מרפואה לרפואה מונעת

מנכ"ל משרד הבריאות וצוותו לומדים כבר זמן רב את נושא קידום בריאות העובדים בעולם ובכוונתם להקים מכון ייעודי שיעסוק בניהול ידע ונתונים, ייזום וניהול מחקר בסיסי, פיתוח כלים תומכי החלטה וטיפוח אנשי מקצוע בתחום הבטיחות והבריאות.|

האין זו בשורה מבטיחה ונפלאה עבורנו ? אכן זו ראשית הדרך, אבל הדרך עודנה ארוכה.
עדיין מסתמכים על רתימת המעסיקים והעובדים לצורך העניין, ואלה למרבית הפלא או האירוניה, פחות נרתמים. מי אחראי על קידום בריאות העובדים ? לא ברור…

ד"ר שרון טוקר חוקרת מאוניברסיטת ת"א, מגלה לנו שהתמונה בפועל קצת עגומה. לאף אחד לא ממש ברור מי אחראי על קידום בריאות העובדים. המעסיקים מצידם לא רואים עצמם אחראים לקידום בריאות העובדים שלהם, בייחוד לאור העובדה שעובד נוטה היום לעבור בכל 4-5 שנים מקום עבודה. גם קופות החולים לא רואות עצמן מחוייבות לנושא. יתרה מזה ומפתיע, שבמקומות עבודה בו היה ניסיון של המעסיקים לתקצב ולהפעיל פעילות בנושא, שיעור העובדים שנכחו בפעילות זו היה מצומצם ביותר.

למי יש זמן לחדר כושר אחרי 12 שעות עבודה ביום ?

נשאלת השאלה מדוע עובדים אינם משתתפים בפעילות לקידום בריאותם ? הסיבות הן מגוונות, החל מחוסר נגישות, ביגוד בחדר הכושר, חוסר זמן במסגרת שעות העבודה, חסמים שקשורים למאפיינים אישיים- גברים מעל גיל 50, עובדי צווארון כחול עם פחות גמישות, בעלי בריאות לקוייה, עובדים שאינם מעוניינים בשינוי בריאותי. גם לוח הזמנים של התכנית – חדר כושר אחרי שעות העבודה – למי יש זמן ? יש משפחה שמחכה בבית, בהתחשב ב-50 שעות עבודה שבועיות המאפיינות עובד ממוצע בישראל.

אבל הניבוא הגדול להצלחה של תכנית לקידום בריאות במקום העבודה היה הערכת מחוייבות ארגונית לבריאות העובדים כנמוכה. העובדים אינם מאמינים שהמעסיק אכן מוטרד ממצבם הבריאותי.

לפי ד"ר טוקר, כדי לגרום לתוכניות שכאלה להצליח, חשוב קודם כל שיתוף הפעולה של העובדים. בהמשך, ניסחה שבעה שלבים חיוניים להצלחת התכנית.

לחץ בעבודה ותוצאותיו

ד"ר מירב מרום ממשרד הבריאות נגעה בנושא כל כך חשוב וקרוב ללב כולנו, התמודדות יעילה עם לחץ ארגוני. שהרי הלחץ בעבודה גובה מחיר כבד. ברמת הפרט, לחץ בעבודה גורם מחלות לב, מחלות דרכי עיכול, סרטן, מחלות נפש ועוד וברמת הארגון ירידה בתפוקה ובביצועי האירגון ותאונות עבודה. ד"ר מרום תיארה מודל התערבות להתמודדות עם לחץ בעבודה. לבסוף סיכמה שאם ברצונונו לשאת בכל זאת בתוצאות השליליות של לחץ בעבודה מומלץ שנעבוד שעות ארוכות ונקח עבודה הביתה, שלא נצא לחופשות, נעבוד במס' מקומות עבודה, נמנע משיתוף בקשיים ומתמיכה חברתית, נמנע מפעילות גופנית, נישן מעט, נבנה חיים שממזערים את השליטה שלנו בסובב, נחשוב שהכל דחוף, נימנע מלחפש אחר משמעות בחיים ונתייחס לכל דבר ברצינות תהומית.

יוממות פעילה – רפואה מונעת!

ד"ר מיקה מורן, חוקרת מאוניברסיטת ת"א טבעה מושג שהיה חדש לגמרי עבורי ומסתבר ששגור בפני אנשים מקצוע העוסקים בתחום : יוממות פעילה. הפירוש הוא תחבורה פעילה. כלומר הליכה ורכיבה על אופניים לעבודה, לבית הספר ובשעות הפנאי. רעיון מופלא זה מכיל אספקטים חיוביים ורבים הנוגעים לאיכות הסביבה, לחברה ולקהילה לרפואה מונעת ועוד.

ד"ר מורן שיתפה אותנו במספר נתונים בנושא, למשל, בישראל כמות כלי הרכב הכפילה את עצמה פי 8 משנות ה-70 ועד שנות ה-2000 ותמרוץ יוממות פעילה במקום כלי רכב דווקא מקטינה את שיעור תאונות הדרכים עם הולכי רגל ורוכבי אופניים. למשל, בהולנד ובגרמניה שיעור הולכי הרגל ורוכבי האופנים הוא אחד הגבוהים בעולם ואילו שיעור ההיפגעות שלהם נמוכים.

מחקר מצא קשר הפוך בין יוממות פעילה לבין השמנה חולנית ודי בהגעה לעבודה ברכיבה על אופניים או בהליכה כדי לבצע את הקצובה לפעילות גופנית.

ד"ר מורן מספרת שמזה כעשור מתקיימים בעולם ימי הליכה לעובדים. באוסטרליה, אנגליה, ארה"ב. אירועי שיא, תמריצים שונים וגם ארגון הבריאות הבינלאומי מפעיל תכנית לקידום יוממות פעילה.

יוממות פעילה בישראל הינה תופעה לא שכיחה. רק 10% מהעובדים מגיעים ברגל לעבודה, כאשר מדובר ביותר ערבים מיהודים, יותר נשים מגברים, יותר מושבניקים וקיבוצניקים – כל הנתונים האלה מלמדים שהמניע ליוממות פעילה זו אינו אידיאולוגי.

נושא היוממות הפעילה מחלחל אט אט לחברות בארץ ובעולם : באינטל חיפה הוקמו מלתחות ליד חניית האופניים, חברת גוגל העולמית חילקה אופניים לעובדיה. מקאן אריקסון הציעה תגמול כספי לעובדים שיגיעו באופניים לעבודה וגם חברת פורד הבלגית סיפקה חלופות לעובדים להגעה לעבודה שהצליחה ממעל ומעבר לציפיות.

כולי תקווה אמיתית שנושא קידום בריאות העובד והיוממות הפעילה יצבור תאוצה הן בחברות ואירגונים בישראל והן יתוקצב במסגרת משרדי הממשלה הנוגעים בדבר, כי רפואה מונעת היא הרפואה האמיתית !

שרי קפלן, נטורפתית והרבליסטית בוגרת קמפוס ברושים, אוניברסיטת ת"א
בוגרת  BA  בכלכלה ו – MBA  במנע"ס, אוניברסיטת בן גוריון.

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו