להצביע במזלג"!

תודה לכם אופק, תמי ואייל שגרמתם לי "לצאת שוב מהקופסא" ולהיזכר בפשטות וביופי של חיבור בין אנשים, טעמים וחוויות משותפות.
שלכם, עדי

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו